Ein Yaakov, Menakhot 11

מנחות פרק יא - כא מְנָא לָן דְּמַעֲלִין? (בקדש?) אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: דְּאָמַר קְרָא: (במדבר י״ז:ג׳) "אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם, וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים, צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ" וְגוֹ'. בַּתְּחִלָּה, תַּשְׁמִישֵׁי מִזְבֵּחַ, וְעַכְשָׁיו, גּוּפוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. (דברים י׳:ב׳) "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן". תָּנִי רַב יוֹסֵף: מְלַמֵּד שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן. מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ, שֶׁאֵין נוֹהֲגִים בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: פְּעָמִים שֶׁבִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶה הוּא יִסּוּדָהּ, דִּכְתִיב: (שם) "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ", (מלמד שאמר) [אָמַר] לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח, אֵין (מנדין) [מְבַזִּין] אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ד׳:ה׳) "וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה", כַּסֵּהוּ כַּלַּיְלָה. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמְשַׁכֵּחַ דָּבָר אֶחָד מִתַּלְמוּדוֹ, עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ד׳:ט׳) "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים". וּכְדִבְרֵי רַבִּי אַבִּין, אָמַר רַב (אילא) [אִילָעָא], דְּאָמַר רַבִּי אַבִּין, אָמַר רַב (אילא) [אִילָעָא]: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: 'הִשָּׁמֵר', 'פֶּן', וְ'אַל', אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַּעֲשֶׂה. רַבִינָא אָמַר: עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין: 'הִשָּׁמֶר' וּ'פֶן'. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין: 'הִשָּׁמֶר לְךָ', וּ'שְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד', 'פֶּן תִּשְׁכַּח'. יָכוֹל אֲפִלּוּ מֵחֲמַת אָנְסוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ", בִּמְסִירָם מִלִּבּוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי דּוֹסְתָּאִי בְּרַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: יָכוֹל אֲפִלּוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'רַק'. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאַמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: תּוֹרָה נִתְּנָה בְּאַרְבָּעִים יוֹם, וְנִשְׁמָתוֹ נוֹצְרָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, כָּל הַמְשַׁמֵּר הַתּוֹרָה, נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת הַתּוֹרָה אֵין נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמָּסַר צִפּוֹר דְּרוֹר לְעַבְדּוֹ. אָמַר: (ליה:) כִּמְדֻמֶּה אַתָּה, שֶׁאִם אַתָּה מְאַבְּדָהּ, אִסָּר אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ בְּדָמֶיהָ? נִשְׁמָתְךָ אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ.

כב אָמַר רַבִּי אַמִי: מִדְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי לָמַדְנוּ: אֲפִלּוּ לֹא שָׁנָה אָדָם אֶלָּא פֶּרֶק אֶחָד שַׁחֲרִית וּפֶרֶק אֶחָד עַרְבִית, קִיֵּם מִצְוַת: (יהושע א׳:ח׳) "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן (יהוצדק) [יוֹחַאי]: אֲפִלּוּ לֹא קָרָא אָדָם אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, קִיֵּם מִצְוַת "לֹא יָמוּשׁ", וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאָמְרוֹ בִּפְנֵי עַם־הָאָרֶץ. וְרָבָא אָמַר: מִצְוָה לְאָמְרוֹ בִּפְנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ. שָׁאַל בֶּן דָּמָה בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כְּגוֹן אֲנִי שֶׁלָּמַדְתִּי (את) כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָהּ, מַהוּ שֶׁאֶלְמַד חָכְמַת יְוָנִית? קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ. וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה", צֵא וּבְדֹק (אי זו היא) שָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא מִן הַיּוֹם וְלֹא מִן הַלַּיְלָה, וּלְמֹד בָּהּ חָכְמַת יְוָנִית. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי (יוחנן) [יוֹנָתָן): פָּסוּק זֶה [אֵינוֹ] לֹא מִצְוָה וְלֹא חוֹבָה, אֶלָּא בְּרָכָה. רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה חֲבִיבִין עָלָיו בְּיוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ג:י״א) "וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יְהוֹשֻׁעַ, כָּל כָּךְ חֲבִיבִין עָלֶיךָ דִּבְרֵי תּוֹרָה, "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ". תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יְהוּ עָלֶיךָ חוֹבָה, וְאִי אַתָּה רַשַּׁאי לִפְטֹר עַצְמְךָ מֵהֶן.

כג אָמַר חִזְקִיָּה: מַאי דִּכְתִיב: (איוב ל״ו:ט״ז) "וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ" וְגוֹ'. בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מַסִּית חֲבֵרוֹ מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי מִיתָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסִּית הָאָדָם מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר" מִגֵּיהִנֹּם, שֶׁפִּיהָ צָר, שֶׁעֲשָׁנָהּ צָבוּר בְּתוֹכָהּ. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: כְּשֵׁם שֶׁפִּיהָ צָר, כָּךְ כֻּלָּה צָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: (ישעיהו ל׳:ל״ג) "הֶעְמִיק הִרְחִב". וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: לַמֶּלֶךְ לֹא הוּכָנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן". וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: אֵין בָּהּ עֵצִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה". וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: זֶה שְׂכָרָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: (איוב ל״ו:ט״ז) "וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן".