1
במה שכתבנו (פתיל תכלת עמ' נב) וכן הוא משמעות לשון הגהות רמ"א ביו"ד (סוס"י סו) שכתב וכל דם דגים ודם האדם הואיל ומדינא שרי אינו אוסר תערובתו עכ"ל, וכל דם דגים משמע דכולל דם דגים טמאים ג"כ ע"כ. הנה זה פשוט דהרמ"א בדם דגים טהורים מיירי, וקאמר שאינו אוסר תערובתו, ולא דקדקנו אלא מיתור לשון וכל שבלשון רמ"א ז"ל דהוא לאכללא נמי דם דגים טמאים בומדינא שרי. אולם במה שבנו דיק להסיב יותר לשון וכל שבלשון רמ"א ז"ל לכוונה אחרת לא אטפל בזה ויהיה להם אשר להם, מאחר שלא על זה היה עיקר סמיכתנו: