שבת פרק יב הבונה - סט תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר בַּשֵּׁנִי: 'וְנִסְכֵּיהֶם'. בַּשִּׁשִּׁי: 'וּנְסָכֶיהָ'. בַּשְּׁבִיעִי: 'כְּמִשְׁפָּטָם'. הֲרֵי, מֵ"ם, יוֹ"ד, מֵ"ם, 'מַיִם'. מִכָּאן רֶמֶז לְנִסּוּךְ מַיִם מִן הַתּוֹרָה.
הנני צריך לכתוב קצת לשון סוגית הגמרא לכתיבת מאמרים רשומים וז"ל וּמִדְּפָתוּחַ וַעֲשָׂאוֹ סָתוּם, כָּשֵׁר, סָתוּם נַמִּי, [סָתוּם] וַעֲשָׂאוֹ פָּתוּחַ, כָּשֵׁר. מִי דָּמִי? פָּתוּחַ וַעֲשָׂאוֹ סָתוּם עִלּוּיֵי קָא מְעַלֵּי לֵיהּ, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: מֵם וְסָמֶךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת, בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִים. אֶלָּא סָתוּם וַעֲשָׂאוֹ פָּתוּחַ, גְּרוּעֵי קָא מְגָרַע לֵיהּ! דְּאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִי תֵּימָא רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: מַנְצְפַּ"ךְ, צוֹפִים אָמְרוּם. וְתִסְבְּרָא? וְהָא כְּתִיב: (ויקרא כ״ז:ל״ד, ובמדבר ל״ו:י״ג) "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת", שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה! [אֶלָּא], מִהֲוָה הֲוָאִי, מֵידַע לָא הֲוָה יַדְעִין, הֵי בְּאֶמְצַע תֵּבָה, הֵי בְּסוֹף תֵּבָה, וְאַתּוּ צוֹפִים, תַּקְנִינְהוּ. וְאַכַּתִּי, "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת", שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה! אֶלָּא שְׁכָחוּם, וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם.
גּוּפָא, אָמַר רַב חִסְדָּא: מֵם וְסָמֶךְ [שֶׁבַּלּוּחוֹת, בְּנֵס עוֹמְדִים]. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: כְּתָב שֶׁבַּלּוּחוֹת, נִקְרָא מִבִּפְנִים וְנִקְרָא מִבַּחוּץ. כְּגוֹן: נָבוּב/בּוּבָן. רַהַב/בְּהַר. סָרוּ/וְרָס. אַמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אַתּוּ דַּרְדְּקֵי הָאִידְנָא לְבֵי מִדְרָשָׁא, וְאָמְרוּ מִילֵי, דַּאֲפִלּוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁע בִּן נוּן, לָא אִיתְּמַר כְּוָותַיְהוּ: אָלֶף־בֵּית, אַלֵּף בִּינָה. גִּימֶל־דָּלֶת, גְּמוֹל דַּלִּים. מַאי טַעְמָא, פָּשׁוּט כַּרְעֵיהּ דְּגִימֶל לְגַבֵּי דָּלֶת? שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל חֲסָדִים לָרוּץ אַחֲרֵי דַּלִּים. וּמַאי טַעְמָא, פָּשׁוּט כַּרְעֵיהּ דְּדָלֶת לְגַבֵּי גִּימֶל? דְּלִמְצִי לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ (ולא לצטערן). וּמַאי טַעְמָא, מְהַדֵּר אַפֵּיהּ דְּדָלֶת מִגִּימֶל? דְּלִתֵּן לֵיהּ בְּצִנְעָא, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְסוֹף מִינֵיהּ. הֵא־וָו, זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זַיִן־חֵית, טֵית־יוֹד, כַּף־לָמֶד, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אוֹתְךָ, וְחָן אוֹתְךָ, וּמֵטִיב לְךָ, וְנוֹתֵן לְךָ יְרוּשָׁה, וְקוֹשֵׁר לְךָ כֶּתֶר לָעוֹלָם הַבָּא. מֵם־פְּתוּחָה, מֵם־סְתוּמָה, מַאֲמָר פָּתוּחַ, מַאֲמָר סָתוּם. נוּן־כְּפוּפָה, נוּן־פְּשׁוּטָה, נֶאֱמָן כָּפוּף, נֶאֱמָן פָּשׁוּט. סָמֶךְ־עַיִן, סְמֹךְ עֲנִיִּים. לָשׁוֹן אַחֵר: סִימָנִין עֲשֵׂה בַּתּוֹרָה וּקְנֵה אוֹתָהּ. פֵּא־כְּפוּפָה, פֵּא־פְּשׁוּטָה, פִּי פָּתוּחַ, פִּי סָתוּם. צָדִי־כְּפוּפָה וְצָדִי־פְּשׁוּטָה, צַדִּיק כָּפוּף, צַדִּיק פָּשׁוּט. הַיְנוּ, נֶאֱמָן כָּפוּף, נֶאֱמָן פָּשׁוּט? הוֹסִיף לְךָ הַכָּתוּב כְּפִיפָה עַל כְּפִיפָתוֹ. מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה בִּמְנוֹד רֹאשׁ. קוּף, קָדוֹשׁ. רֵישׁ, רָשָׁע. מַאי טַעְמָא, מְהַדֵּר אַפֵּיה דְּקוּף מֵרֵישׁ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּרָשָׁע. וּמַאי טַעְמָא, מְהַדֵּר תָּגֵיהּ דְּקוּף לְגַבֵּי רֵישׁ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם חוֹזֵר בּוֹ, אֲנִי קוֹשֵׁר לוֹ כֶּתֶר כְּמוֹתִי. וּמַאי טַעְמָא, כַּרְעֵיהּ דְּקוּף תְּלוּיָה? אִי הָדַר בֵּיהּ, לִיעַיֵּיל. (וליזל) [וְלִיעוֹלִי] בְּהַךְ? מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (משלי ג׳:ל״ד) "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן", בָּא לִטָּמֵא, פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר, מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. שִׁין, שֶׁקֶר. תָּו, אֱמֶת. מַאי טַעְמָא, שֶׁקֶר מְקָרְבָן מִילֵיהּ, אֱמֶת, מְרָחְקָן מִילֵיהּ? שִׁיקְרָא שְׁכִיחַ, קוּשְׁטָא לָא שְׁכִיחַ. וּמַאי טַעְמָא, שִׁיקְרָא, אַחֲדָא כַּרְעֵיהּ קָאִי, וְאֶמֶת, מְלַבֵּן לִבּוּנֵי? קוּשְׁטָא, קָאִי, שִׁיקְרָא, לָא קָאִי. א'ת'־ב'ש', אוֹתִי תִּעֵב, אֶתְאַוֶּה לוֹ? ב'ש', בִּי לֹא חָשַׁק, שְׁמִי יָחוּל עָלָיו? ג'ר', גּוּפוֹ טִמֵּא, אֲרַחֵם עָלָיו? ד'ק', דַּלְתוֹתַי נָעַל, קַרְנוֹהִי לָא אֲגַדֵּעַ? עַד כָּאן מִדַּת רְשָׁעִים, אֲבָל מִדַּת צַדִּיקִים: א'ת'־ב'ש', אִם אַתָּה בּוֹשׁ, ג'ר'־ד'ק'. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן, גּוּר בְּדוֹק. ה'ץ'־ו'ף', חֲצִיצָה הֲוֵי בֵּינְךָ לְבֵין אַף. ז'ע'־ח'ס'־ט'ן', וְאֵין אַתָּה מִזְדַּעְזֵעַ מִן הַשָּׂטָן. י'ם'־כ'ל', אָמַר שַׂר שֶׁל גֵּיהִנֹּם לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַיָּם כָּל. א'ח'ס'־ב'ט'ע'־ג'י'ף', אָמַר הַקָּבָּ"ה: אֲנִי חָס עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי שֶׁבָּעֲטוּ בְּגִיף. ד'כ'ץ', דַּכִּים הֵם, כֵּנִים הֵם, צַדִּיקִים הֵם. ה'ל'ק', אֵין לְךָ חֵלֶק בָּהֶם. ו'מ'ר'־ז'ן'־ש'ת'. אָמַר גֵּיהִנֹּם לְפָנָיו: רִבּשֶׁ"ע: מָרִי, זָנֵנִי מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁת. א'ל'־ב'ם'־ג'ן'־ד'ס'. לְהֵיכָן אוֹלִיכֵם? לְגַן הֲדַס. ה'ע'־ו'ף'. אָמַר גֵּיהִנֹּם לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה: רִבּשֶׁ"ע, עָיֵף אָנֹכִי. ז'ץ'־ח'ק', הַלָּלוּ זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק. ט'ר'־י'ש'־כ'ת', טַר יֵשׁ לִי כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ.
אָמַר רַבִּי (יהודה) [יוֹחָנָן], מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: מִנַּיִן לִלְשׁוֹן נוֹטְרִיקוֹן מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית י״ז:ה׳-ו׳) "כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ". 'אָב' נְתַתִּיךָ לָאֻמּוֹת. 'בָּחוּר' נְתַתִּיךָ בָּאֻמּוֹת. 'הָמוֹן חָבִיב' נְתַתִּיךָ בָּאֻמּוֹת. 'מֶלֶךְ' נְתַתִּיךָ לָאֻמּוֹת. 'וָתִיק' נְתַתִּיךָ בָּאֻמּוֹת. 'נֶאֱמָן' נְתַתִּיךָ לָאֻמּוֹת. רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: 'אָנֹכִי' נוֹטְרִיקוֹן: אֲנָא נַפְשִׁי כְּתָבִית יְהָבִית. רַבָּנָן אַמְרֵי: אֲמִירָה, נְעִימָה, כְּתִיבָה, יְהִיבָה. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: 'אָנֹכִי' לְמַפְרֵעַ: יְהִיבָה, כְּתִיבָה, נֶאֱמָנִין אֲמָרֶיהָ. דְּבֵי רַבִּי נָתָן אַמְרֵי: (במדבר כ״ב:ל״ב) "כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי": יָרְאָה, רָאֲתָה, נָטְתָה. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: (ויקרא ב) 'כַּרְמֶל': כַּר מָלֵא. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: (מלכים א ב׳:ח׳) "קְלָלָה נִמְרֶצֶת" נוֹטְרִיקוֹן: נוֹאֵף הוּא, מוֹאָבִי הוּא, רוֹצֵחַ הוּא, צוֹרֵר הוּא, תּוֹעֵבָה הוּא. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: (בראשית מ״ד:ט״ז) "מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק": נְכוֹנִים אֲנַחְנוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ, טְהוֹרִים אֲנַחְנוּ, דַּכִּים אֲנַחְנוּ, קְדוֹשִׁים אֲנַחְנוּ: