בבא מציעא פרק ב - אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן יְהוֹצָדָק: מִנַּיִן לַאֲבֵדָה שֶׁשְּׁטָפָהּ נָהָר שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת? דִּכְתִיב: (דברים כ״ב:ג׳) "וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ", מִי שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמְצוּיָה אֵצֶל כָּל אָדָם, יָצָאתָה זוֹ, שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וְאֵינָהּ מְצוּיָה אֵצֶל כָּל אָדָם.
אָמַר לְךָ רַבָּה: הָתָם הַיְנוּ טַעְמָא: מִשּׁוּם דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאֳכָלִין.
ב אָמַר רַב יְהוּדָה, [אָמַר שְׁמוּאֵל]: בְּהַנֵּי תְּלַת מִילֵי עָבִידֵי רַבָּנָן דִּמְשַׁנּוּ (בדבוריהו) [בְּמִלַּיְהוּ]: בְּמַסֶּכְתָּא, בְּפוּרְיָא וּבְאוּשְׁפִּיזָא.
מַר זוּטְרָא חֲסִידָא אִגְנִיב לֵיהּ כַּסָּא דְּכַסְפָּא מֵאוּשְׁפִּיזָא. חַזְיָיהּ לְהַהוּא בַּר בֵּי רַב דְּמָשִׁי יָדֵיהּ וְנָגִיב בִּגְלִימָא דְּחַבְרֵיהּ, אָמַר: הַיְנוּ הַאי, דְּלָא אִיכְפַּת לֵיהּ אַמָּמוֹנָא דְּחַבְרֵיהּ, כַּפְתֵּיהּ וְאוֹדִי.
אֲבוּהָ דִּשְׁמוּאֵל אַשְׁכַּח הַנֵּי חַמְרֵי בְּמִדְבָּרָא, וְאַהַדְּרִינְהוּ לְמָרַיְהוּ לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
"וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ". (דברים כ״ב:ב׳) וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּתְּנֶנּוּ לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּדְרְשֶׁנוּ? אֶלָּא, דָּרְשֵׁהוּ אִם רַמַּאי הוּא (אם לאו) [אוֹ אֵינוֹ רַמַּאי].
מַתְנִיתִין. וְעַד מָתַי חַיָּב לְהַכְרִיז? עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בּוֹ שְׁכֵנָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְאַחַר הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעָה יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה, וְיַחֲזֹר שְׁלֹשָׁה, וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד. גְּמָרָא. תָּנָא: שְׁכֵנֵי אֲבֵדָה, [מַאי שְׁכֵנֵי אֲבֵדָה? אִילֵימָא שְׁכֵנֵי דְּבַעַל אֲבֵדָה, אִי יָדַע לֵיהּ, לֵיזִל וְלִהַדְרֵיהּ נִהֲלֵיהּ! אֶלָּא, שְׁכֵנֵי מָקוֹם שֶׁנִּמְצְאָה בּוֹ אֲבֵדָה. פִּסְקָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְכוּ'], וּרְמִינְהוּ: בִּשְׁלֹשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, כָּאן, בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי. בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, דִּנְפִישֵׁי יִשְׂרָאֵל טוּבָא, דִּכְתִיב: (מלכים א ד׳:כ׳) "יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל (שפת) הַיָּם לָרֹב", בָּעִינָן כּוּלֵּי הַאי. בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, דְּלָא נְפִישֵׁי יִשְׂרָאֵל טוּבָא, דִּכְתִיב בְּהוּ: (עזרא ב׳:ס״ד) "כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אֲלָפִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים", לָא בָּעִינָן כּוּלֵּי הַאי.
[מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַכְרִיזִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּמִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין, הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מוֹדִיעִין לִשְׁכֵנָיו וְלִמְיֻדָּעָיו, וְדַיּוֹ], מַאי, 'מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין'? דְּאַמְרֵי: 'אֲבֵדָתָא לְמַלְכָּא'. רַב אַמִי אַשְׁכַּח אוּדְיָא דְּדִינְרֵי, חַזְיָיהּ הַוּא רוֹמָאָה דְּקָא מִירְתַּת, אָמַר לֵיהּ: זִילִי, שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ דְּלָאו פַּרְסָאֵי אַנָן.
תָּנוּ רַבָּנָן: אֶבֶן טֹעַן הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, כָּל מִי (שאבד) [שֶׁאָבְדָה לוֹ] אֲבֵדָה נִפְנָה לְשָׁם, וְכָל מִי שֶׁמּוֹצֵא אֲבֵדָה נִפְנָה לְשָׁם. זֶה עוֹמֵד וּמַכְרִיז, וְזֶה עוֹמֵד וְנוֹתֵן סִמָּנִים וְנוֹטְלָהּ, וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: "צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן (הטועים) [הַטֹּעַן"].
אֲבוּהָ דְּרַב פָּפָּא אִירְכַּס לֵיהּ חַמְרָא וְאַשְׁכְּחוּהָ. אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמַר לוֹ: זִיל אַיְתִּי סַהֲדֵי דְּלָאו רַמַּאי אַתְּ וְטוֹל. אָזַל אַיְתִּי סַהֲדֵי. אָמַר לְהוּ: "יַדְעִיתוּן בֵּיהּ דְּרַמַּאי הוּא"? אָמְרוּ לֵיהּ: 'אִין'. אָמַר לְהוּ: 'אֲנָא, רַמָּאָה אֲנָא'? אָמְרוּ לֵיהּ: אַנָן, 'לָאו רַמַּאי אַתְּ קָאַמְרִינָן. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: מִסְתַּבְּרָא, לָא מַיְתִּי אִינַשׁ חוֹבְתָא לְנַפְשֵׁיהּ.
אָמַר מַר: הַשּׁוֹאֵל סֵפֶר תּוֹרָה מֵחֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ (לאחרים) [לְאַחֵר]. מַאי אִירְיָא סֵפֶר תּוֹרָה? אֲפִלּוּ כָּל מִילֵי נַמִּי! דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּאן שָׁנָה רַבִּי: אֵין הַשּׁוֹאֵל רַשַּׁאי לְהַשְׁאִיל וְאֵין הַשּׂוֹכֵר רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר! סֵפֶר תּוֹרָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא: נִיחָא לֵיהּ לְאִינַשׁ דְּתֵעָבִיד מִצְוָה בְּמָמוֹנֵיה, קָא מַשְׁמַע לָן.
מָצָא כְּסוּת, מְנַעֲרָהּ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. לְמֵימְרָא, דְּנִעוּר מַעֲלֵי לָהּ?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּרְדִּי אֻמָּן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יְנַעֵר כְּסוּתוֹ בְּכָל יוֹם! אַמְרֵי: בְּכָל יוֹם קָשִׁי לָהּ, אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם מַעֲלֵי לָהּ. אִי בָּעִית אֵימָא: לָא קַשְׁיָא, הָא, בְּחַד, וְהָא, בִּתְרֵי. אִי בָּעִית אֵימָא: לָא קַשְׁיָא, הָא, בְּיָדָא, וְהָא, בְּחוּטְרָא. אִי בָּעִית אֵימָא: לָא קַשְׁיָא, הָא, בִּדְעַמְרָא, הָא, בִּדְכִיתְנָא.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כַּסָּא דְּחָרָשִׁין וְלָא כַּסָּא דְּפוֹשְׁרִין, וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא בִּכְלֵי מַתָּכוֹת, אֲבָל בִּכְלֵי חֶרֶשׂ, לֵית לָן בָּהּ. בִּכְלֵי מַתָּכוֹת נַמִּי, לָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּלָא צָוִיץ, אֲבָל דְּצָוִיץ, לֵית לָן בָּהּ. וְלָא אֲמָרָן, אֶלָּא דְּלָא שָׁדָא בֵּיהּ צִיבֵי, אֲבָל שָׁדָא בֵּיהּ צִיבֵי, לֵית לָן בָּהּ.
ג אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִי שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו מָעוֹת הַרְבֵּה, וְרוֹצֶה לְאַבְּדָן, יִלְבַּשׁ (בכלי) [בִּגְדֵי] פִּשְׁתָּן, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית, וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם. יִלְבַּשׁ (בכלי) [בִּגְדֵי] פִּשְׁתָּן, בְּכִיתְּנָא רוּמִיָּתָא. וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית, בְּזוּגִיתָא חִיוַּרְתָּא. וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם, תַּרְגוּמָהּ, בְּתוֹרֵי דְּנָפִישׁ פְּסִידַיְהוּ.
תָּנוּ רַבָּנָן: הַמּוֹצֵא כְּלֵי עֵץ, מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֵרָקְבוּ. כְּלֵי נְחֹשֶׁת, מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחַמִּין אֲבָל לֹא עַל יְדֵי הָאוּר, מִפְּנֵי שֶׁמְּשַׁחֲקָן. כְּלֵי כֶּסֶף, מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּצוֹנֵן אֲבָל לֹא בְּחַמִּין, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירָן. מַגְרֵפוֹת וְקַרְדֻּמּוֹת, מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּרַךְ אֲבָל לֹא בְּקָשֶׁה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתָן. כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶם עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּאֲבֵדָה, כָּךְ אָמְרוּ בְּפִקָּדוֹן. 'פִּקָּדוֹן', מַאי עָבִידְתֵּיהּ גַּבֵּיהּ? [אָמַר רַב אַדָּא בַּר חָמָא], אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בְּפִקָּדוֹן שֶׁהָלְכוּ בַּעֲלֵיהֶן לִמְדִינַת הַיָּם.
[פִּסְקָא]. מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה, [וְכָל דָּבָר] שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטֹּל, הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל כוּ'. מְנָא הַנֵי מִילֵי? דְּתָנוּ רַבָּנָן: (דברים כב) 'וְהִתְעַלַּמְתָּ', פְּעָמִים שָׁאַתָּה מִתְעַלֵּם, וּפְעָמִים שֶׁאִי אַתָּה מִתְעַלֵּם. הָא כֵּיצַד? הָיָה כֹּהֵן וְהִיא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אוֹ שֶׁהָיָה זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְלָאכָה שֶׁלּוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם".
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי הֲוָה קָאָזִיל בְּאוֹרְחָא, פָּגַע בֵּיהּ הַהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה דָּרִי פַּתְכָּא דְּאוּפֵי, אוֹתְבִינְהוּ וְקָא מִיתְפַּח. אָמַר לֵיהּ: 'דָּלִי לִי'. אָמַר לֵיהּ: 'כַּמָּה שָׁוִין'? אָמַר לֵיהּ: 'פַּלְגָא דְּזוּזָא'. יָהִיב לֵיהּ פַּלְגָּא דְּזוּזָא וְאַפְקְרָהּ. הָדַר זָכָה בְּהוּ. הֲדָר יָהִיב לֵיהּ פַּלְגָּא דְּזוּזָא וְאַפְקְרָהּ. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה בָּעִי לְמִיהֲדַר לְמִזְכָּהּ בְּהוּ, אָמַר לֵיהּ: 'לְכוּלֵי עָלְמָא אַפְקְרִינְהוּ, וְלָךְ לָא אַפְקְרִינְהוּ'.
ד תָּנִי רַב יוֹסֵף: (שמות י״ח:כ׳) "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם", זֶה בֵּית חַיֵּיהֶם. "אֶת הַדֶּרֶךְ", זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים. "יֵלְכוּ", זֶה בִּקּוּר חוֹלִים. "בָּהּ", זוֹ קְבוּרָה. "וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה", זֶה הַדִּין. "אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן", זוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. אָמַר מַר: 'אֲשֶׁר יֵלְכוּ', זֶה בִּקּוּר חוֹלִים. הַיְנוּ גְּמִילוּת חֲסָדִים! לָא נִצְרְכָה אֶלָּא לְבֶן־גִּילוֹ, דְּאָמַר מַר: בֶּן־גִּילוֹ נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵחָלְיוֹ, וַאֲפִלּוּ הָכִי מִיבָּעִי לֵיהּ לְמֵיזַל לְגַבֵּיהּ. 'בָּה', זוֹ קְבוּרָה, הַיְנוּ גְּמִילוּת חֲסָדִים. לָא נִצְרְכָה אֶלָּא לְזָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ. 'אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן', זוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁדָּנוּ בָּהּ דִּין תּוֹרָה. אֶלָּא, דַּיְנֵי דִּמְגִיזְתָּא לִדַיְּינוּ? אֶלָּא אֵימָא: שֶׁהֶעֱמִידוּ דִּינֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה, וְלֹא עָבְדוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
אָמַר לֵיהּ הַהוּא מִדְּרַבָּנָן לְרָבָא: וְאֵימָא, (ויקרא יט) 'הוֹכֵחַ', חֲדָא זִימְנָא, 'תּוֹכִיחַ', תְּרֵי זִימְנֵי? אָמַר לֵיהּ: 'הוֹכֵחַ', אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים מַשְׁמַע. 'תּוֹכִיחַ', אֵין לִי אֶלָּא הָרַב לַתַּלְמִיד, תַּלְמִיד לָרַב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ", מִכָּל מָקוֹם.
ה "פָּתֹחַ תִּפְתַּח". (דברים ט״ו:ח׳) אֵין לִי אֶלָּא לַעֲנִיֵּי עִירְךָ, לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "פָּתֹחַ תִּפְתַּח", מִכָּל מָקוֹם. "נָתוֹן תִּתֵּן", אֵין לִי אֶלָּא מַתָּנָה מְרֻבָּה, מַתָּנָה מוּעֶטֶת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "נָתוֹן תִּתֵּן", מִכָּל מָקוֹם. "הַעֲנֵק תַּעֲנִיק", אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, מַעֲנִיקִים (לו), לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַעֲנֵק תַּעֲנִיק", מִכָּל מָקוֹם. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דְּאָמַר: נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִים לוֹ. לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ אֵין מַעֲנִיקִים, (לו) "תַּעֲנִיק", לָמָּה לִי? דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. (שם) "הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ", אֵין לִי אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אָמַר רַחֲמָנָא: תֵּן לוֹ דֶּרֶךְ הַלְוָאָה. יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תַּעֲבִיטֶנּוּ", מִכָּל מָקוֹם.
תָּנוּ רַבָּנָן: מִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר לוֹ אָבִיו: הִטָּמֵא, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחֲזִיר, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא י״ט:ג׳) "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה'" כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי. טַעְמָא דְּכָתַב רַחֲמָנָא: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אֲמִינָא: צַיִית לֵיהּ, וְאַמַּאי? הַאי 'עֲשֵׂה', וְהַאי 'לֹא־תַּעֲשֶׂה' וַ'עֲשֵׂה', וְלָא אַתִּי 'עֲשֵׂה' וְדָחִי אֶת 'לֹא־תַּעֲשֶׂה' וַ'עֲשֵׂה'? אִיצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ: הוֹאִיל וְהֻקַּשׁ כְּבוֹד אָב וָאֵם לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן: (שמות) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: (משלי ג׳:ט׳) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ", הִלְכָּךְ לִצַיֵית לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן: דְּלָא לִישְׁמַע לֵיהּ.
אָמַר רָבָא: מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם נִלְמַד, "צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים" דְּאוֹרַיְתָא.
תָּא שְׁמַע: אוֹהֵב, לִפְרֹק וְשׂוֹנֵא, לִטְעֹן, מִצְוָה בְּשׂוֹנֵא, כְּדֵי לָכֹף אֶת יִצְרוֹ. וְאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ "צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים" דְּאוֹרַיְתָא, הָא, עָדִיף לֵיהּ! אֲפִלּוּ הָכִי, 'כְּדֵי לָכֹף אֶת יִצְרוֹ' עָדִיף.
ו מִשְׁנָה. אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת אָבִיו, אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת. אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת רַבּוֹ, שֶׁלּוֹ קוֹדֵם. אֲבֵדַת אָבִיו וַאֲבֵדַת רַבּוֹ, שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת, שֶׁאָבִיו הֵבִיאוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה, וְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אָבִיו חָכָם, שֶׁל אָבִיו קוֹדֶמֶת. הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ נוֹשְׂאִין מַשּׂאוֹי, מַנִּיחַ אֶת שֶׁל רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחַ אֶת שֶׁל אָבִיו. הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ בְּבֵית הַשְּׁבִי, פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת אָבִיו. וְאִם אָבִיו חָכָם, פּוֹדֶה אֶת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ.
גְּמָרָא. מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר [רַב יְהוּדָה, אָמַר] רַב: אָמַר קְרָא: (דברים ט״ו:ד׳) "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן", שֶׁלְּךָ קוֹדֵם לְשֶׁל כָּל אָדָם. וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כָּל הַמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ כָּךְ, סוֹף בָּא לִידֵי כָּךְ. תָּנוּ רַבָּנָן: 'רַבּוֹ' שֶׁאָמְרוּ, רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה, וְלֹא רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ הֵימֶנּוּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לֹא הֵאִיר עֵינָיו אֶלָּא בְּמִשְׁנָה אַחַת, זֶה הוּא רַבּוֹ. אָמַר רָבָא: כְּגוֹן רַב סְחוֹרָה, דְּאַסְבְּרָן ["זוּהֲמָא לִיסְטְרוֹן". שְׁמוּאֵל קָרַע מָאנֵיהּ עֲלֵיהּ הַהוּא מֵרַבָּנָן, דְּאַסְבְּרֵיהּ "אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶּׁחִי, וְאֶחָד פּוֹתֵח כֵּיוָן"]. אָמַר עוּלָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, עוֹמְדִים זֶה מִפְּנֵי זֶה, וְקוֹרְעִין זֶה עַל זֶה,
בָּעא מִינֵיהּ רַב חִסְדָּא מֵרַב הוּנָא: תַּלְמִיד וְצָרִיךְ לוֹ רַבּוֹ, מַאי? אָמַר לֵיהּ: חִסְדָּא, חִסְדָּא, לָא צְרִיכְנָא לָךְ, אַתְּ צְרִיכַתְּ לִי. עַד אַרְבָּעִים שְׁנִין אִיקְפְּדֵי אַהֲדָדֵי וְלָא עַיְלֵי לְגַבֵּי הֲדָדֵי. יָתִיב רַב חִסְדָּא אַרְבְּעִין תַּעֲנִיתָא, מִשּׁוּם דְּחָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא. יָתִיב רַב הוּנָא אַרְבְּעִין תַּעֲנִיתָא, מִשּׁוּם דְּחַשְׁדֵיהּ לְרַב חִסְדָּא.
ז תָּנוּ רַבָּנָן: הָעוֹסְקִים בְּמִקְרָא, מִדָּה וְאֵינָהּ מִדָּה. בְּמִשְׁנָה, מִדָּה וְנוֹטֵל עָלֶיהָ שָׂכָר. בְּתַלְמוּד, אֵין לְךָ מִדָּה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וּלְעוֹלָם הֱוֵי רָץ לַמִּשְׁנָה יוֹתֵר מִן הַתַּלְמוּד. הָא גּוּפָא קַשְׁיָא, אָמַרְתְּ: "בְּתַלְמוּד, אֵין לְךָ מִדָּה גְּדוֹלָה מִזּוֹ", וַהֲדַר אָמַרְתְּ: "וּלְעוֹלָם הֱוֵי רָץ לַמִּשְׁנָה יוֹתֵר מִן הַתַּלְמוּד"! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּימֵי רַבִּי נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ, שָׁבְקֵי כּוּלֵּי עָלְמָא מַתְנִיתִין וְאָזְלוּ בָּתַר תַּלְמוּדָא. הֲדַר דָּרַשׁ לְהוּ: וּלְעוֹלָם הֱוֵי רָץ לַמִּשְׁנָה יוֹתֵר מִן הַתַּלְמוּד. מַאי דָּרוּשׁ? כִּדְדָרִישׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִילָעִאי: מַאי דִּכְתִיב: (ישעיהו נ״ח:א׳) "הַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם". "הַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם", אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁשְּׁגָגוֹת נַעֲשׂוֹת לָהֶם כִּזְדוֹנוֹת. "וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם", אֵלּוּ עַמֵּי־הָאָרֶץ, שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לָהֶם כִּשְׁגָגוֹת. וְהַיְנוּ דִּתְנָן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בַּתַּלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִילָעִאי: מַאי דִּכְתִיב: (שם סו) "שִׁמְעוּ דְּבַר ה' הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ", אֵלוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. ["אָמְרוּ] אֲחֵיכֶם", אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא. "שֹׂנְאֵיכֶם", אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. "מְנַדֵּיכֶם", אֵלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ. שֶׁמָּא תֹּאמַר: (פסק) [אָבַד] סִבְרָם וּבָטַל סִכּוּיָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם". שֶׁמָּא תֹּאמַר: יִשְׂרָאֵל יֵבוֹשׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֵם יֵבֹשׁוּ", גּוֹיִם יֵבוֹשׁוּ וְיִשְׂרָאֵל יִשְׂמָחוּ.