עבודה זרה פרק ד - סב תָּנוּ רַבָּנָן: שָׁאֲלוּ פִּילוֹסוֹפִין אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי: אִם אֱלֹהֵיכֶם, אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מִפְּנֵי מָה אֵין מְבַטְּלָה? אָמְרוּ לָהֶם: אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין הָעוֹלָם צָרִיךְ לוֹ הָיוּ עוֹבְדִין, הָיָה מְבַטְּלוֹ. הֲרֵי עוֹבְדִים לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה לַכּוֹכָבִים וְלַמַזָּלוֹת. יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים? אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ עֲתִידִין לִתֵּן אֶת הַדִּין. דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּין, וְהָלַךְ וּזְרָעָהּ בַּקַּרְקַע, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תִּצְמַח, אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג [וְהוֹלֵךְ], וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ, עֲתִידִין לִתֵּן אֶת הַדִּין. דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר, אֶלָּא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג [וְהוֹלֵךְ], וְשׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ, עֲתִידִין לִתֵּן אֶת הַדִּין. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַּיָּן לָרְשָׁעִים שֶׁעוֹשִׂים סֶלַע שֶׁלִי פּוּמְבִּי, אֶלָּא שֶׁמַּטְרִיחִין אוֹתִי וּמַחְתִּימִין אוֹתִי בְּעַל כָּרְחִי.
סג שָׁאַל פִּילוֹסוֹף אֶחָד אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: (דברים ד׳:כ״ד) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, אֵל קַנָּא". מִפְּנֵי מַה מִּתְקַנֵּא בְּעוֹבְדֶיהָ, וְאֵין מִתְקַנֵּא בָּהּ? אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְנָשִׂיא שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן, וְאוֹתוֹ בֵּן הָיָה מְגַדֵּל לוֹ אֶת הַכֶּלֶב, וְהֶעֱלָה לוֹ שֵׁם עַל שֵׁם אָבִיו, וּכְשֶׁהוּא נִשְׁבַּע, אוֹמֵר: בְּחַיֵּי כֶּלֶב אַבָּא, כְּשֶׁשָּׁמַע הָאָב, עַל מִי [הוּא] כּוֹעֵס? עַל הַבֵּן [הוּא כּוֹעֵס], אוֹ עַל הַכֶּלֶב [הוּא כּוֹעֵס]? הֱוֵי אוֹמֵר: עַל הַבֵּן [הוּא כּוֹעֵס]. אָמַר לֵיהּ: כֶּלֶב אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ? וַהֲלֹא יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ! אָמַר לֵיהּ: מָה רָאִיתָ? [אָמַר לוֹ]: פַּעַם אַחַת נָפְלָה דְּלֵקָה בְּעִירֵנוּ, וְנִשְׂרְפָה כָּל הָעִיר, וְהַבַּיִת שֶׁהָיָה שָׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לֹא נִשְׂרְפָה. אָמַר לֵיהּ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁסָּרְחָהעָלָיו מְדִינָה, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה, עִם הַחַיִּים הוּא עוֹשֶׂה, אוֹ עִם הַמֵּתִים [הוּא עוֹשֶׂה]? הֱוֵי אוֹמֵר: עִם הַחַיִּים [הוּא עוֹשֶׂה]. אָמַר לֵיהּ: כֶּלֶב אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ? מֵת אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָה? אִם כֵּן יְאַבְּדֶנָּה מִן הָעוֹלָם! אָמַר לֵיהּ: אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין הָעוֹלָם צֹרֶךְ בּוֹ עוֹבְדִין, הָיָה מְבַטְּלוֹ. הֲרֵי הֵם עוֹבְדִים לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה לַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָלוֹת, לַאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת. יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים? (אלא עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו, עתידין ליתן את הדין.) וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (צפניה א׳:ב׳-ג׳) "אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, נְאֻם ה'". וּכְתִיב: (שם) "אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים" וְגוֹ'. וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהָרְשָׁעִים נִכְשָׁלִים בָּהֶם, יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם? וַהֲלֹא לְאָדָם הֵם עוֹבְדִים? (שם) "וְהִכְרַתִּי אֶת הָאָדָם" וְגוֹ'.
סד שָׁאַל אַגְרִיפַּס שַׂר צָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב בְּתוֹרַתְכֶם: (דברים ד׳:כ״ד) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא". כְּלוּם מִתְקַנֵּא, אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם. גִּבּוֹר בְּגִבּוֹר. עָשִׁיר בֶּעָשִׁיר. אָמַר לֵיהּ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, חֲשׁוּבָה מִמֶּנָּה אֵין מִתְקַנֶּא בָּהּ, פְּחוּתָהּ מִמֶּנָּה מִתְקַנֶּא בָּהּ. אָמַר לֵיהּ: זוּנִין לְרַבִּי עֲקִיבָא: לִבִּי וְלִבָּךְ יָדְעִין דַּעֲבוֹדַת גִּלּוּלִין לֵית בָּה מְשָׁשָׁא, וְהָא קָא חֲזִינָן [גַּבְרֵי] דְּאָזְלֵי כִּי מִתְבְרֵי, וְאַתּוּ כִּי מַצְמְדֵי, מַאי טַעְמָא? אָמַר לֵיהּ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָּעִיר, וְכָל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִים אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים. בָּא אָדָם אֶחָד הִפְקִיד אֶצְלוֹ בְּעֵדִים, פַּעַם אַחַת שָׁכַח וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ בְּלֹא עֵדִים. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בּוֹא וְנִכְפְּרֶנּוּ. אָמַר לָהּ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, אָנוּ נְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתֵנוּ? אַף [כָּךְ] יִסּוּרִין, בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִין אוֹתָן עַל הָאָדָם, מַשְׁבִּיעִין (עליהם) [אוֹתָן] שֶׁלֹּא תֵּלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְלֹא תֵּצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי, [וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית], וְעַל יְדֵי פְּלוֹנִי, וְעַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת, הָלַךְ זֶה לְבֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. (שלו) אָמְרוּ יִסּוּרִין: דִּין הוּא שֶׁלֹּא נֵצֵא. חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹטֶה זֶה עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, אָנוּ (נתיר) [נְאַבֵּד] שְׁבוּעָתֵנוּ? וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: (דברים כ״ח:נ״ט) "וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים". 'רָעִים', בִּשְׁלִיחוּתָן. 'וְנֶאֱמָנִים', בִּשְׁבוּעָתָן. אָמַר לֵיהּ (רבה) [רָבָא] בַּר רַב יִצְחָק לְרַב יְהוּדָה: הָאִיכָּא [בֵּית] עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּאַתְרִין, דְּכִי מַנְגִּיבעָלְמָא, וְלֹא אַתִּי מִטְרָא, מִתְחָזִי לְהוּ בְּחַלְמָא, וְאָמַר לְהוּ: שַׁחֲטוּ לִי גַּבְרָא, וְאַיְתִּי מִטְרָא. שָׁחֲטוּ לָהּ גַּבְרָא וְאָתָא מִטְרָא. אָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא (איכו שכיבי) [אִי הֲוֵי שְׁכִיבְנָא], לָא אַמְרֵי לְכוּ הָא מִלְּתָא, הָכִי אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: (שם ד) "אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹתָם לְכָל הָעַמִּים". מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱלִיקָן בִּדְבָרִים כְּדֵי לְטָרְדָן מִן הָעוֹלָם. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (משלי ג׳:ל״ד) "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, וְלַעֲנָוִים יִתֵּן חֵן" בָּא לְטַמֵּא, פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לְטַהֵר, מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ.
בָּעָא מִינֵיהּ רַב אַסִי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּסָכוֹ גּוֹי מַהוּ? אָמַר לֵיהּ: וְאֵימָא 'מְזָגוֹ'? אָמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּדִכְתִיב קָאֲמִינָא: (משליט) "טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ". אָמַר לֵיהּ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ וּלְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמוֹ. [מַאי? אָמַר לֵיהּ: אָסוּר, מִשּׁוּם "לֵךְ לֵךְ, אַמְרִין נְזִירָא, סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לֹא תִּקְרָב"].