בבא בתרא פרק ב - לז אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב, וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁבַּתְּחִלָּה, מִי (שהיה) [שֶׁיֵּשׁ] לוֹ אָב, מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה. מִי (שלא היה) [שֶׁאֵין] לוֹ אָב, לֹא הָיָה לָמֵד תּוֹרָה. מַאי דָּרוּשׁ: (דברים י״א:י״ט) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם"; וְלִמַּדְתֶּם אַתֶּם. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. מַאי דָּרוּשׁ: (ישעיהו ב׳:ג׳, מיכה ד׳:ב׳) "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה, וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלַיִם". וַעֲדַיִן, מִי (שהיה) [שֶׁיֵּשׁ] לוֹ אָב, הָיָה מַעֲלֵהוּ וְלוֹמֵד, וּמִי (שלא היה) [שֶׁאֵין] לוֹ אָב, לֹא הָיָה עוֹלֶה וְלוֹמֵד. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מוֹשִׁיבִין (מלמדי תינוקות) בְּכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ, וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וּכְבֶן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה. (וכשרבו) [וּמִי שֶׁהָיָה רַבּוֹ] כּוֹעֵס עָלָיו, בּוֹעֵט בּוֹ וְיוֹצֵא. עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא, וְתִקֵּן שֶׁיִּהְיוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וּבְכָל עִיר וָעִיר, וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ וּכְבֶן שֶׁבַע. אָמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: עַד שִׁית לָא תְּקַבִּיל, מִכָּאן וָאֵילָךְ, קַבִּיל וְאַסְפִי לֵיהּ כְּתוֹרָא. וְאָמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: כִּי מַחִית לִינוּקָא, לָא תִּמְחִי לֵיהּ אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָנָא, דְּקָרִי קָרִי, דְּלָא קָרִי, לִיהֲוֵי צַוְותָא לְחַבְרֵיהּ.
לח [וְאָמַר רָבָא: הַאי מַקְרֵי יְנוּקֵי דְּגָרִיס, וְאִיכָּא אַחֲרִינָא דְּגָרִיס טְפֵי מִינֵיהּ, לָא מְסַלְּקִינָן לֵיהּ, דִּילְמָא אַתִּי לְאִיתְרַשׁוּלִי. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: כָּל־שֶׁכֵּן דְּגָרִיס טְפֵי! קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה. וְ]אָמַר רָבָא: הַנֵי תְּרֵי מַקְרֵי דַּרְדְּקֵי, חַד גָּרִיס וְלָא דַּיִיק, וְחַד דַּיִיק וְלָא גָּרִיס, מוֹתְבִינָן הַהוּא דְּגָרִיס וְלָא דַּיִיק, (מאי טעמא?) שַׁבֶּשְׁתָּא, מִמֵּילָא נַפְקָא. וְרַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: מוֹתְבִינָן (ההוא) דְּדַיִיק וְלָא גָּרִיס, (מאי טעמא?) שַׁבֶּשְׁתָּא, כֵּיוָן דְּעַל עַל, דִּכְתִיב: (מלכים א י״א:ט״ז) "כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם", כִּי אָתָא (לגבי) [לְקַמֵּיהּ דְּ]דָוִד, אָמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא עָבַדְתְּ הָכִי? אָמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב: (דברים כ״ה:י״ט) "תִּמְחֶה אֶת 'זָכָר' עֲמָלֵק". אָמַר לֵיהּ: וְהָא אַנָן 'זֵכֶר' קַרִינָן? אָמַר לֵיהּ: לְדִידִי 'זָכָר' אַקְרִיּוּן. אָזַל, שַׁיְלֵיהּ לְרַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ הֵיכִי אַקְרִיתוּן? אָמַר לְהוּ ("תמחה את זָכָר עמלק") ["זָכָר"]. שָׁקַל סַפְסִירָאלְמִקְטְלֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: אַמַּאי? אָמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב: (ירמיהו מ״ח:י׳) "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה". אָמַר לֵיהּ: שַׁבְקֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא וְלִיקוּם בְּ'אָרוּר'. אָמַר לֵיהּ: (הא) כְּתִיב: (שם) "וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם". אִיכָּא דְּאַמְרֵי: קַטְלֵיהּ, וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: לָא קַטְלֵיהּ.
לט רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אַיְתִּי גְּרוֹגָרוֹת בִּסְפִינָה. אָמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרָבָא: פּוּק חָזִי, אִי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן הוּא, נָקִיט לֵיהּ שׁוּקָא. אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה: (זיל) [פּוּק] תָּהִי לֵיהּ אַקַנְקַנֵּיהּ, [נָפַק], אָזַל, בָּעָא מִינֵיהּ: פִּיל שֶׁבָּלַע כְּפִיפָה מִצְרִית וְהֵקִיאָהּ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי, מַהוּ? לָא הֲוָה בְּיָדֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: מַר נִיהוּ רָבָא? טָפַח לֵיהּ בְּסַנְדְּלֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: בֵּין דִּידִי לְרָבָא טוּבָא אִיכָּא, מִיהוּ עַל כָּרְחָךְ אֲנָא רַבָּךְ, וְרָבָא, רַבָּה דְּרַבָּךְ. (לסוף) לָא נָקְטוּ לֵיהּ שׁוּקָא, פָּסִיד גְּרוֹגְרוֹת דִּידֵיהּ, אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אָמַר לֵיהּ: חָזִי מַר מַאי עָבְדוּ (בי) [לִי]. אָמַר לֵיהּ: מַאן דְּלָא שַׁהֲיֵיה לְאוֹנִיתֵיהּ דְּמַלְכָּא דֶּאֱדוֹם, לָא לִישְׁהַיֵיהּ לְאוֹנִיתִיךְ, דִּכְתִיב: (עמוס ב׳:א׳) "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ אֱדוֹם לַשִּׂיד". נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה. רַב יוֹסֵף אָמַר: אֲנָא עֲנִישְׁתֵּיהּ, דַּאֲנָא לָטִיתֵיהּ. רַב דִּימִי אָמַר: אֲנָא עֲנִישְׁתֵּיהּ, דְּאַפְסִיד גְּרוֹגְרוֹת דִּידִי. אַבַּיֵי אָמַר: אֲנָא עֲנִישְׁתֵּיהּ, (דהוי) [דְּ]אָמַר לְהוּ לְרַבָּנָן: (עד דמגרריתו) [אַדְמְגַּרְמִיתוּ] גַּרְמֵי בֵּי אַבַּיֵי, אַתּוּ וְאִכְלוּ בִּשְׂרָא שְׁמֵינָא בֵּי רָבָא. רָבָא אָמַר: אֲנָא עֲנִישְׁתֵּיהּ, דְּכִי הֲוָה אָזִיל לְבֵי טַבְּחָא לְמִשְׁקַל אוּמְצָא, (הוה) אָמַר לְהוּ [לְטַבְּחֵי]: אֲנָא אֶשְׁקוֹל בִּשְׂרָא מִקַּמֵּי שַׁמְעֵיהּ דְּרָבָא, דַּאֲנָא עֲדִיפְנָא מִינֵיהּ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֲנָא עֲנִישְׁתֵּיהּ, דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, רֵישׁ כַּלָּה הֲוָה. כָּל יוֹמָא קַמֵּי דְּנִיעוּל לְכַלָּה, הֲוָה מַרְהִיט בַּהֲדֵיהּ רַב אַדָא בַּר אַהֲבָה לִשְׁמַעְתֵּיהּ, וְהָדַר עַיִיל לְכַלָּה. הַהוּא יוֹמָא (עכבוה) [נַקְטוּהָ] רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ [לְרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה], מִשּׁוּם דְּלָא הֲווּ בְּסִיּוּמָא, אָמְרוּ לֵיהּ: אֵימָא לָן הַנֵי שְׁמַעְתְּתָא דְּמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה, הֵיכִי אַמְרִינְהוּ רָבָא. אָמַר לְהוּ: הָכִי [אָמַר רָבָא], וְהָכִי אָמַר רָבָא, אַדְּהָכִי נָגַהּ לֵיהּ לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק. אַתֵּי רַבָּנָן אָמְרוּ לֵיהּ: קוּם, דְּנָגַהּ לָן, לָמָּה יָתִיב מַר? אָמַר לְהוּ: [יָתִיבְנָא וְ]קָא מִנְטְרָא לְעַרְסֵיהּ דְּרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה. אַדְּהָכִי נָפַק קָלָא דְּנַח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה. וּמִסְתַּבְּרָא, דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק עַנְשֵׁיהּ.
מ אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁהוֹדִיעוּנוּ מְקוֹם תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (נחמיה ט׳:ו׳) "וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים". מַתְקִיף לָךְ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: (אימא) [וְדִילְמָא] כְּעֶבֶד שֶׁנּוֹטֵל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו וּמִשְׁתַּחֲוֶה? קַשְׁיָא. (ואף רבי) [וְרַבִּי] הוֹשַׁעְיָא סָבַר: שְׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם, דְּאָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: (מנין שהשכינה בכל מקום שנאמר:) [מַאי דִּכְתִיב]: (שם) "אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם" וְגוֹ'. שְׁלוּחֶיךָ לֹא כִּשְׁלוּחֵי בָּשָׂר־וָדָם. שְׁלוּחֵי בָּשָׂר־וָדָם, מִמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִין לְשָׁם מַחֲזִירִין שְׁלִיחוּתָם. אֲבָל שְׁלוּחֶיךָ, לְמָקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִין, (שם) [מִשָּׁם] מַחֲזִירִין שְׁלִיחוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל״ח:ל״ה) "הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים, וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ: הִנֵּנוּ". 'יָבוֹאוּ וְיֹאמְרוּ' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ', מְלַמֵּד, שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם. וְאַף רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִנַּיִן שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: (זכריה ב׳:ז׳) "וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא, וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתוֹ". 'אַחֲרָיו' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'לִקְרָאתוֹ', מְלַמֵּד, שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם. וְאַף רַב שֵׁשֶׁת סָבַר: שְׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם, דְּאָמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמְעֵיהּ: לְכָל רוּחֲתָא אוּקְמָן, לְבַר (ממדינחא) [מִמִּזְרָח], וְלָאו מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּיהּ שְׁכִינָה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמוֹרוּ בֵּיהּ מִינָאֵי. וְרַבִּי אַבָּהוּ (סבר) [אָמַר]: שְׁכִינָה בַּמַּעֲרָב, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: מַאי 'אוּרְיָה'? אֲוִיר־יָהּ!
מא אָמַר רַב יְהוּדָה: (אמר רב) מַאי דִּכְתִיב: (דברים ל״ב:ב׳) "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי", זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית הַבָּאָה מֵעָרְפּוֹ*) שֶׁל עוֹלָם. (שם) "תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי", זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית, שֶׁמַּזֶּלֶת [אֶת] הַזָּהָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (ישעיהו מ״ו:ו׳) "הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס". "כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא", זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית, שֶׁמַּסְעֶרֶת אֶת כָּל הָעוֹלָם כְּשָׂעִיר. "וּכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׁב", זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית, (שמעלת) [שֶׁהִיא מַעֲלַת] רְבִיבִים וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים. תַּנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עוֹלָם, לְאַכְסַדְּרָה הוּא דּוֹמֶה, וְרוּחַ צְפוֹנִית אֵינָהּ (מסוככת) [מְסוֹבֶבֶת], וּכְשֶׁחַמָּה מַגַּעַת לְקֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית נִכְפֶּפֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה מִן הַרָקִיעַ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עוֹלָם לְקֻבָּה הוּא דּוֹמֶה וְרוּחַ צְפוֹנִית (מסוככת) [מְסוֹבֶבֶת], וּכְשֶׁחַמָּה מַגַּעַת לְקֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית, מַקֶּפֶת [וְחוֹזֶרֶת] אֲחוֹרֵי הַכִּפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת א׳:ו׳) "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם, וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן" [וְגוֹ']. "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם", בַּיּוֹם. "וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן", בַּלַּיְלָה. "סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, [וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ]", אֵלּוּ פְּנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁפְּעָמִים מְסוֹבַבְתָּן וּפְעָמִים מְהַלַּכְתָּן. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֲתָאָן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. (איוב ל״ז:ט׳) "מִן הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה", זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית, "וּמִמְּזָרִים קָרָה", זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית. "מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֵּן קָרַח", זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית. "וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק", זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית. וְהָאָמַר מַר: רוּחַ דְּרוֹמִית מַעֲלַת רְבִיבִים, וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים? לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאַתְיָא מִטְרָא בְּנִיחוּתָא, הָא, בִּשְׁפִיכוּתָא. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי דִּכְתִיב: (שם) "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה"? זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית, שֶׁמַּזֶּלֶת אֶת הַזָּהָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (ישעיהו מ״ו:ו׳) "הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס". אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא, אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא הֻגְשְׁמָה רוּחַ דְּרוֹמִית, דִּכְתִיב: (שם ט) "וַיִּגְזֹר עַל יָמִין וְרָעֵב, וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ". וּכְתִיב: (תהלים פט) "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם". וְאָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא, אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (לא ירדו גשמים) [אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין] מֵאוֹצָר טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כ״ח:י״ב) "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב". בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, (ושרויים בארצם) [וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם], גְּשָׁמִים יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב, וּבִזְמַן שֶׁאֵין (שרויים בארצם) [יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם], אֵין [גְּשָׁמִים] יוֹרְדִים מֵאוֹצָר טוֹב.
מב אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הָרוֹצֶה (להתחכם) [שֶׁיַּחְכִּים], יַדְרִים. וְשֶׁיִּתְעַשֵּׁר, יַצְפִּין. וְסִימָנִיךְ; שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: לְעוֹלָם יַדְרִים, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁמִּתְחַכֵּם, מִתְעַשֵּׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ג׳:ט״ז) "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד". וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁכִינָה בַּמַּעֲרָב! (לא צריכא דמצלי אצלויי) [דִּמְצַדֵּד אַצְדוּדִי]. אָמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא לְרַב אַשִׁי: כְּגוֹן אַתּוּן דְּיָתְבִיתוּ לִצְפוֹנָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, אַדְּרִימוּ אַדְּרוּמִי. וּמְנָא לָן, דְּבָבֶל לִצְפוֹנָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל קַיְמָא? דִּכְתִיב: (ירמיהו א׳:י״ד) "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ".
רָבָא בַּר רַב חַנִין, הֲווּ לֵיהּ הַנְהוּ דִּקְלֵי אַמִיצְרָא דְּפַרְדִּיסָא דְּרַב יוֹסֵף, הֲווּ אַתּוּ צִפּוֹרֵי, יַתְבֵי בְּדִקְלֵי, וְנַחְתֵּי בְּפַרְדִּיסָא, וּמַפְסְדֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: זִיל קוּץ. אָמַר לֵיהּ: וְהָא אַרְחִיקִי לִי? אָמַר לֵיהּ: הַנֵי מִילֵי לְאִילָנוֹת, אֲבָל לִגְפָנִים בָּעִינָן טְפֵי. וְהָא אַנָן תְּנָן: אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כָּל הָאִילָן? אָמַר לֵיהּ: הַנֵי מִילֵי אִילָן לְאִילָן, וּגְפָנִים לִגְפָנִים, אֲבָל אִילָן לִגְפָנִים, בָּעִינָן טְפֵי. אָמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא קַיִיצְנָא, דְּאָמַר רַב: הַאי דִּיקְלָא דְּטָעִין קַבָּא אָסוּר לְמִקְצְיֵיהּ. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לָא שָׁכִיב שִׁכְחַת בְּרִי, אֶלָּא דְּקָץ תְּאֵנָתָא בְּלָא זִימְנֵיהּ. מַר, אִי נִיחָא לֵיהּ לִיקוּץ.