ברכות פרק ב היה קורא - ס אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לָמָּה קָדְמָה פָּרָשַׁת "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ"? כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְווֹת. "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר"? שֶׁ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" נוֹהֵג בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה, "וַיֹּאמֶר" אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם בִּלְבָד. (עוד כתוב בסוף פרק שלמעלה מענין זה) פָּרָשַׁת צִיצִית, מִפְּנֵי מָה קְבָעוּהָ בִּקְרִיאַת שְׁמַע? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר חֲבִיבָא: מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ (ששה) [חֲמִשָּׁה] דְּבָרִים: מִצְוַת צִיצִית, יְצִיאַת מִצְרַיִם, עֹל מִצְווֹת, וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, הִרְהוּר עֲבֵרָה וְהִרְהוּר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. בִּשְׁלָמָא הַנֵי תְּלָת, מִפָרְשָׁן, עֹל מִצְווֹת, דִּכְתִיב: (במדבר ט״ו:ל״ט) "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'". צִיצִית, דִּכְתִיב: (שם) "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית" וְגוֹ'. יְצִיאַת מִצְרַיִם, דִּכְתִיב: "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם" וְגוֹ'. אֶלָּא אֶפִּיקוֹרְסוּת, הִרְהוּר עֲבֵרָה, וְהִרְהוּר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מְנָא לָן? דְּתַנְיָא: "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" זוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תהילים י״ד:א׳) "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים". "אַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" זוֹ הִרְהוּר עֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שופטים י״ד:ג׳) "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו: אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי". "אַתֶּם זֹנִים" זוֹ הִרְהוּר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שם ח) "וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" .
תַּנְיָא, סוּמְכוּס אוֹמֵר: [כָּל] הַמַּאֲרִיךְ בְּ'אֶחָד', מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב: וּבְדָלֶ"ת. אָמַר רַבִּי אַסִי: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲטֹף בְּחֵי"ת. רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי [חִיָּא בַּר אַבָּא], חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה (קא) מַאֲרִיךְ טוּבָא. אָמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּאַמְלִיכְתֵּיהּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, תּוּ לָא צְרִיכַת.
אָמַר רַב יוֹסֵף: פְּרַקְדָּן, לֹא יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע. (קריאת שמע) [מִקְרָא] הוּא דְּלָא יִקְרָא, הָא מִיגְנִי, שַׁפִּיר דָּמִי? וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לַיִיט אַמַאן דְּגָנִי אַפַּרְקִיד! אַמְרֵי: מִיגְנָא כִּי מַצְלִי, שַׁפִּיר דָּמִי. מִיקְרִי, אַף עַל גַּב דְּמַצְלִי, נַמִּי אַסִירָא. וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן מַצְלִי וְקָרִי? שַׁאנִי רַבִּי יוֹחָנָן, דְּבַעַל בָּשָׂר הֲוָה.
חוֹזֵר וְאוֹמֵר 'אֱמֶת' אוֹ אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר 'אֱמֶת'? אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חוֹזֵר! וְרַבָּה אָמַר: אֵינוֹ חוֹזֵר! הַהוּא דְּנָחִית קַמֵּיהּ דְּרַבָּה, שַׁמְעֵיהּ רַבָּה דְּאָמַר 'אֱמֶת' 'אֱמֶת' תְּרֵי זִמְנֵי. אָמַר רַבָּה: כָּל 'אֱמֶת' 'אֱמֶת' תַּפְסֵיהּ לְהַאי.
סא אָמַר עוּלָא: כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין, כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ.
וְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה בְּלֹא מִנְחָה, וְזֶבַח בְּלֹא נְסָכִים. (אמר רבה בר בר חנה) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, יִפָּנֶה, וְיִטֹּל יָדָיו, וְיַנִּיחַ תְּפִלִּין, וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, וְיִתְפַּלֵּל, וְזוֹ הִיא מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַנִּפְנֶה, וְנוֹטֵל יָדָיו, וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין, וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, וּמִתְפַּלֵּל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ בָּנָה מִזְבֵּחַ וְהִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים כ״ו:ו׳) "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי, וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ, ה'". אָמַר לֵיהּ רָבָא: לָא סָבַר לָהּ מַר, כְּאִלּוּ טָבַל"? (אמר ליה שפיר קאמרת) דִּכְתִיב: "אֶרְחַץ [בְּנִקָּיוֹן"], וְלָא כְּתִיב: "אַרְחִיץ [כַּפָּי"].
אָמַר לֵיהּ רַבִינָא לְרָבָא: חָזִי מַר, הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּאָתָא מִמַּעֲרָבָא, וְאָמַר: מִי שֶׁאֵין לוֹ מַיִם לִרְחֹץ [יָדָיו], מְקַנֵּחַ יָדָיו בְּעָפָר וּבִצְרוֹר וּבְקֵיסָמִים. אָמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר קָאָמַר, מִי כְּתִיב 'בְּמַיִם'? 'בְּנִקָּיוֹן' כְּתִיב! כָּל מִידִי דִּמְנַקִּי.
סב אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, מְצַנְּנִין לוֹ גֵּיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם סח) "בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים, בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן", אַל תִּקְרִי: 'בְּפָרֵשׂ' אֶלָּא 'בְּפָרֵשׁ'. אַל תִּקְרִי: 'בְּצַלְמוֹן', אֶלָּא: 'בְּצַלְמָוֶת'. וְאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: לָמָּה נִסְמְכוּ אֹהָלִים לִנְחָלִים? דִּכְתִיב: (במדבר כ״ד:ו׳) "כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר, כַּאֲהָלִים נָטַע" וְגוֹ'. לוֹמַר לְךָ: מַה נְּחָלִים מַעֲלִים אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה. אַף אֹהָלִים מַעֲלִים אֶת הָאָדָם מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת.
רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, הֲווּ קָא קַטְרִין לֵיהּ גְּנָנָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לְהוּ: אַדְהָכִי וְהָכִי אֵיזִיל וְאִשְׁמַע מִלְּתָא דְּבֵי מִדְרָשָׁא וְאַיְתִּי וְאֵימָא לְכוּ. אָזִיל, אַשְׁכְּחֵיהּ לְתָנָא דְּקָתָּנִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: קָרָא וְטָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהֵיכָן טָעָה, בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק יַחֲזֹר וְכוּ'. אָתָא וְאָמַר לְהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ: אִלּוּ לֹא בָּאנוּ אֶלָּא לִשְׁמֹעַ דָּבָר זֶה, דַּיֵּנוּ.
תָּנוּ רַבָּנָן: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, אֵין עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת אֲבֵלִים, (ולא) [וְ]תַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. מַעֲשֶׂה וּמֵתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, עָלָה לַעֲלִיָּה וְעָלוּ אַחֲרָיו, נִכְנַס לְאַנְפִּילוֹן, נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. נִכְנַס לִטְרַקְלִין, נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. אָמַר לָהֶם: כִּמְדֻמֶּה (לי) [אֲנִי] שֶׁאַתֶּם נִכְוִין בְּפוֹשְׁרִין, עַכְשָׁיו אִי אַתֶּם נִכְוִין אֲפִלּוּ בְּחַמֵּי חַמִּין. לֹא כָּךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת אֲבֵלִים, וְלֹא תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, אֶלָּא מָה אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם? כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָדָם עַל שׁוֹרוֹ וְעַל חֲמוֹרוֹ שֶׁמֵּתוּ: "הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנְךָ". [כָּךְ אוֹמְרִים לוֹ עַל עַבְדּוֹ וְעַל שִׁפְחָתוֹ: "הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנְךָ"]. תַּנְיָא אִידָךְ: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, אֵין מַסְפִּידִין אוֹתָם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם עֶבֶד כָּשֵׁר הוּא, (אומר) [אוֹמְרִים] עָלָיו: "הוֹי אִישׁ טוֹב וְנֶאֱמָן וְנֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ". אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, מָה הִנַּחְתָּ לַכְּשֵׁרִים?
תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין קוֹרִין 'אָבוֹת' אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה, וְאֵין קוֹרִין 'אִמָּהוֹת' אֶלָּא לְאַרְבַּע. ['אָבוֹת'] מַאי טַעְמָא? אִילֵימָא מִשּׁוּם דְּלָא יַדְעִינָן אִי מֵרְאוּבֵן קָא אֲתִינָן, אִי מִשִּׁמְעוֹן קָא אֲתִינָן, אִי הָכִי אִמָּהוֹת נַמִּי לָא יַדְעִינָן אִי מֵרָחֵל קָא אֲתִינָן, אִי מִלֵּאָה קָא אֲתִינָן? אֶלָּא עַד הָכָא חֲשִׁיבֵי, טְפֵי לָא חֲשִׁיבֵי.
סג אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים ס״ג:ה׳) "כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי, בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי". "כֵּן אֲבָרֶכְךָ" זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע. "בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי" זוֹ תְּפִלָּה. וְאִם עָשָׂה כֵּן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (שם) "כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנּוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי", (שְׁתֵּי רְנָנוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא).
סד אָמַר רַב: כָּל הַנּוֹתֵן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ בָּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ב׳:כ״ב) "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא". אַל תִּקְרִי 'בַּמֶּה', אֶלָּא 'בָּמָה'. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בַּמָּה חֲשַׁבְתּוֹ לְזֶה וְלֹא לֶאֱלוֹהַּ? מַתִּיב רַב שֵׁשֶׁת: בַּפְּרָקִים, שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב. תִּרְגְמָא רַבִּי אַבָּא: בְּמַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹנָה, אָמַר רַבִּי זֵירָא: כָּל הַנּוֹתֵן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, עֲשָׂאוֹ בָּמָה. אָמַר לֵיה: 'בָּמָה' קָאָמַרְתְּ? אָמַר לֵיה: (לא) 'אָסוּר' קָאֲמִינָא, כִּדְרַב אִידִי בַּר אַבִּין, דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אַבִּין, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן: אָסוּר (לוֹ) לְאָדָם (לִתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ) [לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו] קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים פה) "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, [וְיָּשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו"]. וְאָמַר רַב אִידִי בַּר אַבִּין, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן: כָּל הַמִּתְפַּלֵּל וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֲפָצָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו".
סה אָמַר רַבִּי [יוֹנָה, אָמַר רַבִּי] זֵירָא: כָּל הַלָּן (שִׁבְעָה לֵילוֹת) [שִׁבְעַת יָמִים] בְּלֹא חֲלוֹם, נִקְרָא 'רָע', שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי י״ט:כ״ג) "וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע". אַל תִּקְרִי 'שָׂבֵעַ' אֶלָּא 'שֶׁבַע'. אָמַר לֵיהּ רַבִּי [אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי] חִיָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּא: הָכִי אָמַר רַבִּי [חִיָּא, אָמַר רַבִּי] יוֹחָנָן: כָּל הַמַּשְׂבִּיעַ עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלָן, אֵין מְבַשְּׂרִין אוֹתוֹ בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂבֵעַ יָלִין, בַּל יִפָּקֶד רָע".
רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) [אֶלְעָזָר], בָּתַר דִּמְסַיֵּם צְלוֹתֵיהּ, אָמַר הָכִי: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּשְׁכֵּן בְּפוּרֵינוּ אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְתַרְבֶּה גְּבוּלֵנוּ בְּתַלְמִידִים. וְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית וְתִקְוָה, וְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ בְּגַן־עֵדֶן, וְתַקְּנֵנוּ בְּחָבֵר טוֹב וְיֵצֶר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ, וְנַשְׁכִּים וְנִמְצָא יִחוּל לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְתָבוֹא לְפָנֶיךָ קוֹרַת נַפְשֵׁנוּ לְטוֹבָה. רַבִּי יוֹחָנָן, בָּתַר דִּמְסַיֵּם צְלוֹתֵיהּ, אָמַר הָכִי: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתָּצִיץ בְּבָשְׁתֵּנוּ, וְתַבִּיט בְּרָעָתֵנוּ, וְתִתְלַבֵּשׁ בְּרַחֲמֶיךָ, וְתִתְכַּסֶּה בְּעֻזֶּךָ, וְתִתְעַטֵּף בַּחֲסִידוּתֶךָ, וְתִתְאַזֵּר בַּחֲנִינוּתֶיךָ, וְתָבוֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעַנְוְתָנוּתֶךָ. רַבִּי זֵירָא, בָּתַר דִּמְסַיֵּם צְלוֹתֵיהּ, אָמַר הָכִי: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁלֹא נֶחֱטָא, וְלֹא נֵבוֹשׁ, וְלֹא נִכָּלֵם מֵאֲבוֹתֵינוּ. רַבִּי חִיָּא, בָּתַר דְּמַצְלִי, אָמַר הָכִי: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתְּהֵא תּוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ, וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ, וְאַל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. רַב, בָּתַר צְלוֹתֵיהּ, אָמַר הָכִי: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּתֵּן לָנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִימָה, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא לָנוּ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה.
סו רַבִּי, בָּתַר צְלוֹתֵיהּ, אָמַר [הָכִי]: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' (אֱלֹהַי) [אֱלֹהֵינוּ] וֵאלֹהֵי (אֲבוֹתַי) [אֲבוֹתֵינוּ], שֶׁתַּצִּילֵנִי מֵעַזֵּי פָּנִים, וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, וּמִפֶּגַע רָע, מֵחָבֵר רָע, מִיֵּצֶר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, וּמִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה. בֵּין שֶׁהוּא בֶּן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶּן בְּרִית, וְאַף עַל גַּב דְּקַיְּימֵי קְצוּצֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי. רַב סַפְרָא, בָּתַר דִּמְסַיֵּם צְלוֹתֵיהּ, אָמַר הָכִי: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתָּשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, וּבֵין הַתַּלְמִידִים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָתֶךָ, בֵּין עוֹסְקִים לִשְׁמָהּ, בֵּין עוֹסְקִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְכָל הָעוֹסְקִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּהְיוּ עוֹסְקִים לִשְׁמָהּ.
רַבִּי אַלֶכְּסַנְדְּרִי, בָּתַר צְלוֹתֵיהּ, אָמַר הָכִי: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּעֲמִידֵנוּ בְּקֶרֶן אוֹרָה, וְאַל תַּעֲמִידֵנוּ בְּקֶרֶן חֲשֵׁכָה, וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ, וְאַל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: הָא, רַב הַמְנוּנָא מַצְלִי לָהּ.
סז רַבִּי אַלֶכְּסַנְדְּרִי, בָּתַר צְלוֹתֵיהּ, אָמַר הָכִי: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וּמִי מְעַכֵּב? שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה וְשִׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּכְנִיעֵם מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וְנָשׁוּבָה לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. מַר בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא, בָּתַר צְלוֹתֵיהּ, אָמַר הָכִי: אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, [וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִּדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹף נַפְשִׁי, וְתַצִּילֵנִי מִפֶּגַע רָע, מִיֵּצֶר הָרָע, וּמֵאִשָּׁה רָעָה, וּמִכָּל רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָּעוֹלָם, וְכָל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי] [גו'. עד צורי וגואלי).
רָבָא, בָּתַר צְלוֹתֵיהּ, אָמַר הָכִי: אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְּדַאי, וְעַכְשָׁיו שֶׁנּוֹצַרְתִּי, כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיָּי קַל־וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּכְלִי מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, [ה' אֱלֹהַי] וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ, מָרֵק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָאִים רָעִים, וְהַיְנוּ וִדּוּי דְּרַב הַמְנוּנָא זוּטָא (ביום הכפורים) [בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרָא].
רַב שֵׁשֶׁת, כִּי הֲוָה יָתִיב בְּתַעֲנִיתָא, בָּתַר דְּמַצְלִי, אָמַר הָכִי: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמַקְרִיב קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, וְעַכְשָׁיו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט, כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.
סח (אמר) רַבִּי יוֹחָנָן, כִּי הֲוָה מְסַיֵּם (רבי מאיר) סִפְרָא דְּאִיּוֹב, אָמַר הָכִי: סוֹף אָדָם לָמוּת, וְסוֹף בְּהֵמָה לִשְׁחִיטָה, וְהַכֹּל לְמִיתָה הֵם עוֹמְדִים, אַשְׁרֵי (אדם) [מִי] שֶׁגָּדַל בַּתּוֹרָה, וַעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה, וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, וְגָדֵל בְּשֵׁם טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: (קהלת ז׳:א׳) "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, [וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ"]. מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: גְּמֹר בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת דְּרָכַי, וְלִשְׁקֹד עַל [דַּלְתֵי תּוֹרָתִי].
(דלתותי יום יום. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה.) נְצֹר תּוֹרָתִי בְּלִבְּךָ, וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי. שְׁמוֹר פִּיךָ מִכָּל חֵטְא, וְטַהֵר וְקַדֵּשׁ עַצְמְךָ מִכֹּל אַשְׁמָה וְעָוֹן, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל (שָׁעָה) [מָקוֹם]. מַרְגְּלָא בְּפוּמַיְהוּ דְּרַבָּנָן דְּיַבְנֶה: אֲנִי בְּרִיָּה וַחֲבֵרִי בְּרִיָּה, אֲנִי, מְלַאכְתִּי בָּעִיר, וְהוּא, מְלַאכְתּוֹ בַּשָּׂדֶה, אֲנִי מַשְׁכִּים לִמְלַאכְתִּי, וְהוּא מַשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ. כְּשֵׁם שֶׁהוּא אֵינוֹ מִתְגַּדֵּר בִּמְלַאכְתִּי, כָּךְ אֲנִי אֵינִי מִתְגַּדֵּר בִּמְלַאכְתּוֹ. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אֲנִי מַרְבֶּה וְהוּא מַמְעִיט, שָׁנִינוּ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ דְּאַבַּיֵי: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָה, מַעֲנֶה רַךְ וּמֵשִׁיב חֵמָה, וּמְדַבֵּר שָׁלוֹם עִם אֶחָיו וְעִם קְרוֹבָיו וְעִם כָּל אָדָם. וַאֲפִלּוּ עִם גּוֹי [עוֹבֵד כּוֹכָבִים] בַּשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה, (ומתקבל) [וִיהֵא מְקֻבָּל] עַל הַבְּרִיּוֹת. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִקְדִימוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם, אֲפִלּוּ גּוֹי [עוֹבֵד כּוֹכָבִים] בַּשּׁוּק. מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ דְּרָבָא: תַּכְלִית חָכְמָה, תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה, וּבוֹעֵט בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ אוֹ בְּרַבּוֹ אוֹ בְּמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קיא) "רֵאשִׁית חָכְמָה, יִרְאַת ה', שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד". 'לְלוֹמְדֵיהֶם' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'לְעֹשֵׂיהֶם', לָעוֹשִׂים לִשְׁמָהּ, וְלֹא לָעוֹשִׂים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכָל הָעוֹשִׂים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, נֹחַ לָהֶם שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ. מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ דְּרַב: לֹא כְּהָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַבָּא, אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה, וְלֹא שְׁתִיָּה, וְלֹא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְלֹא מַשָּׂא וּמַתָּן, וְלֹא קִנְאָה, וְלֹא שִׂנְאָה, וְלֹא תַּחֲרוּת, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כד) "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ". תָּנוּ רַבָּנָן: (עקידה שפ"ב) גְּדוֹלָה הַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנָּשִׁים, (משל) [יוֹתֵר] מִן] הָאֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה לב) "נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת [קֹמְנָה, שְׁמַעְנָה קוֹלִי. בָּנוֹת בֹּטְחוֹת, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי"]. אָמַר לוֹ רַב לְרַבִּי חִיָּא: נָשִׁים, בְּמַאי זָכְיָן? בְּאַקְרוּיֵי בְּנַיְהוּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וּבְאַתְנוּיֵי גַבְרַיְהוּ בֵּי רַבָּנָן, וּמִנְטְרָן לְגַבְרַיְהוּ עַד דְּאַתּוּ מִבֵּי רַבָּנָן. כִּי הֲווּ מִפְטְרֵי רַבָּנָן מִבֵּי רַבִּי אַמִי, וְאַמְרֵי לָהּ מִבֵּי רַבִּי חֲנִינָא, אַמְרֵי לֵיהּ הָכִי: עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְּחַיֶּיךָ, וְאַחֲרִיתְךָ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְתִקְוָתְךָ לְדוֹר דּוֹרִים, לִבְּךָ יֶהְגֶּה תְּבוּנָה, פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וּלְשׁוֹנְךָ יַרְחִישׁ רְנָנוֹת, עַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁירוּ נֶגְדֶּךָ, עֵינֶיךָ יָאִירוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָה, וּפָנֶיךָ יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, שִׂפְתוֹתֶיךָ יַבִּיעוּ דַּעַת וְכִלְיוֹתֶיךָ תַּעֲלֹזְנָה מֵישָׁרִים, וּפְעָמֶיךָ יָרוּצוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין. כִּי הֲווּ מִפְטְרֵי רַבָּנָן מִבֵּי רַב חִסְדָּא, וְאַמְרֵי לָהּ מִבֵּי רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמְרוּ לֵיהּ הָכִי: (תהלים קמד) "אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים" [וְגוֹ'. "אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים"]. רַב וּשְׁמוּאֵל, וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר, חַד אָמַר: 'אַלּוּפֵינוּ' בַּתּוֹרָה, וּ'מְסֻבָּלִים' בְּמִצְווֹת. וְחַד אָמַר: 'אַלוּפֵינוּ' בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת, וּ'מְסֻבָּלִים' בְּיִסּוּרִין. "אֵין פֶּרֶץ" שֶׁלֹּא תְּהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי. "וְאֵין יוֹצֵאת" שֶׁלֹּא תְּהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ אֲחִיתֹפֶל. "וְאֵין צְוָחָה" שֶׁלֹּא תְּהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ גֵּיחֲזִי. "בִּרְחֹבֹתֵינוּ" שֶׁלֹּא יִהְיֶה (בינינו) [לָנוּ] בֵּן אוֹ תַּלְמִיד שֶׁמַּקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ בָּרַבִּים. (ישעיה מו) "שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב, הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה", רַב וּשְׁמוּאֵל, וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר, חַד אָמַר: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹנִין בִּצְדָקָה, וְהֵם נִזּוֹנִין בִּזְרוֹעַ. (ואידך) [וְחַד] אָמַר: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹנִין בִּזְכוּתָן, וְהֵם אֲפִלּוּ (בזכותן) [בִּזְכוּת עַצְמָן] אֵינָן נִזּוֹנִין. כִּדְרַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, (תענית וע"ש רש"א) דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר־חוֹרֵב וְאוֹמֶרֶת: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי, דַּי לוֹ בְּקַב חֲרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וּפְלִיגָא דְּרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מַאן "אַבִּירֵי לֵב"? גּוֹבָאֵי טִפְּשָׁאֵי. אָמַר רַב יוֹסֵף: תֵּדַע, דְּהָא (מעולם) לָא אִגַיֵּיר (חד) [גִּיּוֹרָא] מִנַיְהוּ. אָמַר רַב אַשִׁי: וְהָלֵין בְּנֵי מָתָא מְחַסְיָא, "אַבִּירֵי לֵב" נִינְהוּ, דְּהָא קָא חָזוּ בְּשִׁבְחָא דְּאוֹרַיְתָא תְּרֵי זִימְנֵי בְּשַׁתָּא, וְלָא מִגַיֵּיר גִּיּוֹרָא מִנַיְהוּ.