חולין פרק ח - נ אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲנָא לְהָא מִלְּתָא, חַלָא בַּר חַמְרָא לְגַבֵּי אַבָּא, דְּאִלּוּ אַבָּא הֲוָה סַיֵּיר נִכְסֵיהּ תְּרֵי זִמְנֵי בְּיוֹמָא, וַאֲנָא לָא סָיַרְנָא אֶלָּא חֲדָא זִימְנָא. שְׁמוּאֵל לְטַעֲמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מַאן דְּסַיֵר נִכְסֵיהּ כָּל יוֹמָא (ויומא), מַשְׁכַּח אִיסְתְּרָא. אַבַּיֵי הֲוָה סַיֵּר נִכְסֵיהּ כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא. יוֹמָא חַד פָּגַע בְּאַרִיסֵיהּ דְּדָרִיפִּתְכָּא דְּאוֹפְיָא, אָמַר לֵיהּ: הַנֵי לְהֵיכָא? אָמַר לֵיהּ: לְבֵי מַר. אָמַר לֵיה: כְּבָר קְדָמוּךְ רַבָּנָן. רַב אַסִי הֲוָה סַיֵּר נִכְסֵיהּ כָּל יוֹמָא, אָמַר: הֵיכָא נִינְהוּ כָּל הַנֵי אִיסְתְּרֵי דְּמַר שְׁמוּאֵל? יוֹמָא חַד חָזָא צִינוֹרָא דְּבִידְקָא בְּאַרְעֵיהּ, שַׁקְלֵיהּ לִגְלִימֵיהּ, כַּרְכֵיהּ, אוֹתְבֵיהּ בְּגַוֵּיהּ, רָמָא קַלָּא, אַתּוּ אִינְשֵׁי, סָכְרוּהָ, (אמר:) אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְכוּלְּהוּ אִיסְתְּרֵי דְּמַר שְׁמוּאֵל.
נא אָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּלָא מָשׁוּ מַיָּא בַּתְרָאִי עַל אַרְעָא, מִשּׁוּם זוּהֲמָא. אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּשַׁרְיָא רוּחַ רָעָה עֲלַיְהוּ. וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּלָא שָׁקִיל מִידִי מִפְּתוֹרָא, כִּי נָקִיט אִינִישׁ כַּסָא לְמִישְׁתִּי, שֶׁמָּא יֶאֱרַע דְּבַר קַלְקָלָה בַּסְּעוּדָה. אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּקַשִׁי לְרוּחַ צְרֵדָה. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּשָׁקִיל וְלָא מְהַדַר, אֲבָל מִשְׁקַל וְאַהֲדוּרִי, לֵית לָן בָּהּ. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, לֵית לָן בָּהּ. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא מִידִי דְּצָרִיךְ לִסְעוּדָתָא, אֲבָל מִידִי דְּלָא צָרִיךְ לִסְעוּדָתָא, לֵית לָן בָּהּ. מַר בַּר רַב אַשִׁי קַפִּיד אֲפִלּוּ אַאֲסִיתָא וּבוּכְנָא דְּתַבְלֵי, מִידֵי דִּצְרִיכֵי לִסְעוּדָתָא. וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּכַנְשֵׁי נִשְׁוָרָא, מִשּׁוּם מְנַקִּירוּתָא, אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּקַשִׁי לַעֲנִיּוּתָא. הַהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מֵהֲדַר עֲלֵיהּ שָׂרָא דַּעֲנִיּוּתָא, וְלָא הֲוָה יָכִיל לֵיהּ, דְּקָא זָהִיר אַנִשְׁוָרָא טוּבָא. יוֹמָא חַד כָּרַךְ רִיפְתָּא אַיַּבְּלֵי, אָמַר: הַשְׁתָּא וַדַּאי נָפַל בְּיָדָאִי, בָּתַר דְּאָכִיל, אַיְתִּי מָרָא, עַקְרִינְהוּ לְיַבְּלִי, שַׁדִינְהוּ לְנַהֲרָא, שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר: וַי (ווי) דְּאַפְקֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵיהּ.
נב וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּלָא שָׁתִי אוֹפְיָא, מִשּׁוּם מְאִיסוּתָא, אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּקַשִׁי לְכַרְסָם. מִישְׁתְּיֵיהּ, קָשֶׁה לְכַרְסָם. מִינְפַּח בֵּיהּ, קַשְׁיָא לְרֵישָׁא. מִדַּחְיֵיהּ, קָשֶׁה לַעֲנִיּוּתָא. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לִשַׁקְּעֵיהּ שְׁקוּעֵי. לְכַרְסָם דְּחַמְרָא, שִׁיכְרָא. דְּשִׁיכְרָא, מַיָּא. דְּמַיָּא, לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא, וְהַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: בָּתַר עַנְיָא אַזְלָא עֲנִיּוּתָא. וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּלָא אַכְלֵי יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָאָה, מִשּׁוּם דְּמִיחְזֵי כְּרַעַבְתָּנוּתָא. אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּקַשִׁי לִכְשָׁפִים. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲווּ קָאָזְלֵי בְּאַרְבָא. אָמְרָה לְהוּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא: אוֹתְבָן בַּהֲדַיְכוּ, לָא אוֹתְבוּהָ, אָמְרָה מִלְּתָא אַסַרְתָּהּ לְאַרְבָא, אָמְרוּ אִינְהוּ מִלְּתָא שַׁרְיוּהָ. אָמְרָה לְהוּ: מַאי אִיעָבִיד לְכוּ? דְּלָא מְקַנַּח לְכוּ בְּחַסְפָּא, וְלָא קָטִיל לְכוּ כִּנָּה אַמָנַיְכוּ, וְלָא אָכִיל לְכוּ יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָאָה. וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּלָא אַכְלֵי יַרְקָא דְּנָפַל (מתכא) [אַתַּכָּא], מִשּׁוּם מְאִיסוּתָא, אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְרֵיחַ הַפֶּה.
נג וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא: הַאי דְּלָא יַתְבֵי תּוּתֵי מַרְזִיבָא, מִשּׁוּם שׁוֹפְכִים. אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחֵי מַזִּיקִין. הַנְהוּ שְׁקוּלָאֵי דַּהֲווּ דָּרוּ חֲבִיתָא דְּחַמְרָא, בָּעוּ לְאִיתְפּוּחִי, אוֹתְבוּהָ תּוּתֵי מַרְזִיבָא, פָּקְעָה. אַתּוּ לְקַמֵּיהּ דְּמַר בַּר רַב אַשִׁי, אַפִּיק שִׁפּוּרֵי, שַׁמְתֵּיהּ. אָתָא לְקַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ: אַמַּאי תַּעָבִיד הָכִי? אָמַר לֵיהּ: הֵיכִי אִיעָבִיד, כִּי אוֹתְבֵיהּ בְּאוּנָאִי? אָמַר לֵיהּ: אַתְּ בְּדוּכְתָּא דִּשְׁכִיחֵי רַבִּים, מַאי בָּעִית? אַתְּ הוּא דְּשָׁנִית, זִיל שְׁלִים. אָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא נַמִּי לִיקְבַּע לִי מַר זִימְנָא וְאֶפְרַע, קָבַע לֵיהּ זִימְנָא, כִּי מָטָא זִימְנֵיהּ, אִיעַכֵּב. כִּי אָתָא, אָמַר לֵיהּ: אַמַּאי לָא אָתִית בְּזִימְנָךְ? אָמַר לֵיהּ: כָּל מִילֵי דְּצַיִיר, וְחָתִים, וְכַיִיל, וּמַנִי, לֵית לָן רְשׁוּתָא לְמִשְׁקַל מִינֵיהּ, עַד דְּמַשְׁכְּחִינָא מִידִי דְּהֶפְקֵרָא. וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּשָׁדוּ מַיָּא מִפּוּמָא דְּחַצְבָּא, מִשּׁוּם צִיבְתָא, אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מַיִם הָרָעִים. הַהוּא בַּר שִׁידָא דַּהֲוָה בֵּי רַב פָּפָּא, אָזַל לְאַתּוּיֵי מַיִם מִנַּהֲרָא, אִיעַכֵּב, כִּי אָתָא, אָמְרוּ לֵיהּ: אַמַּאי אִיעַכַּבְתְּ? אָמַר לְהוּ: עַד דְּחַלְפֵי מַיִם הָרָעִים. אַדְהָכִי חַזִנְּהוּ דְּקָא שָׁדוּ מַיָּא מִפּוּמָא דְּחַצְבָּא. אָמַר: אִי הֲוָה יָדַעְנָא דִּרְגִילְתּוּ לְמִיעֲבֵד הָכִי, לָא אִיעַכְּבִי.
נד כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: מַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר. וּמַיִם אַחֲרוֹנִים הוֹצִיאוּ אֶת הָאִשָּׁה מִבַּעְלָהּ. כִּי אָתָא רַבִּין אָמַר: רִאשׁוֹנִים, הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר נְבֵלָה, אַחֲרוֹנִים, הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְסִימָנִיךְ: אָתָא רַב דִּימִי אַפְקָהּ, אָתָא רַבִּין קַטְלָהּ. רַבִּי אַבָּא מָתְנִי חֲדָא מֵהֲנֵי וַחֲדָא מֵהֲנֵי לְחוּמְרָא.
אֲבוּהָ דִּשְׁמוּאֵל אַשְׁכְּחֵיהּ לִשְׁמוּאֵל דְּקָא בָּכִי, אָמַר לֵיהּ: אַמַּאי קָא בָּכִית? דְּמַחְיָן רָבָאִי, אַמַּאי? דְּאָמַר לִי: קָא סָפִית לִבְרָאִי וְלָא מָשִׁית יְדֵיךְ. וְאַמַּאי לָא מָשִׁית? אָמַר לֵיהּ: הוּא אָכִיל וַאֲנָא מָשִׁינָא? אָמַר לֵיהּ: לָא מִסְתַּיֵּיהּ דְּלָא גָּמִיר, מִימְחָא נַמִּי מָחִי? וְהִלְכָתָא: אוֹכֵל מֵחֲמַת מַאֲכִיל, צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. מַאֲכִיל, אֵינוֹ צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם.
נה אָמְרָה לֵיהּ יַלְתָּא לְרַב נַחְמָן: מִכְּדִי, כָּל דְּאָסַר לָן רַחֲמָנָא, שָׁרָא לָן כְּוָתֵיהּ, אָסַר לָן דְּמָא, שָׁרָא לָן כְּבֵדָא. נִדָּה, דַּם טֹהַר. חֵלֶב בְּהֵמָה, חֵלֶב חַיָּה. חֲזִיר, מוֹחָא דְּשִׁבּוּטָא. גִּירוּתָא, לִישְׁנָא דְּכַוְרָא. אֵשֶׁת אִישׁ, גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ. אֵשֶׁת אָח, יְבָמָה. נָכְרִית, יְפַת־תֹּאַר. בָּעִינָא לְמֵיכַל בִּישְׂרָא בְּחַלְבָא. אָמַר לְהוּ רַב נַחְמָן לְטַבְּחֵי: זְוִיקוּ לָהּ כַּחְלִי.
אַיְתוּהוּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּלָא הֲוָה מוֹקַר אֲבוּהָ וְאִימֵיהּ, כַּפְתּוּהוּ, אָמַר לְהוּ: שַׁבְקוּהוּ, דְּתַנְיָא: כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ, אֵין בֵּית־דִּין שֶׁל מַטָּה מֻזְהָרִין עָלֶיהָ.