סנהדרין פרק ג - לו תַּנְיָא: כָּךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין; לֹא הָיוּ חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי חוֹתֵם עִמָּהֶם. וְלֹא הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּדִּין, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי יוֹשֵׁב עִמָּהֶם. וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִים בִּסְעוּדָה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר: זֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה, וְזֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: פֶּה קָדוֹשׁ יֹאמַר דָּבָר זֶה? תְּנִי: עֵדוֹ. אֵינִי? וְהָאָמַר עוּלָא: הָרוֹאֶה אֶת רֵישׁ לָקִישׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּאִלּוּ עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָן זֶה בָּזֶה. אָמַר רַבִינָא: וַהֲלֹא כָּל הָרוֹאֶה רַבִּי מֵאִיר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּאִלּוּ עוֹקֵר הָרֵי הָרִים וְטוֹחֲנָן זֶה בָּזֶה. הָכִי קָאָמַר: בּוֹא וּרְאֵה, כַּמָּה מְחַבְּבִין זֶה אֶת זֶה, כִּי הָא דְּיָתִיב רַבִּי וְקָאָמַר: אָסוּר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אַבָּא הִתִּיר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן. אָמַר לוֹ: כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. אָמַר רַב פָּפָּא: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה מְחַבְּבִין זֶה אֶת זֶה, דְּאִלּוּ רַבִּי יוֹסֵי קַיָּם, הָיָה כָּפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, דְּהָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה, וְהָיָה כָּפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, וְקָאָמַר: "כְּבָר הוֹרָה זָקֵן".
לז אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַאי דִּכְתִיב: (זכריה יא) "וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת, לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים", 'נֹעַם', אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּנְעִימִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. 'חֹבְלִים', אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּחַבְּלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. (זכריה ד) "וַיֹּאמֶר: (אלי) אֵלֶּה [שְׁנֵי] בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים", "[וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ]". 'יִצְהָר', אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹחִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כְּשֶׁמֶן זַיִת. (שם) "וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ", אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּרִירִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כְּזַיִת. כְּתִיב: (שם ה) "וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת, וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה, וַתִּשֶּׂאנָה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם. וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי: אָנָה הֵמָּה מוֹלִיכוֹת אֶת הָאֵיפָה? וַיֹּאמֶר אֵלַי: לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: זוֹ חֲנֻפָּה וְגַסּוּת־הָרוּחַ, שֶׁיָּרְדוּ לְבָבֶל. וְגַסּוּת־הָרוּחַ, לְבָבֶל נָחִית? וְהָאָמַר מַר: עֲשָׂרָה קַבִּין גַּסּוּת־הָרוּחַ יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אִין, לְבָבֶל נָחִית, וְאִשְׁתַּרְבּוּבֵי הוּא דְּאִשְׁתַּרְבֵּב לְעֵילָם, דִּיקָא נַמִּי, דִּכְתִיב: "לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר", שְׁמַע מִינָהּ. וְגַסּוּת, לְבָבֶל לָא? וְהָאָמַר מַר: סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ, עֲנִיּוּת, וַעֲנִיּוּת, לְבָבֶל נָחִית! מַאי עֲנִיּוּת? עֲנִיּוּת תּוֹרָה, דִּכְתִיב: (שה"ש ח) "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ", וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ עֵילָם, שֶׁזָּכְתָה לִלְמֹד וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד. מַאי 'בָּבֶל'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּלוּלָה בְּמִקְרָא, בְּלוּלָה בְּמִשְׁנָה, בְּלוּלָה בְּתַלְמוּד. (איכה ג) "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם", אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: זֶה תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל.
הַהוּא טַבְּחָא, דְּאִשְׁתַּכַּח דְּנַפְקָא טְרֵיפוּתָא מִתּוּתֵי יָדֵיהּ, פַּסְלֵיהּ רַב נַחְמָן, וְעַבְּרֵיהּ. אָזַל, רַבִּי מַזְיֵהּ וְטוּפְרֵיהּ. סָבַר רַבִּי נָתָן לְאַכְשׁוּרֵיהּ, אָמַר לֵיהּ רָבָא: דִּילְמָא, אִיעֲרוּמִי קָא מַעֲרִים. אֶלָּא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? כִּדְרַב אִידִי בַּר אַבִּין, דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אַבִּין: הֶחָשׁוּד עַל הַטְּרֵפוֹת, אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיַחֲזִיר אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב, אוֹ שֶׁיּוֹצִיא טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ בְּדָבָר חָשׁוּב מִשֶּׁלּוֹ.
לח אָמַר רַב יְהוּדָה: סְתָם רוֹעֶה, פָּסוּל, סְתָם גַּבַּאי, כָּשֵׁר. אֲבוּהָ דְּרַבִּי זֵירָא, עָבַד גַּבָּיוּתָא תְּלֵיסַר שְׁנִין. כִּי הֲוָה אָתָא רֵישׁ נַהֲרָאלְמָתָא, כִּי הֲוָה חָזִי רַבָּנָן, אָמַר לְהוּ: (ישעיהו כ״ו:כ׳) "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ". כִּי הֲוָה חָזִי אִינִישׁ דְּמָתָא, אָמַר: רֵישׁ נַהֲרָא אָתָא לְמָתָא, וְהָאִידְנָא נָכִיס אַבָּא לְפוּם בְּרָא, וּבְרָא לְפוּם אַבָּא, וּמִגְנְזוּ כּוּלֵי עָלְמָא. כִּי אַתִּי, אָמַר לֵיהּ: מִמַּאן נִיבָּעִי? כִּי נִיחָא נַפְשֵׁיהּ, אָמַר לוֹ: שְׁקוּלֵי תְּלֵיסַר מָעֵי, דְּצַיְרֵי לִי בִּסְדִינָאִי, וְהַדְרוּ לֵיהּ לִפְלַנְיָא, דִּשְׁקַלְתִּינְהוּ מִינֵיהּ, וְלָא אִיצְטְרִיכוּ לִי.
לט רַבִּי חִיָּא בַּר זַרְנוּקִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק הֲווּ קָאַזְלֵי לְעַבֵּר שָׁנָה בְּעַסְיָא, פָּגַע בְּהוּ רֵישׁ לָקִישׁ, אִיטְפַּל בַּהֲדַיְהוּ. אָמַר: אֵיזִיל אִיחְזִי, הֵיכִי עַבְדֵי עוּבְדָא. חַזְיֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּקָא כָּרִיב. אָמַר לָהֶם: כֹּהֵן וְחָרִישׁ. אָמְרוּ לוֹ: יָכוֹל לוֹמַר: אַגִּיסְטוֹן אֲנִי בְּתוֹכוֹ. תּוּ חַזְיֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה כָּסַח בְּכַרְמוֹ. אָמַר לְהוּ: כֹּהֵן וְזוֹמֵר. אָמְרוּ לוֹ: יָכוֹל לוֹמַר: לְעֵקֶל בֵּית־הַבַּד אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לָהֶם: הַלֵּב יוֹדֵעַ אִם לְעֵקֶל אִם לַעֲקַלְקַלּוֹת. הֵי אָמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא? אִילֵימָא הָא קַמַּיְתָא אָמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, הָא נַמִּי לֵימְרוּן: אַגִּיסְטוֹן אֲנִי בְּתוֹכוֹ. אֶלָּא הָא אָמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר אָמַר לְהוּ הַךְ. מַאי שְׁנָא 'כֹּהֵן'? מִשּׁוּם דַּחֲשִׁידֵי אַשְׁבִיעִית. (דתנן) [סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאִין שֶׁל שְׁבִיעִית, תַּעֲלֶה. פָּחוֹת מִכֵּן, יֵרָקְבוּ. וַהֲוִינָן בָּהּ, אַמַאי יֵרָקְבוּ? יִמְכְּרֶנּוּ לְכֹהֵן בִּדְמֵי תְּרוּמָה, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה. וְאָמַר רַב חִיָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָא: זֹאת אוֹמֶרֶת: נֶחְשְׁדוּ כֹּהֲנִים אַשְׁבִיעִית]. אָמְרוּ: טְרוֹדָאהוּא דֵּין. כִּי מָטוּ לְהָתָם, סְלִיקוּ לְאִיגְרָא, שַׁלְפוּהָ לְדַרְגָּא מִתּוּתֵיהּ. אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לֵיהּ: בְּנֵי אָדָם הַחֲשׁוּדִין עַל הַשְּׁבִיעִית, כְּשֵׁרִין לְעַבֵּר שָׁנָה? הָדַר אָמַר: לָא קַשְׁיָא לִי, מִידִי דַּהֲוָה אַשְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָּקָר, וְרַבָּנָן, אַחוּשְׁבְּנַיְהוּ סָמִיךְ. הָדַר אָמַר: לָא דָּמִי, הָתָם הָדוּר אִימְנוּ רַבָּנָן וְעִבְּרוּהָ לְהַהִיא שַׁתָּא, הָכָא, קֶשֶׁר רְשָׁעִים הוּא, וְקֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דָּא עָקָא. כִּי אַתּוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמְרוּ לֵיהּ: קָרִי לָן: "רוֹעֵי בָּקָר", וְלָא (מחית ולא מידי?) [אָמַר לֵיהּ מַר וְלָא מִידִי]? אָמַר לְהוּ: וְאִי קָרִי לְכוּ "רוֹעֵי צֹאן", מַאי אַמְרֵי לֵיהּ?
מ מַאי "קֶשֶׁר רְשָׁעִים"? שֶׁבְנָא הֲוָה דָּרִישׁ בִּתְלֵיסַר רִבְוָתָא, חִזְקִיָּה הֲוָה דָּרִישׁ בְּחַד־סַר רִבְוָתָא. כִּי אָתָא סַנְחֵרִיב וְצָר עֲלָהּ דִּירוּשְׁלֶם, כָּתַב שֶׁבְנָא פִּתְקָאשָׁדָא בְּגִירָא: שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ הִשְׁלִימוּ, חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ לֹא הִשְׁלִימוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים י״א:ב׳) "כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר". הֲוָה קָא מִסְתַּפִי חִזְקִיָּה, אָמַר: דִּילְמָא חַס־וְשָׁלוֹם נַטְיֵיהּ דַּעְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּתַר רוּבָּא? כֵּיוָן דְּרוּבָּא מִמְסְרֵי, אִינְהוּ נַמִּי מִמְסְרֵי. בָּא נָבִיא וְאָמַר לוֹ: (ישעיהו ח׳:י״ב) "לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר". (כלו) [כְּלוֹמַר]: קֶשֶׁר רְשָׁעִים הוּא, וְקֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. הָלַךְ לַחְצֹב לוֹ קֶבֶר בְּקִבְרֵי בֵּית דָּוִד, בָּא נָבִיא וְאָמַר לוֹ: (שם כב) "מַה לְּךָ פֹה? וּמִי לְךָ פֹה? כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר וְגוֹ', הִנֵּה ה' מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר". אָמַר רַב: טִלְטוּלָא דְּגַבְרָא, קָשֶׁה מִדְּאִיתְּתָא. (שם) "וְעֹטְךָ עָטֹה", אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד, שֶׁפָּרְחָה בּוֹ צָרַעַת, כְּתִיב הָכָא: "וְעֹטְךָ עָטֹה", וּכְתִיב הָתָם: (ויקרא י״ג:מ״ה) "וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה". (ישעיהו כ״ב:י״ז-י״ח) "צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה, כַּדוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם" [וְגוֹ']. תָּנָא: הוּא בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ וְקָלוֹן לְבֵית אֲדוֹנָיו, לְפִיכָךְ נֶהְפַּךְ כְּבוֹדוֹ לְקָלוֹן. כִּי הֲוָה נָפִיק אִיהוּ, אָתָא גַּבְרִיאֵל, אַחְדֵיהּ לְדָשָׁא בְּאַפֵּי מַשִׁרְיָתֵיהּאָמְרוּ לֵיהּ: מַשִׁרְיָתָךְ הֵיכָא? (אָמַר לְהוּ: מָרְדוּ וַאֲהַדְרוּ בִּי.) [אָמַר: הַדְרוּ בִּי]. אָמְרוּ לֵיהּ: אִם כֵּן, אַחוּכִי קָא מְחַיַכַתְּ בָּן! נְקָבוּהוּ בַּעֲקֵבָיו וּתְלָאוּהוּ בְּזַנְבֵי סוּסֵיהֶם, וְהָיוּ מְגָרְרִין אוֹתוֹ עַל הַקּוֹצִים וְעַל הַבַּרְקָנִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁבְנָא בַּעַל הֲנָאָה הָיָה, כְּתִיב הָכָא: (ישעיהו כ״ב:ט״ו) "לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן". וּכְתִיב הָתָם: (מלכים א א׳:ד׳) "וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת". What is meant by 'a wicked bond'? Shebna taught to twelve myriads, while Hezekiah taught to eleven myriads. When Sennacherib came and besieged Jerusalem, Shebna wrote on an arrowhead: 'Shebna and his group have made peace; Hezekiah and his group have not.' As it is written: 'For, behold, the wicked bend the bow, they have prepared their arrow upon the string.' Hezekiah was in doubt, saying, 'Perhaps, God forbid, the Holy One, Blessed be He, will follow the majority? If the majority surrender, they too will surrender.' A prophet came and said to him: 'Do not say "conspiracy" regarding all that this people call a conspiracy.' Meaning, it is a conspiracy of the wicked, and a conspiracy of the wicked is not counted. He went to dig a grave for himself in the tombs of the house of David. A prophet came and said to him: 'What are you doing here? And who are you here? For you have dug a grave here...' Rav said: 'The upheaval of a man is harder than that of a woman.' 'And they shall wrap you in a wrap,' Rabbi Yosei son of Rabbi Hanina said: 'This teaches that leprosy broke out on him. As it is written here: "And they shall wrap you in a wrap", and it is written there: "And his upper lip shall be covered." 'He will surely violently turn and toss you like a ball into a large country,' A tanna taught: He sought to elevate himself and disgrace his master's house; therefore, his honor was turned to disgrace. When he went out, the angel Gabriel stuck him to the ground by his hair. They said to him: 'Where is your retinue?' He said: 'Return to me.' They said to him: 'If so, your sister is laughing at the son!' They stabbed him in the heels and hung him on the tails of their horses, and they dragged him over thorns and thistles. Rabbi Elazar said: 'Shebna was a hedonist, as it is written here: "Go, come to the steward," and it is written there: "And the king had a stewardess.
מא "כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן, צַדִּיק מַה פָּעָל", (תהילים י״א:ג׳) רַב יְהוּדָה וְרַב עֵינָא, חַד אָמַר: אִלּוּ חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ נֶהֱרָסִין, "צַדִּיק מַה פָּעָל". וְחַד אָמַר: אִלּוּ בֵּית הַמִּקְדָשׁ יֵהָרֵס, "צַדִּיק מַה פָּעָל". וְעוּלָא אָמַר: אִלּוּ מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אֵינָם נֶהֱרָסוֹת, "צַדִּיק מַה פָּעָל". בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: אִלּוּ מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, הַיְנוּ דִּכְתִיב: "כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן". (כְּמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּשֶׁת דָּוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל לִבּוֹ".) וּלְמַאן דְּאָמַר: בֵּית הַמִּקְדָשׁ, נַמִּי, דִּתְנַן: אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וּ'שְׁתִיָּה' הָיְתָה נִקְרֵאת. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ, הֵיכָא אַשְׁכְּחָן צַדִּיקֵי, דְּאִיקְרוּ 'שָׁתוֹת'? דִּכְתִיב: (שמואל א ב׳:ח׳) "כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ, וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל". וְאִי בָּעִית אֵימָא, מֵהָכָא: (ישעיהו כ״ח:כ״ט) "הִפְלִיא עֵצָה, הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה". אָמַר רַבִּי חַנִּין: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ: 'תּוּשִׁיָּה'? מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם. דָּבָר אַחֵר: ,תּוּשִׁיָּה', שֶׁנִּתְּנָה בַּחֲשַׁאי מִפְּנֵי הַשָּׂטָן. דָּבָר אַחֵר: 'תּוּשִׁיָּה', דְּבָרִים שֶׁל תֹּהוּ, שֶׁהָעוֹלָם מֻשְׁתָּת עֲלֵיהֶם.
מב אָמַר עוּלָא: מַחֲשָׁבָה מוֹעֶלֶת, אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ה׳:י״ב) "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה". אָמַר רַבָּה: אִם עֲסוּקִים לִשְׁמָהּ, אֵינָהּ מוֹעֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי י״ט:כ״א) "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם", עֵצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דְּבַר ה', הִיא תָּקוּם לְעוֹלָם.
מג "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים", (דברים כ״ד:ט״ז) מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם לְלַמֵּד שֶׁלֹּא יוּמְתוּ אָבוֹת בַּעֲוֹן בָּנִים, וּבָנִים בַּעֲוֹן אָבוֹת, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: (שם) "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ", אֶלָּא, "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים", בְּעֵדוּת בָּנִים, "וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת", בְּעֵדוּת אָבוֹת. וּבָנִים בַּעֲוֹן אָבוֹת לֹא? וְהָכְּתִיב: (שמות ל״ד:ז׳) "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים". הָתָם, כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, כִּדְתַנְיָא: (ויקרא כ״ו:ל״ט) "וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ", כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. אַתָּה אוֹמֵר: כְּשֶׁאוֹחֲזִין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁאֵין אוֹחֲזִין? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ", הֲרֵי כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (וּכְשֶׁאֵין אוֹחֲזִין) [וְ]לֹא? וְהָכְּתִיב: (ויקרא כ״ו:ל״ז) "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו", אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם עֲרֵבִים זֶה לָזֶה. הָתָם, שֶׁהָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ.
מד מְאַיְּמִין עַל הָעֵדִים. הֵיכִי אַמְרִינָן לְהוּ? אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי אַמְרִינָן לְהוּ: (משלי כ״ה:י״ד) "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר". אָמַר לֵיהּ רָבָא: יַכְלֵי לְמֵימַר: שֵׁב שְׁנֵי הֲוָה כַּפְנָאוְאַבָּבָא דְּאוּמְנָא לָא חָלִיף. אֶלָּא אָמַר רָבָא: אַמְרִינָן לְהוּ: (משלי כ״ה:י״ח) "מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן, אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר". אָמַר לֵיהּ רַב אַשִׁי: יַכְלֵי לְמֵימַר: שֵׁב שְׁנֵי הֲוָה מוֹתָנָאוְאִינַשׁ בְּלָא שְׁנֵי לָא שָׁכִיב. אֶלָּא אָמַר רַב אַשִׁי, אָמַר לִי נָתָן בַּר מַר זוּטְרָא: אַמְרֵי לְהוּ: סַהֲדֵי שַׁקְרֵי, אַאוּגְרַיְהוּ זִילֵי, דִּכְתִיב: (מלכים א כ״א:י׳) "וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר: בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ".
מה אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין טוֹעֲנִין לְמֵסִית? מִנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, דְּאָמַר רַבִּי שַׁמְלָאִי: הַרְבֵּה טְעָנוֹת הָיָה לוֹ לַנָּחָשׁ לִטְעֹן וְלֹא טָעַן, וּמִפְּנֵי מַה לֹּא טָעַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? לְפִי שֶׁלֹּא טָעַן הוּא. מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר? דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד, דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין? דִּבְרֵי הָרַב שׁוֹמְעִין! אָמַר חִזְקִיָּה: מִנַּיִן שֶׁכָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ? שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ג׳:ג׳) "כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ". רַב מְשַׁרְשִׁיָּא אָמַר, מֵהָכָא: (שמות כ״ה:י׳) "אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ". רַב אַשִׁי אָמַר: (שם כו) "עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת".
הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר עַל מָעוֹת (מַעֲשֵׂר שֵׁנִי) שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו, וּבָא בַּעַל הַחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: כָּךְ וְכָךְ הֵם, בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵן, שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.
תַּנְיָא, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כָּךְ הָיָה מִנְהָגָן שֶׁל נְקִיֵּי הַדַּעַתבִּירוּשָׁלַיִם; מַכְנִיסִין לְבַעֲלֵי דִּינִין וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵיהֶם, וּמַכְנִיסִין הָעֵדִים וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵיהֶם, וּמוֹצִיאִין אוֹתָם לַחוּץ, וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בַּדָּבָר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים הֲוָה מִשְׁתַּקִּיד עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא לְמִסְמְכֵיהּ, וְלָא קָמִסְתַּיְעָא מִלְּתָא. יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לְהוּ: מִי אִיכָּא דְּיָדַע הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אוֹ לָא? אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים: דֵּין יָדַע. אָמַר לֵיהּ: לֵימָא אִיזִי. אָמַר לֵיהּ: לִיסְמְכֵיהּ מַר בְּרֵישָׁא. סַמְכֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: בְּנִי, אֱמֹר לִי כֵּיצַד שָׁמַעְתָּ? אָמַר לֵיהּ: כָּךְ שָׁמַעְתִּי, שֶׁמּוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה לְרַבִּי נָתָן. אָמַר: לָזֶה הֻצְרַכְתִּי? הַשְׁתָּא, וּמָה עִקָּר רְאִיָּה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לָא בָּעִינָן, הַגָּדָה מִבָּעְיָא? אָמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְעָלִיתָ לֹא תֵּרֵד. אָמַר רַבִּי זֵירָא: שְׁמַע מִינָהּ: גַּבְרָא רַבָּה, כֵּיוָן (דסמיך) [דְּאִסְתַּמִיךְ] סָמִיךְ.
תָּנוּ רַבָּנָן: מִנַּיִן לִכְשֶׁיֵּצֵא, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵרַי מְחַיְּבִין, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁחֲבֵרַי רַבּוּ עָלַי, תַּלְמוּד לוֹמַר: (ויקרא י״ט:ט״ז) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". וְאוֹמֵר: (משלי י״א:י״ג) "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד".
מו הַהוּא תַּלְמִידָא, (דאפיק) [דְּנָפִיק עֲלֵיהּ קָלָא, דְּגַלִּי] מִלְּתָא דְּאִיתְּמַר בֵּי מִדְרָשָׁא (דרבי אמי) בָּתַר עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין, וְאַפְּקֵיהּ רַבִּי אַמִי מִבֵּי מִדְרָשָׁא, (וְאַכְרִיז עֲלֵיהּ) [אָמַר]: דֵּין, גַּלֵי רָזַיָּא הוּא.
שָׁלְחוּ לֵיהּ לְמַר עוּקְבָא: לִדְזִיו לֵיהּ כְּבַר בִּתְיָה, שְׁלָם, עוּקְבָן הַבַּבְלִי קָבֵל קֳדָמָנָא: יִרְמְיָה אָחִי הֶעֱבִיר עָלַי אֶת הַדֶּרֶךְ, וְאָמְרוּ לוֹ: הַשִּׁיאוּהוּ וְיִרְאוּ פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא. [הָא גּוּפֵיהּ קַשְׁיָא, אָמַרְתְּ: אָמְרוּ לוֹ, אַלְמָא: דַּיְּנוּהוּ אַתּוּן. הַשִּׁיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָה, אַלְמָא: שַׁדְרוּהוּ הָכָא! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אָמְרוּ לֵיהּ: דַּיְנוּהוּ אַתּוּן, אִי צַיִּית, צַיִּית, וְאִי לָא, הַשִּׁיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא].