ט') ועתה אוסיף עוד לחזק דברים הנ"ל מדברי רבינו הח"ס באו"ח סי' ר"ג שהביא ג"כ דברי הרמב"ם מקה"ח הנ"ל וביאר דבריו דאם דהלל וחבריו קדשו כל החדשים והשנים עד ביאת הגואל מ"מ זה לא יועיל אלא א"כ יושב שום ישראל בא"י ולדידיה הוקדשו המה עפ"י חשבונות של הסמוכים האחרונים הלל וחבריו ומשם קדושה יוצא לכל ישראל אבל אי ח"ו הי' בטלה ישיבת א"י בזה"ז בטל גם הקידוש ההוא ורוב מצות בטלה חלילה ע"כ עלינו לקיים הספקת ישיבתם בכל מאמצי כוחינו עכ"ל והגאון בשד"ח במערכת י"א הביא דברי ח"ס אלו וכתב בזה"ל עיין ח"ס שכתב שיש עלינו חוב להחזיק ישיבת א"י לא בשביל לסייעם למצות ישיבת א"י אלא בשביל עצמינו לקיים את דברי התורה כי לולי ישיבת ישראל שם תפוג תורה ח"ו כמו שמתבאר מדברי הרמב"ם סופ"ה מה' קידוש החודש וכדבריו כתב ג"כ מרן החיד"א בספר יוסף אומץ סימן י"ט וז"ל ועוד אמרתי דכתב הרמב"ם סוף פ"ה מקדה"ח דמה שאנו חושבים ר"ח ומועדים בחו"ל אנו סומכים על חשבון בני א"י וקבועתם וכו' והוסיף בסה"מ עשין קנ"ג שאם יעדרו ח"ו בני ישראל חשבונם לא יועיל כלום וא"כ חיובא רמיא על כל בני הגולה חו"ל להשתדל שיהיו ישראל בארץ ישראל דאי לאו ח"ו יהיו בני גולה ר"ח ומועדים שב מידיעתם עכ"ל הרי דכתבו כל אלו גדולי עולם דאי לאו ישיבת ישראל בא"י בכל עת וזמן הי' בזה בטלת התורה ח"ו א"כ צדקו בזה דברי הגאון דליטא הנ"ל דמצוה זו של ישוב א"י הוי מצוה כוללת ולא פרטית וכבר הבאתי לעיל דגם רבינו אור החיים חשב מ"ע דישוב א"י למצוה כוללת כל התורה כולה' ואילו ראה זאת הגאון הנ"ל הי' שמח מאד למצוא בו תנא דמסייע לו, ועפ"י שורש הרביעי מי"ד שרשים שהשריש הרמב"ם מצוה כוללת אינה בא בחשבון המצות אף שהיא מן התורה א"כ עפי"ז גם הרמב"ם סובר דישוב א"י אף בזה"ז הוי מצוה מן התורה וגם מן הסברא הוא כן כיון דלדעת הרמב"ם רוב מצות התורה תלוים בה כנ"ל על כן ודאי דהחיוב מן התורה להחזיק בישובה של הארץ כדי שנוכל לקיים שאר מצות התורה וזה ברור ואמת בדעת הרמב"ם בלי שום ספק כלל.
ועפי"ז משלשה פנים אנו מחויבים לחזק הישוב בארץ ישראל לדעת הרמב"ם א') בשביל קיום האומה הישראלית כי מבלעדה אין לצייר כלל תקומת האומה וכמו שדייק הרמב"ם בספר המצות במה שכתב אילו הנחנו בדרך משל שבני א"י יעדרו מא"י, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהי' שם ב"ד אין לו שייכות כלל אל הענין דשם הוא רק מאמר מוסגר לחוד וזהו רק משום שלא מצא רבינו עוז בנפשו הטהורה להוציא מתחת עטו הקדוש דברי רעיון כזה שבני ישראל יעדרו מא"י חזר ואמר חלילה וכו' מפני רבינו בדעתו הוא דההעדר ישראל מא"י הוא בגדר מחיית האומה מכל וכל ח"ו בכל העתים ובכל הזמנים ובודאי שגבה דעת רבינו מדעתינו לידע מאין מקור לזה שחיי האומה הישראל תלוי בישיבת ישראל בא"י דוקא וא"כ ממילא כל מה שיתחזק הישוב בארץ ישראל יתחזק קיום האומה בכללה בכל מקומות מושבותיהם וגם מסברת האנושי היא כן וכמו שהארכתי לעיל בפרקים הקודמים ב') מפאת קיום התורה וכמו שכתבו רבותינו הגדולים הח"ס והשד"ח והחיד"א ביוסף אומץ וכנ"ל וח"מ ביו"ד סי' רל"ד הביא ג"כ דברי הרמב"ם הנ"ל וביאר בהתלהבות יתירה שאז ח"ו בטלה כל התורה כולה ואין כאן אומה ישראלית עיי"ש. ג) מטעם מ"ע דישוב עצמה דג"כ לרמב"ם דאו' ומה דלא מנאה בחשבון המצות משום דהוא מצוה כוללת וכנ"ל שוב עיינתי בח"ס יו"ד סי' רל"ד וראיתי שכ' ג"כ כהגאון דליטא הנ"ל וז"ל וגם הרמב"ם דלא מנה למ"ע ישיבת א"י כמו שחשב הרמב"ן במנין המצות מ"מ מודה ביתר שאת בקדושתה בזה"ז ומפני כן כתב במ"ע קנ"ג גבי קה"ח דאם יאבדו בנ"י מא"י וכו' לא יועיל חשבוננו כלום וכו' עיי"ש שכתב דמהאי טעמא קיי"ל דמקדימים יושבי א"י משום דישיבתה מצוה מפני קדושה שבה וראוי להקדים עושה מצוה עיי"ש הרי דכתב ג"כ דגם להרמב"ם יש מצוה בישוב א"י בכל הזמנים מפני שקדושת א"י הוא מימות עולם עד סוף כל העולם לא נשתנה ולא ישתנה ולא תליא כלל בקיום המצות אלא הארץ עצמה קדושה עכ"ד רבינו הח"ס נמצא דאדרבא לרמב"ם חיוב הישוב עוד בכפילא יתירה מלדעת הרמב"ן דלדידיה הוי החיוב רק מפנים אחת מטעם מצוה ממצות התורה ולרמב"ם הוי משלשה פנים הנ"ל.