ולאשר המבהילים העבירו את דרך הקודש להפחיד את הצעירים, שהרמב"ן ז"ל אומר שיש סכנה בדבר לבישת התכלת, הנני מביא כאן את דברי הרמב"ן ז"ל ולבאר אותם להראות לכל ישראל לבל ידברו סרה על צדיק יסוד עולם, שח"ו יאמר על מצוה שהיא סכנה, ואדרבה מצות מגינות עלינו, וסכנה היא לעבור שלא לקיימן:
וזה לשון הרמב"ן ז"ל הקדוש בנימוקי תורה (פ' שלח): וטעם הזכרון הזה שיהיה בציצית לכל המצות, כתב רש"י כו' אבל הזכרון הוא בחוט התכלת שרומז למדה הכוללת הכל שהיא בכל והיא תכלית הכל, ולכן אמר וזכרתם את כל שהיא מצות השם. וזהו שאמרו מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד וכו' והדמיון בשם גם הגוון תכלית המראות כי ברחוקם יראו כולם כגוון ההוא, ולפיכך נקרא תכלת. ואמר ולא תתורו אחרי לבבכם להזהר ממנה שלא יטעו בה, וזה הוא שדרשו רבותינו אחרי לבבכם זו המינות אשר אתם זונים זו ע"ז, שלא יהרהרו מן התכלת במינות או בעבודה זרה, אבל יהיה לכם הכל לציצית וראיתם אותו וזכרתם, ואמרו ואחרי עיניכם זו זנות כענין שכתוב ואנכי היודע ועד והמשכיל יבין. ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה בפסוק ויתרון ארץ בכל היא ומאי ניהו ארץ דנחצבה ממנו שמים והוא כסאו של הקב"ה והוא אבן יקרה והיא ים החכמה וכנגדה תכלת בטלית ציצית דאמר רבי מאיר מה נשתנה תכלת וכו' ע"כ לשונו הקדוש:
וביאור דברי הרמב"ן ז"ל מה שכתב שתכלת רומז למדה הכוללת הכל שהיא בכל והיא תכלית הכל, היינו מדת מלכות שכוללת כל המדות והיא תכלית דכלהו כדאיתא בזוה"ק בכמה דוכתי, וכמו שביארנו במאמרנו פתיל תכלת (פרט השמיני עמ' קס"ב ואילך) באורך יעו"ש:
וזה שאמר, ולכן אמר וזכרתם את כל שהיא מצות השם, היינו שלפי שהתכלת מורה למדת מלכות שהש"י מנהיג אפילו במקום שהוא בתכלית הריחוק, וזה מביא לידי זכירה לזכור שבכל דבר נמצא מצות ה', שאף מה שנדמה לאדם שהוא מרוחק מהש"י ג"כ יש בזה בתכליתו שיצא ממנו כבוד שמים, שאם לא היה יוצא ממנו באיזה צד כבוד שמים לא היה נברא ולא היה לו קיום כלל:
וזה שאמר, והדמיון בשם, היינו מה שתכלת דומה ורומז למדת המלכות, הדמיון הוא בשם, כלומר ששמו מורה עליו שנקרא תכלת לשון תכלית וכולל הכל. וזה רומז למדת המלכות שהיא תכלית וכלל כל המדות וכוללת כל ההנהגה כדכתיב ומלכותו בכל משלה:
וזה שאמר גם הגוון תכלית המראות כי ברחוקם יראו כולם כגוון ההוא, כלומר גם מצד הגוון רומז תכלת למדת המלכות כי גוון התכלת היא תכלית המראות כו' ורומז בה למה דאיתא בזוה"ק שלח (קסה:) כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחוק דמי תכלא קריב יתיר דמי סומקא קריב יתיר דמי ירוק קריב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה יעו"ש:
כי תכלת כולל הכל, וכל מה שמתרחק בשורשו כהה מראיתו עד לגוון השחרות והבן:
ומה שמסיים ואמר ולא תתורו אחרי לבבכם להזהיר ממנה שלא יטעו בה, וזה שדרשו רבותינו אחרי לבבכם זה מינות אשר אתם זונים זה ע"ז, שלא יהרהרו מן התכלת במינות או בע"ז, היינו לפי שהתכלת רומז למדת מלכות שמים כנ"ל והיא שמעוררת את האדם אפילו כשהוא בתכלית הריחוק, וכמו שנתבאר במאמרנו פתיל תכלת (שם עמ' קס) מהש"ס דמנחות (מד.) שהיה מוכן לחטא ובאו ארבע ציציותיו וטפחו לו על פניו יעו"ש:
ומדה זאת נקראת בזוה"ק (פ' משפטים) לית לה עיינין, היינו שדרך מדה זאת מנהג הש"י בהסתר עד שיוכל לדמות שעזב ה' את הארץ ועולם כמנהגו נוהג:
אכן האדם העובד הש"י צריך להמליך את הש"י ולקבל עליו עול מלכותו לדעת שגם בהסתר הזה הש"י מנהג, וזה רומז ד' של אחד דאיתא במדרש תנחומא (פ' בראשית) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אם אתה עושה מדל"ת רי"ש אתה מחריב את העולם. וכמו שנתבאר הענין באריכות בספר הקדוש בית יעקב לאאמו"ר הרב הגאון הקדוש זללה"ה (פ' בראשית ענין ב) אכן צריך לצרף מדה זאת למקורה:
שלא יאמר האדם אם הש"י מנהיג דרך מדת ההסתר, אם כן אעשה מה שלבי חפץ ומה שלא יהיה רצון הש"י לא אוכל לעבור בשום אופן ויסמוך שהש"י יעוררו לשוב:
ועל זה נאמר ולא תתורו אחרי לבבכם וגו' שאסור לומר כן ח"ו והוא מינות כדאיתא בתקוני זוה"ק (תיקון סט קיז:) מאן דנטיל מלכות בלא ט' ספירין איהו מקצץ בנטיעין וכל מאן דנטיל ט' ספירין בלא מלכות כאלו כפר בעיקר יעו"ש:
וזה מאז"ל שלא יהרהרו מן התכלת למינות, היינו שבציצית יש לבן ותכלת שרומז להקצוות ולמדת מלכות שמים כדאיתא בפרי עץ החיים וצריך לאחדם ביחד, וכדמסיים הרמב"ן ז"ל, אבל יהיה לכם הכל לציצית וראיתם אותו וזכרתם, והבן. זה ביאור כללות דבריו הקדושים. ואי אפשר לפרש יותר כי כבוד אלהים הסתר דבר, עכ"פ אדרבה הנה מבואר מדבריו הקדושים גודל מעלות וסגולת התכלת שעיקר הזכירה תלוי בתכלת:
וכדאיתא בזוה"ק ואתחנן (רסה.) כדין פקיד מלכא עלאה למכתב קמיה כל אינון בני היכליה כל אינון דאשתמודען קמיה הדא הוא דכתיב מלאכי (ג) ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו מאי ולחושבי שמו כמו דאת אמרת שמות (לה) וחושבי מחשבות, אינון דעבדין לשמיה אומנותא בכלא כו' אומנותא דציצית בחוטיהון בחוטא דתכלתא כו' יעו"ש. כן יהי רצון שיתעורר לבב כל אחינו בני ישראל להיות מיראי ה' וחושבי שמו לקיים מצות ציצית בשלימות, ונהיה נכתבים כלנו בספר זכרון לפניו ית' לטובה ולברכה ולישועה והצלחה אמן סלה ועד: