Ein Yaakov, Shabbat 18

שבת פרק יח מפנין - צז אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים כְּהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, דְּקָתָּנִי: מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וּמִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְרַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: יוֹתֵר מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, דְּקָתָּנִי: מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וַהֲדָר: וּמִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב: (בראשית יח) "וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אֵין קָטָן יָכוֹל לוֹמַר לְגָדוֹל: הַמְתֵּן עַד שֶׁאָבוֹא אֶצְלְךָ. וְאִלּוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב: (בראשית יח) "וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" וְגוֹ'. [אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שִׁילָא], אָמַר רַב אַסִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה דְּבָרִים אוֹכֵל אָדָם פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵן: הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וּבִקּוּר חוֹלִים, וְעִיּוּן תְּפִלָּה, וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהַמְגַדֵּל בָּנָיו לְתַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת. אֵינִי, וְהָא אַנָן תְּנָן: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָן, אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם. [הַנֵי אִין, מִידִי אַחֲרִינָא לָא]! הַנֵי נַמִּי (בגמילות חסדים חסדים שייכי. לישנא אחרינא: הני) בְּהַנֵי שַׁיְכֵי.

תָּנוּ רַבָּנָן: הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, דָּנִין אוֹתוֹ לִזְכוּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁיָּרַד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, וְנִשְׂכַּר אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד בַּדָּרוֹם שָׁלֹשׁ שָׁנִים. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי, וְאֵלֵךְ וְאָזוּן אֶת אִשְׁתִּי וּבָנַי. אָמַר לוֹ: אֵין לִי מָעוֹת. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי פֵּרוֹת. אָמַר לוֹ: אֵין לִי. תֵּן לִי קַרְקַע. אֵין לִי. תֵּן לִי בְּהֵמָה. אֵין לִי. תֵּן לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת. אֵין לִי. הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. לְאַחַר הָרֶגֶל, נָטַל בַּעַל הַבַּיִת שְׂכָרוֹ בְּיָדוֹ, וְעִמּוֹ מַשּׂוֹי שְׁלֹשָׁה חֲמוֹרִים; אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל, וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה, וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי בְּגָדִים, וְהָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ. אַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְנָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ, אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: תֵּן לִי שְׂכָרִי, וְאָמַרְתִּי: אֵין לִי מָעוֹת, בַּמָּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא פְּרַקְמַטְיָא בְּזוֹל נִזְדַּמֵּן לְךָ, וְלָקַחְתָּ בָּהֶן. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: תֵּן לִי בְּהֵמָה, וְאָמַרְתִּי: אֵין לִי בְּהֵמָה, בַּמָּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי: [שֶׁמָּא] מֻשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: תֵּן לִי קַרְקַע, וְאָמַרְתִּי לְךָ: אֵין לִי קַרְקַע, בַּמָּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי: [שֶׁמָּא] מֻחְכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים [הִיא]. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: אֵין לִי פֵּרוֹת, בַּמָּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא אֵינָן מְעֻשָּׂרִין. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: אֵין לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת, בַּמָּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא הִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו לַשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה, הִדַּרְתִּי כָּל נְכָסַי בִּשְׁבִיל הוֹרְקְנוּס בְּנִי, שֶׁלֹּא עָסַק בַּתּוֹרָה. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי בַּדָּרוֹם, הִתִּירוּ לִי כָּל נְדָרַי. וְאַתָּה, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתָּנִי לִזְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לִזְכוּת. תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד, שֶׁפָּדָה רִיבָה אַחַת בַּת יִשְׂרָאֵל, וְלַמָּלוֹן, הִשְׁכִּיבָהּ תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו. לְמָחָר, יָרַד וְטָבַל, וְשָׁנָה לְתַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁכַּבְתִּיהָ תַּחַת מַרְגְּלוֹתַי, בַּמָּה חֲשַׁדְתּוּנִי? אָמַרְנוּ: שֶׁמָּא יֵשׁ בָּנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לְרַבִּי. בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי וְטָבַלְתִּי, בַּמָּה חֲשַׁדְתּוּנִי? אָמַרְנוּ: שֶׁמָּא מִפְּנֵי טֹרַח הַדֶּרֶךְ אֵרַע קְרִי לְרַבִּי. אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה. וְאַתֶּם, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתּוּנִי לְכַף זְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אֶתְכֶם לְכַף זְכוּת.

תָּנוּ רַבָּנָן: פַּעַם אַחַת הֻצְרַךְ דָּבָר אֶחָד לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים אֵצֶל מַטְרוֹנִיתָא אַחַת, שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי מְצוּיִין אֶצְלָהּ. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ? אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי אֵלֵךְ. הָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְתַלְמִידָיו. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּיתָהּ, חָלַץ תְּפִלָּיו בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִכְנַס, וְנָעַל הַדֶּלֶת בִּפְנֵיהֶם. אַחַר שֶׁיָּצָא, יָרַד וְטָבַל, וְשָׁנָה לְתַלְמִידָיו. וְאָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁחָלַצְתִּי תְפִלִּין, בַּמָּה חֲשַׁדְתּוּנִי? אָמַרְנוּ: כְּסָבוּר רַבִּי, אַל יִכָּנְסוּ דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה בִּמְקוֹם טֻמְאָה. בְּשָׁעָה שֶׁנָּעַלְתִּי, בַּמָּה חֲשַׁדְתּוּנִי? אָמַרְנוּ: שֶׁמָּא דְּבַר מַלְכוּת יֵשׁ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי וְטָבַלְתִּי, בַּמָּה חֲשַׁדְתּוּנִי? אָמַרְנוּ: שֶׁמָּא נִתְּזָה צִנּוֹרָא מִפִּיהָ עַל בְּגָדָיו שֶׁל רַבִּי. אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה. וְאַתֶּם, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתּוּנִי לִזְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אֶתְכֶם לִזְכוּת.

אַבְלַט אַשְׁכְּחֵיהּ לִשְׁמוּאֵל דְּגָנִי בְּשִׁמְשָׁא, אָמַר לֵיהּ: חַכִּימָא דִּיהוּדָאֵי, בִּישָׁא מִי הֲוֵי טָבָא? אָמַר לֵיהּ: יוֹמָא דְּהַקָּזָה הוּא. וְלָא הִיא, אֶלָּא אִיכָּא [יוֹמָא] דְּמַעֲלִי בָּהּ שִׁמְשָׁא בְּכוּלֵיהּ שַׁתָּא, יוֹמָא דְּנָפְלָה בֵּיהּ תְּקוּפַת תַּמּוּז, וְסָבַר, לָא אִיגְלִי לֵיהּ. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאַמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: כָּל הַמֵּקֵל בִּסְעוּדַת הַקָּזַת דָּם, מְקִילִין לוֹ מְזוֹנוֹתָיו מִן הַשָּׁמַיִם, וְאוֹמְרִים: הוּא עַל חַיָּיו לֹא חָס, אֲנִי אָחוּס עָלָיו?

אָמַר מַר: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים קְרוֹבִים לְמִיתָה יוֹתֵר מִן הַחַיִּים, [וְאֵלּוּ הֵן]: אָכַל וְעָמַד, שָׁתָה וְעָמַד, יָשַׁן וְעָמַד, וְהִקִּיז דָּם וְעָמַד, שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ וְעָמַד.

צד אָמַר שְׁמוּאֵל: פּוּרְסָא דְּדָמָא, כָּל תְּלָתִין יוֹמִין. בֵּין הַפְּרָקִים יְמַעֵט, וּבֵין הַפְּרָקִים יַחֲזֹר וִימַעֵט. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: פּוּרְסָא דְּדָמָא, חַד בְּשַׁבְּתָא, אַרְבָּעָה, וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָּא. אֲבָל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי לָא. דְּאָמַר מַר: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אָבוֹת, יַקִּיז דָּם בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, שֶׁבֵּית־דִּין שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה שָׁוִין כְּאֶחָד. בִּתְלָתָא בְּשַׁבְּתָא, מַאי טַעְמָא לָא? מִשּׁוּם דְּקַיְּמָא לֵיהּ מַאְדִּים בְּזָוֵוי. מַעֲלֵי שַׁבְּתָא, נַמִּי קַיְּמָא בְּזָוֵוי? כֵּיוָן דְּדָשׁוּ בֵּיהּ רַבִּים, (תהלים קטז) "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'". אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבַּע דְּהוּא אַרְבַּע, אַרְבַּע דְהוּא אַרְבֵּיסַר, אַרְבַּע דְּהוּא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, אַרְבַּע דְּלֵיכָּא אַרְבַּע בַּתְרֵיהּ, סַכַּנְתָּא. רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְשֵׁנִי לוֹ, חוּלְשָׁא. שְׁלִישִׁי לוֹ, סַכַּנְתָּא. מַעֲלֵי יוֹמָא טָבָא, חוּלְשָׁא. מַעֲלֵי יוֹמָא טָבָא דַּעֲצַרְתָּא, סַכַּנְתָּא, וְגָזְרוּ רַבָּנָן אַכּוּלְּהוּ מַעֲלֵי יוֹמָא טָבָא, מִשּׁוּם מַעֲלֵי יוֹמָא טָבָא דַּעֲצַרְתָּא, דְּנָפֵק בֵּיהּ זִיקָא וּשְׁמֵיהּ 'טִבּוּחַ', דְּאִי לָא קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, הֲוָה טָבַח לְהוּ לְבִשְׂרַיְהוּ וּלְדָמַיְהוּ.

אָמַר רַב נַחְמָן (בר יצחק), אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ, אָמַר רַב: כָּל הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת תּוֹכֵחָה, עוֹשִׂין לְחַיָּה בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל טז) "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ, לֹא כָרַת שָׁרֵךְ, וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי, וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ, וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ". "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת", מִכָּאן שֶׁמְּיַלְּדִין אֶת הַוָּלָד בְּשַׁבָּת. "לֹא כָרַת שָׁרֵךְ", מִכָּאן שֶׁחוֹתְכִין הַטַּבּוּר בְּשַׁבָּת. "וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי", מִכָּאן שֶׁרוֹחֲצִין הַוָּלָד בְּשַׁבָּת. "וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ", מִכָּאן שֶׁמּוֹלְחִין הַוָּלָד בְּשַׁבָּת. "וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ", מִכָּאן שֶׁמְּלַפְּפִין הַוָּלָד בְּשַׁבָּת.