המונח ניצב
שתי משמעויות
1 "נצב" או "יצב". אף שאלו שני שורשים שונים משמעותם אחת, כידוע לך, בכל נטיותיהם.
זהו מונח רב־משמעי:
א) לעתים משמעותו היא עמידה והתייצבות: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" (שמות ב,ד), "יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ" (תהילים ב,ב), "יָצְאוּ נִצָּבִים" (במדבר טז,כז).
ב) ולעתים משמעותו היא קביעות ותמידות: "דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" (תהילים קיט,פט), כלומר קבוע וקיים.
סולם יעקב
2 כל אימת שהמונח הזה נאמר על הבורא, הוא במשמעות הזו: "[וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ] וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" (בראשית כח,יג) – קבוע וקיים עליו, כלומר על הסולם שקצהו האחד בשמים וקצהו השני על הארץ ובו מטפס ועולה כל העולה עד שישיג בהכרח את מי שעליו, שהוא קבוע וקיים על ראש הסולם.
וברור הוא שמה שאמרתי כאן "עליו", הוא בהתאם למשל האמור. ו"מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (שם שם,יב) – הנביאים, שנאמר עליהם במפורש "וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ [וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם]" (במדבר כ,טז), "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" (שופטים ב,א).
3 כמה מדויקים דבריו "עֹלִים וְיֹרְדִים" (בראשית כח,יב) – העליה לפני הירידה. כי לאחר העליה וההגעה אל שלב ידוע בסולם, באה הירידה בהתאם לציווי להנהיג את אנשי הארץ וללמד אותם, מה שמכונה "ירידה" כמו שביארנו (א,י3).
מעמד משה בצור
4 אחזור אל מטרתנו, ש"נִצָּב עָלָיו" – (פירושו) קבוע, תמידי וקיים, ולא התייצבות גוף. ובמשמעות הזו: "וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר" (שמות לג,כא). הנה כבר התבאר לך שהמשמעות של "נצב" ו"עמד" אחת היא לעניין זה, וכבר נאמר: "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב" (שמות יז,ו).