שאלה לאה היתה בחזקת פנויה ובהמשך הזמן נתעבר' וילדה ונטענה שנתעברה מראובן וראובן אינו עתה כאן שהלך למדינת הים בא הדבר לאזני החכם הקהל ואמר לאחיה של לאה שאיך נעשתה הרעה הגדולה הזאת שילדה אחותך בהיותה פנוייה ואמר שאינו אלא נשואה לאותו ראובן שנטענה עליו ושיביא עדים והביא עדים והעידו שנתקדשה ונשאת לראובן הנזכר בהמשך הזמן מתו החכם הנזכר שקבל העדות ועד אחד מהעדים ולא נשאר כי אם עד אחד שמעיד עדיין כדבריו הראשונים ונמצא גם כן בתוך כתיבות החכם הנזכר שביום פלוני קבל עדות מפלוני ופלוני שהעידו איך נתקדשה ונשאה לאה הנז' לראובן הנזכר ויש עדים שמעידים שהיא כתיבת יד החכם הנזכר שאלה אם מהני אלו העדים לסלק מעל זה הולד שלא יהיה בו צד פגם ולא נאמר שהוא בן פנויה אלא שיהיה בחזקת בן נשואה כדת וכהלכה.
תשובה נראה לי שאין שום צד פגם בולד וראיה מדתנן פרק עשרה יוחסין אלו הם שתוקי כל שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו וכו' אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי ואמרינן בגמרא מאי בדוקי שבודקין את אמו ואומרת לכשר נבעלתי נאמנת ואפי' להכשיר בתה ואפילו רוב פסולין אצלה ואמר רבא הלכה כאבא שאול הרי שאפילו באיסור דאורייתא ואפילו רוב פסולין אצלה כגון ארוסה או שאין רוב העיר משיאין לכהונה נאמנת הכי נמי כי קאמר דנבעלה בהכשר נאמנת דאין מי שיבטל דבורה דלא ראינו שנתקדשה ונשאת אינה ראיה דעבידי אינשי דמקדשי בצנעא כדאמרינן פרק שני דכתובות וכן הביאו הטור סימן מ"ז.
וליכא למימר נהי דעבידי אינשי דמקדשי בצנעא אבל לא עבידי אינשי דנכנסין לחופה בצנעא לפי שברכת חתנים צריך עשרה כדאמרינן בכתובות פרק קמא מנין לברכת חתנים מן התורה בעשרה דכתיב ויקח בועז עשרה אנשים וכן פסקו הפוסקים והביאו אבן העזר סימן ס"ב ואם איתא דזאת האשה נשאת בוודאי קלא אית לה דבמקום עשרה איכא קלא דזאת אינה קושיא שהרי הרא"ש כתב דאפילו ברכת ארוסין בעינן עשרה שכתב בפסק דכתובות פ"ק וז"ל כתב רב אחאי דברכת ארוסין בעשרה וה"ר שמואל הנגיד נחלק עליו ואמר שאין צריך אלא לברכת חתנים בלבד שלא הזכירו עשרה אלא בה ועוד הרי קדושין בפני שנים ואתה מצריך עשרה מי' נראה דברי רב אחאי דלמאי דילפינן מבועז הרי בועז עשה גם ברכת ארוסין בעשרה ולמאי דילפינן מבמקהלות גם ברכת ארוסין על עסקי מקור בא דאי אפשר לישא בלא ברכת ארוסין ודי לשנים בקדושין ובברכה צריך עשרה וכן הביאו אבן העזר סימן ל"ד הרי שכתב דלארוסין צריך עשרה ועם כל זה אמרינן דעבידי אינשי דמקדשי בצנעא בנשואי נמי אמרינן הכי וכל שכן שאין צריך עשר' אלא לברכה כמו שאמר הכתוב במקהלות ברכו וכו' וברכות אינן מעכבות שאף על פי שנשא ונכנס לחופה ולא בירך הרי היא כנשואה גמור' וכן כתב הרמב"ם בהלכות אישות פ"ו והביאו אבן העזר סימן ס"ב וכיון שכן הוא לא ראינו שנשאת אינה ראיה וכי היכי דאמרינן דנאמנת באומרת לכשר נבעלתי ואפילו להכשיר הולד לבא בקהל ואפי' ברוב פסולין אצל' ולנשא לכהונה אע"ג דלית ליה חזקת כשרות וכן פסק הרמב"ם פרק ט"ו מהלכו' אסורי ביאה אף כאן כשאמרה באישות נבעלתי נאמנת נאמנות גמורה בפי' לענין זה ר"ל לסלק מבנה כל פגם.
וא"ת זו אינה ראיה שאם אמרו שנאמנת להכשיר בנה אפי' שאינו בחזקת כשרות הוא מפני שאם היו מחמירין עליו מלבא בקהל אין לו תקנה לא בכשר' ולא בממזרת אבל בהיא עצמה אע"פ שיש לה חזקת כשרות הואיל ויש לה תקנה שתנשא לישראל לא תנשא לכתחלה לכהן כדתנן פרק קמא דכתובות אמר רבי יוסי מעש' בתנוקת שירדה למלאת מים מן המעין ונאנסה אמר רבי יוחנן בן נורי אם רוב העיר משיאין לכהונ' הרי זו תנשא לכהונה ומוקמינן לה בגמרא בדאיכא תרי רובי רוב סיעא ורוב העיר וכן פסק הרמב"ם פי"ח מהלכות איסורי ביא' כ"ש בנדון שלנו שאינו אלא לסלק שם פגם מעליו דלענין דינא אין נפקותא והרי הוא כאחד משאר העם וי"ל שכבר אמרו בגמ' דבעינא תרי רובי משום דמעלה עשו ביוחסין ועוד דסוגיא דקאמר דבעינן תרי רובי מיירי בשאינה טוענת לכשר נבעלתי וכמו שכתבו התוספו' לפי שיט' אחת וכן כתב הרמב"ן והרשב"א וכן פסק הרא"ש בפסקיו דפ"ק דכתובות אבל בטוענת ברוב אחד סגי ואפי' לכתחלה ואפי' שנאנס' שלא היתה ברשותה להיות בודקת ומזנה ואם כן בנדון שלנו נאמר בודאי שאין בו שום פגם לפי שכיון שטענה מעלה עשו ביוחסין אין כאן שאפי' שנאמר שיש בו פגם אינו פסול ליוחסין ועוד שבנדון שלנו היא טוענת בריא שבאישו' נבעלה לו ועוד שברשותה היתה שלא נאנסה והיתה יכול' להיות בודקת ומדקדק' במעשיה ועוד שכמו שיש חזקת כשרות לאותה התנוקת השנייה במשנה גם לולד שבנדון שלנו חזקת כשרות דחזקה אין אדם בועל בעילתו בעילת זנות א"כ ברוב אחד סגי להיות נאמנת וכאן יש רוב אחד שרוב האנשים אינן בועלין בעילת זנות אלא באישות ושדינן ליה בתר רובא ואפי' לדברי הרמב"ם ז"ל שכתב פי"ח מהלכות אסורי ביאה דאפילו בטוענת בעינן תרי רובי כבר כתב משום מעלה עשו ביוחסין וכאן לא שייך האי טעמא וכ"ש דבנדון שלנו איכא עד אחד שמעיד כדבריה וכתיב' יד החכם מקבלת עדות שהעידו בבירור לפניו דעדיף מרוב אחד וכל אלו הדברים שכתבתי הם צריכים אם נאמר דהלכתא כהרמב"ם דסבר שהבא על הפנויה לשם זנות לוקה מן התורה לפי שבעל קדשה כמו שכתב פ' א' מהלכות אישות באופן שהנדון שלנו הספק יש לו יסוד מהתור' אבל לפי סברת הראב"ד ושאר הפוסקים דסברי שהבא על הפנוי' אין איסורו אלא מדרבנן פשיטא שהיא נאמנת לסלק פגם מעל בנה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי:
נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה: