המונח עצב
שלוש משמעויות
1 "עצב" הוא מונח רב־משמעי.
א) הוא שמו של הכאב והסבל: "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים" (בראשית ג,טז).
ב) הוא שמו של הכעס: "וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו" (מלכים־א א,ו) – לא הכעיסו; "[וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי אָף...] כִּי נֶעְצַב אֶל דָּוִד" (שמואל־א כ,לד) – כעס בגללו.
ג) והוא שמם של המרי והחטא: "מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ" (ישעיהו סג,י), "[כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר] יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן" (תהילים עח,מ), "אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי" (שם קלט,כד), "כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ [עָלַי]" (שם נו,ו).
שתי פרשנויות לפסוק "ויתעצב אל לבו"
2 לפי המשמעות השנייה או השלישית נאמר "[וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ] וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו,ו). לפי המשמעות השנייה הפירוש הוא שה' כעס עליהם בשל רוע מעלליהם. אשר לדבריו "אֶל לִבּוֹ", וכן דבריו בפרשת נח "וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ [לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם]" (שם ח,כא), שמע את משמעותם: העניין שנאמר עליו שהאדם אמר בלבו או אמר אל לבו, הוא העניין שהאדם אינו מבטא אותו ואינו אומר לאחרים. וכך כל עניין שה' רצה ולא אמרו לנביא באותה עת שבוצע המעשה הזה בהתאם לרצון, נאמר עליו "ויאמר ה' אל לבו", בדימוי לעניין האנושי הזה, בדרך של דברה תורה כלשון בני אדם, וזה ברור וגלוי. וכיוון שבחטאו של דור המבול לא התבאר בתורה שנשלח שליח (אלוהי) אליהם באותו זמן, ולא הזהיר אותם ולא איים עליהם בכליה, נאמר עליהם שה' כעס עליהם בְּלִבּוֹ. וכן ברצונו שלא יהיה מבול, לא נאמר אז לנביא 'לך והודיעם בזה', ולכן נאמר "אֶל לִבּוֹ".
3 אשר לפירוש "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (שם ו,ו) לפי המשמעות השלישית, כך יהיה הסברו: וַיַּמְרֵה האדם את רצון ה' לגביו. משום ש"לב" הוא גם שמו של הרצון, כפי שנבאר (א,לט) לגבי רב־המשמעיות של המונח "לב".