סוכה פרק א - א תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה (מעשרה), וְלֹא עָלָה מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קט״ו:ט״ז-י״ז) "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם". וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה? וְהָכְּתִיב: (שמות י״ט:כ׳) "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר־סִינַי"! לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים! וְהָכְּתִיב: (זכריה י״ד:ד׳) "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים"? לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים! וְלֹא עָלָה מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם? וְהָא כְּתִיב: (שמות י״ט:ג׳) "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים"? לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה! וְהָכְּתִיב: (מלכים ב ב׳:י״א) "וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳּעָרָה הַשָּׁמָיִם"? לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה! וְהָכְּתִיב: (איוב כ״ו:ט׳) "מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּה, פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ", וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: מְלַמֵּד, שֶׁפֵּרַשׂ שַׁדַּי מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ וַעֲנָנוֹ עָלָיו. [לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה]! מִכָּל מָקוֹם, "מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּא" כְּתִיב? דְּאִשְׁתַּרְבּוּבִי אִשְׁתַּרְבֵּבלֵיהּ כִּסֵּא עַד עֲשָׂרָה, וְנָקִיט בֵּיהּ!
תָּנִי רַבִּי חֲנִינָא: כָּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, נָתְנָה בָּהֶן תּוֹרָה מִדַּת אָרְכָּן וּמִדַת רָחְבָּן וּמִדַּת קוֹמָתָן. כַּפֹּרֶת, מִדַּת אָרְכָּהּ וּמִדַּת רָחְבָּהּ נָתְנָה, וּמִדַּת קוֹמָתָהּ לֹא נָתְנָה. צֵא וּלְמַד מִפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ״ה:כ״ה) "וְעָשִׂיתָ לוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב". מַה לְּהַלָּן טֶפַח, אַף כָּאן טֶפַח.
וּמַאי 'כְּרוּב'? אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כְּרַבְיָא, שֶׁכֵּן בְּבָבֶל קוֹרִין לִינוּקָא 'רַבְיָא'. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: (יחזקאל י׳:י״ד) "פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב, וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם", הַיְנוּ 'כְּרוּב', הַיְנוּ 'אָדָם'? אַפֵּי רַבְרְבֵי וְאַפֵּי זוּטְרֵי!
מַתְנִיתִין. סֻכָּה יְשָׁנָה, בֵּית־שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית־הִלֵּל מַכְשִׁירִין. גְּמָרָא. מַאי טַעְמָא דְּבֵית־שַׁמַּאי? אָמַר קְרָא: (ויקרא כ״ג:ל״ד) "חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'", סֻכָּה הָעֲשׂוּיָה לְשֵׁם חַג בָּעִינָן. וּבֵית־הִלֵּל? הַהוּא מִיבָּעִי לְכִדְרַב שֵׁשֶׁת, דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לַעֲצֵי סֻכָּה שֶׁאֲסוּרִים כָּל שִׁבְעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'", וְתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַחֲגִיגָה, כָּךְ חָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַסֻּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'", מָה חַג לַה', אַף סֻכָּה לַה'.
ב אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים כְּעֶתֶר? לוֹמַר לְךָ: מָה עֶתֶר זֶה, מְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה בַּגֹּרֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אַף תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, מְהַפֶּכֶת מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִּדַּת רַגְזָנוּת לְמִדַּת רַחֲמָנוּת.