אליכם אישים אשים דברתי
הריני מוכן ומזומן להעלות על הדפוס ספרי דבי רב אדוני א"ז אדומו"ר כדי לזכות בו את הרבים לשם יחוד קב"ה ושכינתיה וכו' בשם כל ישראל:
יתברך הבורא וישתבח האל הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב. ואין טוב אלא תורה. וזיכה אותי בזכות הרבים. ואהיה מן הנטפלין לעושה מצוה. כי נדפס על ידי ספר אחד מספרי אדוני א"ז אדונינו מורינו ורבינו הרב הקדוש מלובלין. והיה עד הנה התורה הזאת מונח בקרן זויות ואין דורש ואין מבקש ואין איש שם על לב. והיה כל מבקש דבר ה' נלאה למצוא. כי הי' דבר ה' יקר בימים ההם כי אמרותיו הטהורים אשר בעצמו היה חרות על ספר לרוות נפש כל בא לטעום מנופת צוף אמרותיו. לדעת חכמה ומוסר. ולהשיג ארחות חיים איננו אתנו. כי לא היה בעולם רק הספר כתיבת ידו ובהמשך הזמן אפילו הכתיבה נטשטש מאוד. ויראתי פן ואולי ח"ו אמת ירחקן מלי'. כי האמת נעדרת וזה פעמים רבות חזקו עלי דברי דודים. להוציא לאורה כתבי קודש אלה ומה גם כי כפי הנשמע היה רצון המחבר מאוד בזה להעלות על הדפוס דברי קדשו כדי להאיר עיני הקורא בם. ולנחותם בדרך אמת. על כן זאת אשיב אל לבי ושמתי בטחוני בה' ואומר אל לבי ויהי מה אנער תצני. אשנס מתני. ואזרתי כגבור חלצי. ואט שכמי לסבול משא עבודת הקודש הלזו. להעלות האמת על מכבש הדפוס. כדי לבא האמת בישראל. ואף כי היה עלי לטרחא גדולה. ולמשא כבידה הן מחמת הוצאות הדפוס. והן מחמת טלטול הדרך. אעפ"כ לא שמתי לבי אל הטורח רק להשמים כפי פרשתי. ועיני למרום נשאתי. ובה' אלקי אבותי בטחתי. ואשימה בו תקותי י וכל העמל והטורח מטרדת ויגיעת הדפוס כלא חשבתים בעיני. ולא נחתי ולא שקטתי בקיץ ובחורף ביום ובלילה ותדד שנתי מעיני ולעפעפי לא נתתי תנומה. עד שהבאתי התורה הזאת על מכבש הדפוס כדי לרוות נפש השוקקה. ות"ל עלתה בידי ההדפסה. בעזרת האל ב"ה אשר היה בראשונה והוא לבדו יהיה באחרונה. והנה זה היום שקוינהו מצאנוהו ראינוהו. ועתה אחינו כל בית ישראל שישו ושמחו בה' והרנינו כל ישרי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לנו כי נגלה בימינו תורת אמת שניתן לנו ע"י איש האמת. הוא כבוד אדא"ז אדמו"ר. ועתה ישראל עורו נא והתעוררו נא אהבתכם הישנה. כי הלא שמעתם וגם ידעתם את שבח יקר תפארת מעלת המחבר אשר אין לשער ואין לספרה. ותנו כבוד לתורה. לתורתו תורת אמת שיצא מפיו ברוב קדושה וטהרה. וכבוא ספרו הספר הקדוש הזה עליכם. בכסף מלא קחו לכם. ואל תחושו למיעוט כספכם. למען להניח ברכה בתוך בתיכם. וזכות הרב המחבר יגן עליכם. להסיר כל מחלה וכל נגע מתוככם. ולהתברך בברכות בלי דים. ואף שנראה שהספר הזה הוא מיעוט הכמות. הוא רב האיכות. כי יש בהדברים דברי אמת ענינים עמוקים מאוד למבין ומובנים למשכיל וסתומים כי אין לגלות. כמו שהעיד הרב המחבר בעצמו בספרו זה כמה פעמים. כאשר עיניכם תחזינה מישרים. ומה שחנני ה' שפר קדמי להחויא. מה ראיתי על ככה לקרא את הספר בשם הזה. כי בתחלה עלה ברעיוני. לקרא את הספר הזה בשם חידוש השלישי. כמו שמצאתי ראיתי כתוב בספר כ"י בראש הספר המתחיל זה הוא תידוש השלישי. אך אחר העיון הבנתי כי לא היה כוונת המחבר כלל לקרא הספר בשם הזה כי השם חידוש השלישי הוא רק שם התואר להמחברת. אבל לא לשם העצם להספר. ואחר ההבנה הנ"ל עמדתי משתומם מחריש ומשתאה לדעת ההצליח ה' דרכי. כי לא הייתי יודע מה לעשות בקריאת השם. ואני טרם אכלה לדבר אל לבי. והנה השם יקרא בלבי ככתיבתו בספר קהלת בפסוק וכתוב יושר דברי אמת. ולכו חזו מפעלות אלקים אשר שם בארץ שמות. כי הזמין בפי לקרא את הספר בשם דברי אמת. כי כל דבריו אמת וצדק. וכל מיודעיו יתנו עידיהן ויצדקו על זה. ועוד כי כל המחבר צריך לרשום שמו בספרו. ובשם הזה נכלל שם המחבר. כי אמת בגימטרי' יעקב יצחק הלוי. וגם דברי הוא ר"ת רוח יהוה דיבר בו. כי ודאי כן הי' כי דבריו הם דברי אלקים חיים ומלך עולם. וכשבאתי והרציתי הדברים דברי אמת לפני גדולי עולם הסכימו עמדי ואעפ"כ השם הראשון חידוש השלישי לא זז ממקומו רק הצגתיו בתחילת הספר כמו שכתוב בספר כ"י ז"ל ג"כ בתחילת הספר וטובים השנים:
ועתה ישראל מה שתראו לפעמים איזה תיבות או איזה שורות אשר המה בתוך שני חצאי לבנה (כזה) הם הדברים שלא נאמרו בשבת קודש רק מה שבא להרב המחבר ז"ל ללבו בעת הכתיבה או מלפניה או מאחריה. והגם שבאו מאליהם שלא ע"י עיון. אעפ"כ מפני שלא באו בשבת קודש שם להם הרב המחבר בעצמו מדור בפני עצמם שני חצאי לבנה כנ"ל. כדאיתא בספר הזה בפר' שמות בסוף ד"ה במדרש לך לקראת משה:
ומה שתראו לפעמים כתוב בזה הספר נראה שכן פרשנו או יותר איני זוכר. או נשכח ממני. וכיוצא בזה. הענין הוא מפני כי המחבר היה כותב התורה הזאת בעצמו מה שאמר בשבת קודש. ולפעמים בין אמירה לכתיבה נשכח ממנו מה שאמר. ומה שזכר כתוב ותן לחכם וגו'. ומה ששכח הודה ולא בוש. ואעפ"כ הי' מצטער אותו צדיק על זה. וכתוב בספר הזה בדף כ"ט ע"ב בתוך ד"ה במדרש ויקחו אליך פרה אדומה וז"ל שם. חבל על דמשתכחין עתה בשעת הכתיבה:
ועדיין צריכין אנו למודעי שבכל מקום אשר המצאי ימצא איזה תיבות אשר המה בתוך שני חצאו תיבות [כזה] הענין הוא כן. כי ידוע לנו ולבני דורינו מגודל תוקף ואומץ קדישת ופרישת והתלהבות של כבוד אדוני א"ז הרב המחבר. ובפרט בעת אמירת התורה הזאת בדחילא ורחימא ורתת וזיע אשר מפיו לפידים יהלכו ומסתמא גם בעת הכתיבה כן היה. ע"כ מחמת גודל התבערה והתלהבות לא היה תחת סוג האפשרות להעלות הכל על המכתב כפי מחשבתו הטהורה ועמוקה. ע"כ מה שהיה נראה לי שחסר הצגתי וסגרתי בשני חצאי תיבות כנ"ל כי יראתי לגשת אל הקודש. כי דבריו ודאי ברוח הקודש נאמרו. ע"כ עשיתי סימן הנ"ל וסימנא מלתא הוא כדי להבדיל בין קודש לחול. ורשות ניתנה לכל המעיין להגיהה כרצונו אם לא יושר דברי בעיניו. כי אני לא לכבודי עשיתי זאת ח"ו רק שיהא דברי אדוני א"ז מובנים לכל אפי' לאנשים כערכי:
וברוך הי' אלקי אבותי אברהם יצחק יעקב אשר הנחני בדרך אמת וזיכה אותי שיצא הספר הקדוש הזה לאור עולם על ידי כן תזכינו לעשות תשובה שלימה לפניך מהרה באמת ובהרחבה. וללכת בדרכי ישרים לפניך מעתה. ותזכינו אותי ואת כל בית אבי שנוכל להוציא לאורה מהרה השני הספרים הראשונים מהרב המחבר אשר שם האחד זאת זכרון ושם המחברת השנית זכרון זאת:
ובכן יהי רצון מלפניך ה' או"א שתעלה טרחתי במצוה זאת לפני כסא כבודיך להמליץ טוב בעדי שתמלא רחמים עלי ועל כל ישראל אמן:
וזכות אדוני א"ז הרב המחבר. וזכות כל הצדיקים הנזכרים בספר הזה יגן עלי שהי"ת יברך אותי עם מחברתי אלי בבנים ש"ק וחיי אריכא ומזוני רויחא ובריות גופא ולהצלחה במג"ן אמן כן יהי רצון:
דברי המוציא והמביא לבית הדפוס הספר הקדוש הזה ביגיעה רבה וטרח' גדולה ובהגהה טובה מדוייקת בכל האפשרות. הק' יצחק יעקב קאפיל בהרבני מוהר"ר אברהם הלוי הורוויץ שטערין פעלד מלובלין נכד הרב המחבר: