השאלות והגזמות בנבואה
הקדמה
1 אין ספק שהתבאר והתברר (ב,מג1 ושם בהפניות) שרוב נבואת הנביאים במשלים, כי כך פעולתו של הכלי לכך, כוונתי לכוח המדמה. וכן ראוי גם לדעת משהו על עניין ההשאלות וההגזמות, כי דבר זה בא רבות בלשונות ספרי הנבואה. אם מבינים זאת בצורה דווקנית מבלי לדעת שזו הגזמה והפרזה, או מבינים זאת על פי הוראתו הראשונית של הביטוי מבלי לדעת שהוא מושאל, נוצרות מוזרויות.
דוגמאות ללשונות הגזמה
2 א) כבר ביארו (חז"ל) ואמרו: "דברה תורה לשון הבאי" (בבלי חולין צ,ב; תמיד כט,א), כלומר הגזמה. והביאו לכך ראיה ממה שנאמר: "עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם" (דברים א,כח), וזה נכון.
ב) ומסוג ההגזמה הוא מה שנאמר: "[גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר] כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל" (קהלת י,כ).
ג) ובהתאם לכך נאמר: "[וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם] אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ [וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים]" (עמוס ב,ט). אופן זה מצוי לרוב בדברי הנביאים כולם, כוונתי לדברים הנאמרים באופן של הגזמה והפרזה ולא באופן מוגדר ומדויק.
דוגמאות לתיאור אפשרי הנראה כלשון הגזמה
3 א) מה שאמרה התורה על עוג "הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל [הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ]" (דברים ג,יא) אינו מן הסוג הזה. כי "עֶרֶשׂ" היא המיטה: "אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה" (שיר השירים א,טז). ומיטתו של אדם אינה כמידתו בדיוק, כי אין זה בגד שהוא לובש. אלא המיטה תמיד גדולה יותר מן האדם הישן עליה. והנוהג הידוע הוא שהיא גדולה יותר מן האדם בשליש מאורכו, כך שאם אורך מיטה זו היה תשע אמות, הרי שאורך הישן עליה לפי הנוהג במיטות – שש אמות או מעט יותר. בדבריו "בְּאַמַּת אִישׁ" כוונתו לאמתו של אדם מבינינו, כלומר משאר בני האדם, לא שזוהי אמתו של עוג, כי בדרך כלל לכל אדם יש אברים פרופורציונליים. הרי שהוא אומר שגובהו של עוג היה כפול משאר בני האדם או מעט יותר, וזה בלי ספק חריג בפרטי המין, אבל אין זה מן הנמנע בשום פנים ואופן.
4 ב) אשר לאותם אנשים שהתורה דקדקה בלשונה לגבי אורך חייהם, אני אומר שרק האדם המסוים שנזכר הוא שחי באורך החיים הזה, ואילו לשאר בני האדם היה אורך חיים טבעי כרגיל. והחריגה באדם הזה היא או בשל סיבות רבות של תזונתו ואורח חייו, או על דרך הנס ונוהגת כדיניו. לא ייתכן לומר בזאת אחרת.
דוגמאות ללשונות השאלה
5 כך גם ראוי להתבונן היטב בדברים שנאמרים על דרך ההשאלה. מהם דברים ברורים וגלויים שאיש לא יתקשה בהם,
א) כגון מה שנאמר: "[כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן] הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף" (ישעיהו נה,יב), שזו השאלה ברורה.
ב) וכן את מה שנאמר: "גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ [אַרְזֵי לְבָנוֹן, מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ]" (שם יד,ח) תרגם יונתן בן עזיאל: "אַף שִׁלְטוֹנִין חֲדִיאוּ לָךְ עַתִּירֵי נִכְסִין" (=גם שליטים שמחו לך, עתירי נכסים). הוא הבין אותו בתור משל, כמו "חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן [עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר]" (דברים לב,יד).
6 ההשאלות האלה רבות מאוד מאוד בספרי הנבואה. יש מהן שהמון העם חשים שהן מושאלות, ויש מהן שהם חושבים שאינן מושאלות.
א) שהרי אין מי שיפקפק בכך ש"יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ [הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ]" (שם כח,יב) הוא השאלה, ושאין לה' אוצר שהמטר נמצא בו.
ב) וכן מה שנאמר: "[וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל] וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל" (תהילים עח,כג-כד) – גם כאן אין מי שיחשוב שיש בשמים שער ודלתות, אלא זה על דרך הדימוי (=מטאפורה), שהיא מין של השאלה.
ג) וכן ראוי להבין את מה שנאמר: "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם [וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים]" (יחזקאל א,א),
ד) "[וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם] וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שמות לב,לב), "[מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי] אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי" (שם,לג), "יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים" (תהילים סט,כט) – כל אלה על דרך הדימוי, לא שיש לה' יתעלה ספר שהוא כותב בו ומוחק, כמו שחושבים המון העם משום שאינם חשים בעניין ההשאלה כאן.
והכול מאותו סוג.
סיכום והזמנה
7 הבן את כל מה שלא הזכרתי בהתאם למה שהזכרתי בפרק הזה, ונתח והבחן את הדברים בשכלך ויתברר לך מה נאמר באופן של משל, ומה נאמר באופן של השאלה, ומה נאמר באופן של הגזמה, ומה נאמר בדיוק כמובנו הראשוני. אז יתבארו ויתבררו לך כל הנבואות, ויישארו עמך האמנות שכליות סדורות, רצויות אצל ה', כי רק האמת רצויה אצלו יתעלה, ואין הוא מואס אלא את השקר. אל יתבלבלו דעותיך ומחשבותיך כך שתאמין בדעות שאינן נכונות הרחוקות מאוד מן האמת ותחשוב שהן תורניות, בעוד שמצוות התורה אינן אלא אמת מוחלטת, כשהן מובנות כראוי. נאמר: "צֶדֶק (=אמת) עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם [הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה]" (שם קיט,קמד), ונאמר: "אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק [מַגִּיד מֵישָׁרִים]" (ישעיהו מה,יט).
8 על ידי התבוננות זו תינצל גם מלדמיין מציאות שה' לא המציא, ומִדעות רעות שחלקן עלול להוביל לפעמים לכפירה ולהאמנה בחסרון לגבי האלוה, כמצבי גשמות ותארים והיפעלויות כמו שביארנו (א,א-ס), או לחשוב שהאמירות הנבואיות האלה הן שקר. כל הפגם המביא לכך הוא ההתעלמות ממה שהערנו עליו. הנה גם אלה עניינים מסתרי תורה; ואף על פי שדיברנו עליהם באופן כללי, הרי קל לעמוד על פרטיהם אחרי מה שנאמר עד כה.