א. חזקיהו מצא גלגולת ארונה תחת המזבח כן אמרו בירושלמי פ"ט דפסחים ופ"ו דנדרים ופ"ק דסנהדרין. ופי' כשם אמרו בירושלמי דחגי הוכיחם על זה והרב קרבן העדה בסנהדרין הקשה דאיך יתכן זה דדוד הע"ה קנה הגורן מארונה עצמו ואיך יתכן דגלגלתו שם. ולי נראה בפשיטות דהיא גלגולת זקנו שנקרא ארונה ועל שמו נכדו נקרא ארונה:
ומצאתי בילקוט שיר השירים סי' ג' ע"פ על משכבי בלילות שכתב וז"ל אחזתיו ולא ארפנו זה דוד כשתפס הגורן מיד ארונה היבוסי ומצא גלגלתו של ארונה תחת המזבח ולא פסל המקום קרבנות ישראל עכ"ל ולפי זה דהע"ה מצאו ומוכרח שהיה גלגלת זקנו של ארונה כדאמרן ועיין בקונט' פני כסא שבסוף כסא דוד:
ב. חסד מי שהוא גומל חסדים יהא מבושר שנשמעת תפלתו שוחר טוב מזמור ס"ה וכמש"ל מערכת ג' אות ו'. ובזה אפשר לפרש קטנתי מכל החסדים וכו' הצילני ואמרו בתנא דבי אליהו קטנתי שנתמעט ממוני מכל החסדים אשר עשיתי. ואחר זה אמר הצילני נא כי הגומל חסד תפלתו נשמעת זאת היתה לי שאני מתפלל הצילני נא:
ג. חכם ד' מעלות יש לחכם יותר מן המחזיק בידו שילמוד. אחת כי החכם שאומרים שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר. שנית שהקב"ה כביכול מחפה על החידוש שמחדש הת"ח כמ"ש בזהר הקדוש. שלישית. כי בתורתו נבראו שמים חדשים. רביעית ת"ח עצמן עין לא ראתה אלהים זולתך ארץ החיים מזמור י"ט:
ד. חידושים האחרונים יכולים לחדש מה שלא יכלו לחדש הראשונים כי עדיין לא הגיע זמן החידוש ההוא. בנין יהושע בהקדמתו משם מהר"ר הירץ ז"ל. ועיין נחל אשכול דף י"ב ע"א. ובזהר ח"ג דף קפ"ה ע"ב אמרו כל אינון דמשתדלי באורייתא ומחדשי בה חידושין מיד אכתיב לגבי בני מתיבתא אינון מילין וכו' ע"ש ונראה דיש חסרון בלשון ע"ש ועיין בהקדמת הרב לב אריה ע"ש. New insights: Later scholars may be able to devise new insights that earlier scholars were not able to devise, because the time for this new insight had not yet arisen (Binyan Yehoshua, in his introduction, in the name of our teacher, the rabbi, Rabbi Hertz, may his memory be blessed); and see Nachal Eshkol, p. 12b. And in the Zohar 3:185b [Balak 4:20], they said, "All those who have made efforts [to understand] the Torah and devised new insights, their words have been immediately reported to the members of the Academy, etc.," see there. And it appears that something is missing in the words, see there and see the introduction of the rabbi [author of] Lev Aryeh, see there.
ה. חמה ולבנה דע כי ג' שמות לחמה וג' ללבנה והם כנגד עולמות בי"ע שמש ירח בריאה. חמה ולבנה יצירה. וכן בברוך שאמר שהוא ביצירה יש בו פ"ז תיבות כמנין לבנה שהוא ביצירה. חרס סהר בעשיה. גם שמש חמה חרס ס"ת שס"ה כמנין ימות החמה. וכן ש'בעה ס'פירות ה'בנין ר"ת שס"ה. ס' ישן רמזי התורה כ"י פ' בראשית:
ו. חי ברכות בזכות שמתפללים בני הגלות ח"י ברכות בג' תפלות שעולים כמספר ד"ן ה' יגאל אותנו ודן לכל א"ה שנשתעבדו בישראל וכן אמרו בב"ר א"ר חלבו וגם את הגוי אשר יעבודו מצרים וד' מלכיות דן אנכי ר' אליעזר אומר בשתי אותיות אלו הבטיח הקב"ה את אאע"ה שיגאל את בניו מבין האומות, הרא"ש ז"ל הביאו מהר"ד אבודרהם ז"ל דף ס' דפוס אמשטרדם. וכתב שם דזה ג' פעמים אז"י שיש במזמור לולי ה' שהיה לנו ע"ש רמז לג' פעמים ח"י ברכות כמנין אז"י. וכן מצאתי לגורי האר"י ז"ל ועמ"ש אני הדל בקונטרס יוסף תהלות (רמזים על התהלים) מזמור קכ"ד בס"ד:
ז. חודש שבת מילה ציונו ה' ברחמיו לבטל ג' ככבים רעים לבנה מאדים שבתאי ולינצל מהם וזה היה כוונת היונים שרצו לבטל ג' מצות אלה כדי שאח"כ ישלטו בישראל אלו הככבים. ס' אור העינים. ובזה ניחא שראשית כל המצות היתה לראש פינה מצות החודש. ובמצות ק"פ נצטוו לימול ובצאתם במרה נצטוינו על השבת כי המצות אלו במעמד שלשתן מצילים ישראל מלבנה מאדים שבתאי הרמוזים בר"ת מזמור שיר חנוכת מש"ח מילה שבת חודש שעליהם גזר יון וניצולנו. והיה נס ע"י שמן שהוא מש"ח ר"ת מילה שבת (חנוכה) [חודש] כי הם המכונות והעמודים אשר עליהם תכון בית ישראל.
ואפשר עוד כי ר"ת מזמור שיר חנוכת הבית שמחה. שנקראת השכינה שבזה היה עילוי לשכינה והיה הנס בשמן שהוא משחה אותיות שמחה וג' אותיות ראשונות של חשמונאי הם ר"ת חודש שבת מילה. והאותיות הנשארות גימט' בינה דבה חירו דכלא וכל השם יש לרמוז שהוא ר"ת חודש שבת מילה ונס נרות אותם יקיימו והיה ע"י חמש בני חשמונאי חמש ר"ת חודש מילה שבת.
ח. חלה אמרו רז"ל כל המקיים מצות חלה כאלו ביטל ע"ז ופירש הרב קרבן שבת דף כ"ח ע"ב כי הנה ציוה הוא יתברך על חלה ראשית עריסותיכם וכו' וכן תרומה ובכורים להורות כי הוא יתברך ראשון לאפוקי הטועים שהעולם קדמון ולכן מקיים מצות חלה להורות כי הוא יתברך ראשון מבטל ע"ז ושם הביא משם הרב תורת חיים פ' חלק דזה טעם דמברכין המוציא מהיכא דקדים בישולא ולכן שאל רב אשי היכי פלחו לע"ז ע"ש המאמר בש"ס באורך: 8 Challah Our rabbis, may their memory be blessed, said (Vayikra Rabba 15:6), "Anyone who fulfills the commandment of challah, it is as though he abolished idolatry." And the rabbi [author of] Korban Shabbat, p. 28b explained that He, may He be blessed, surely commanded about challah, "The first of your kneading-troughs, etc." (Numbers 15:20); and likewise the priestly tithe and the first fruits, because He, may He be blessed, is the First, so as to negate those who err that the world was pre-existing. And hence, one who fulfills the commandment of challah to show that He, may He be blessed, pre-existed [the world] abolishes idolatry. And there, he cited the rabbi [author] of Torat Chaim on the chapter [entitled] Chelek, that this is the reason that we recite the blessing [on bread] over [the portion] where it got baked first. And that is why Rav Ashi asked, "How do they worship idolatry?" See the statement in the Talmud there at length.
ט. חלה עיקרה בע"ש כי יום הששי רומז לאלף הששי שיבוטלו כל הע"ז והמצות חלה מורה ביטול ע"ז כאמור. ועוד שנצטוית האשה לכפר על חוה שגרמה מיתה לאדה"ר חלתו של עולם והיה ביום הששי ועוד יש טעם ע"ד האמת קרבן שבת שם:
י. חשך הביא על המצרים דימותו רשעי ישראל שלא היו רוצים לצאת ולא יראו המצרים וכן כשיבא המשיח יהיה חשך ט"ו ימים וימותו רשעי ישראל שאינם רוצים בגאולה זוהר הקדוש פ' שמות.
יא. חשך הביא על המצרים להראות שמה שהעבידו לישראל בלילות נחשב ולכן יצאו בחצי זמנם. ולכן מכת בכורות היתה בחצות לילה. כלומר חצות מה שיצאו בחצי זמנם מסיבת לילה. ובזה פירשתי מה שאמר ראב"ע הרי אני כבן ע' שנה וכו' ככתוב בשמחת הרגל בס"ד ובזה פירש הגאון מהר"ר העשל ז"ל פ' ק"ץ שם לחשך כמ"ש בדרושים ופי' ההגדה בס"ד:
יב. חבר הקני היה משרש קין כדכתיב נפרד מקין והוא גלגול רחב שזכתה להתגלגל בזכר ואח"כ נתגלגלה בחנה (וכתוב הגהה נ"ל שאין זה ירידה מחבר לחנה כי ברחב היתה בסוד נפש ובחבר בסוד רוח ובחנה בסוד נשמה כי חנה גימט' ס"ג בסוד נשמה ערכי הכנויים להרמ"ז ז"ל:
יג. חור בנה של מרים הנשמות של שרשו נשארו בעמקי הקליפ' עד ביאת המשיח ונחור בן תרח נתגלגל בו וכו' שם:
יד. חפני ופנחס בני עלי באו בהם נדב ואביהוא ואח"כ באו בב' בני שמואל ולפי שחטאו בבשר לכך באו באותם האנשים הנקראים עורבים בימי אליהו זכור לטוב. שם בס' ערכי הכנויים להרמ"ז ז"ל ולכאורה ק' דבגמרין פ"ק דחולין מוכח דהם עורבים ממש ולא אנשים. ומיהו בב"ר פ' נח על פסוק וישלח את העורב איכא מ"ד דהיו אנשים ע"ש. [The souls of ] Nadav and Abihu came into Chophni and Phinehas, sons of Eli. And afterward, they came into the two sons of Samuel. And since they they sinned with meat, that is why they came back [again] as those men who were called crows in the days of Elijah, may he be remembered for the good. [From] Sefer Archei HaKinnuim of Rabbi Moshe Zakhut, may his memory be blessed. But, at first glance, this is difficult: As in our Talmud, the first chapter of Chullin, it is shown that they were actual crows and not men. However, in Bereishit Rabbah, Parashat Noach, on the verse, And he sent the crow (Genesis 8:7), there is an [opinion] that says that they were men, see there.
טו. חנם גימט' גהנם. ואמרו רז"ל דאברהם אבינו ע"ה בירר שעבוד מלכיות במקום גהנם ואפשר שזה רמז הכתוב חנם נמכרתם כלומר בשביל גהנם נמכרתם:
ובאופן אחר כתבתי בעניותי בדרושים דהגלות המר והארוך הזה עיקרו היה בעון שנאת חנם וא"כ הגם שנעסוק במצות כל עוד שלא נבטל שנאת חנם לא תהיה גאולה ח"ו. והנה רז"ל דרשו אוהב כסף לא ישבע כסף אוהב מצות וכו'. וז"ש חנם נמכרתם בעון שנאת חנם נמכרתם בגלות. וא"כ לא בכסף במצות שאתם מקיימים תגאלו כל עוד שלא תקנתם שנאת חנם:
טז. חירות אמרו פ' קנין תורה חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה וכל העוסק בתורה הרי זה מתעלה שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות. ואפשר בהקדמת רבני אשכנז ז"ל דבמצרים לא היינו אלא פ"ו שנים והוא חלק אחד מחמשה חלקים כל אחד פ"ו ואכתי פשו ד' חלקים שהן שמ"ד שנים ובזכות משה רבינו ע"ה כי משה אחד יותר משמ"ד ניצלנו. והגליות כלם להשלים שמ"ד שנים ומי שהוא ת"ח זוכה שיבא לו ניצוץ משה רבינו ע"ה וניצול משמ"ד זהו תורף דבריהם בתוספת נפך כמ"ש בכמה מקומות:
הנה כי כן ר"מ דמיירי בעוסק בתורה לשמה ואז יש לו כל הני מעלות דקתני ודאי יש בו ניצוץ משה רבינו ע"ה וכן לשמה אותיות למשה ועל זה אמר אין לך בן חורין כמי שעוסק בתורה והיינו תורה לשמה ושם רמז למשה דניצוץ משה רבינו בקרבו אור בו וניצול משמ"ד. וקפסיק ותני ואין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ולכאורה יקשה דהאיכא עשירי עם בהשקט ושלוה ובמשמני מדינה ובגוים איכא שרים ומלכים ושלטונים. אמנם הטיב אשר דיבר אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה כי הנה המלכים טרידי בהבלייהו ושררתם ומלחמתם ולנצח אויביהם ולהנהיג את עמים רבים ובצד מה רבו שרעפותם וטרדותם מאין ספורות. והשרים ועשירים אימת המלך עליהם בכל. ועל הכל בין בישראל ובין בא"ה יש להם טרדא גדולה ועצומה עם יצרם הרע אשר לא יתנם השב רוחם ויחנו בקברות התאוה. אכן העוסק בתורה אגוני מגנא מיצה"ר ונעשה שונאו מך כי אור תורה שהיא אש מכניע יצר גימט' ש' ואש התורה נוסף אחד על יצר להכניעו והוא בן חורין, ודאי שקט ושאנן מיצה"ר ומפגעי העולם וניצול משמד וא"כ שפיר קאמר אין לך בן חורין כמי שעוסק בתורה וממרחק תביא לחמה ומגדלתו ומרוממתו וכו' ואמר וכל העוסק בתורה הרי זה מתעלה כי עוסק במצוה מתקן הנפש ובעסק התורה מתקן הרוח ומידי יום יום ירום ונשא להעלות ניצוצי הקדושה ולזכות בחלק יותר מעולה וכמ"ש זכה יתיר וכו'. ואפשר כי תיבת חרות גימט' תרי"ד כי על ידי התורה שעוסק תדיר הוא מקיים תרי"ד מצות דהיינו תרי"ג ועסק התורה תדיר הוא אותיות תרי"ד כי לימוד תורה מקיים אפילו לא קרא אלא ק"ש. וזה שעוסק תדיר ודוחק עצמו ומניח עסקיו ומניח מלישן ולאכול כדי לעסוק בתורה. זה נחשב לו למצוה אחרת ויהיו תרי"ד מצות. ואפשר לרמוז מ"ש והיה כאשר תרי"ד שתצטער על שעברו תרי"ד מצות ופרקת עולו.
טו"ב. חילול ה' אמרו ביומא דף פ"ו ע"א היכי דמי חילול ה' אמר רב כגון אנא אי שקילנא בשרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר וכו' וכ"כ הרמב"ם סוף פ"ה דיסודי התורה ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול ה' והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות וכו' כגון שלוקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר וכו' ע"ש ויש להעיר דרב דהיה מתנהג בעשר קדושות כמ"ש רש"י בס' הפרדס ולא הי' מחזיק עצמו אפי' לכשר כמו שנרמוז לקמן איך אמר על עצמו שהוא גדול בתורה ומפורסם בחסידות וכן ראיתי שהקשה הרב דינא דחיי לאוין ג':
ויראה דהגם דהאדם בעצמו מכיר כי איננו גדול בתורה וגם בעיניו אינו חסיד מ"מ אם יודע שההמון מחזיקים אותו לגדול בתורה ובחסידות והוא סובר שטועים בו. מ"מ הוא חילול ה' אי שקיל בשרא וכו' וכיוצא וזה פשוט דכיון דהמון העם מחזיקים אותו לגדול יש חילול ה'. ורב לפי תוקף ענותנותו בא ללמד דין זה דכל שהעם מחזיקים אותו לגדול אעפ"י שלפי האמת אינו כן יש חילול ה' והיינו דקאמר רב כגון אנא שלפום קושטא איני בערך גדול וחסיד וכמ"ש בסוף קדושין דאמר רב לרב יהודה לאו כשרים כגון אנא ואת וכו' אפ"ה כיון שהעם טועים ומחזיקים אותי לגדול איכא חילול ה':
ומכלל הדברים אתה הראת לדעת דהגם דכתבו מהר"י וייל וסייעתו דהאידנא ליכא ת"ח ומראיית מהר"י וייל דמייתי ממציעא דף ס"ז דרבינא לא היה מחשיב עצמו צורבא מרבנן. מוכח דאפי' צורבא מרבנן ליכא וקשה על הרב שבות יעקב ח"א סי' קד"ם והרב אורים ותומים ח"מ סי' ט"ו שכתבו דאף למהר"י וייל צורבא מרבנן איכא כמ"ש אני עני במקומו ולקמן מערכת תיו אות מ"א באתי לכלל ישוב לדבריהם דרבנן בס"ד:
מ"מ כל שהעם מחזיקים אותו לרב גדול אף שאינו אמת יש חילול ה' וצריך ליזהר בכל דברים אלו ואפשר זה דקדוק הכתוב ותופסי תורה לא ידעוני כלומר אף שאינם חכמים מ"מ הם תופסי התורה והעם מחזיקים אותם לחכמים והם לא ידעוני להזהר בדרכיהם מזה נמשך והרועים פשעו בי וקרי בתופסי התורה ואשמם בראשיכם הגם שאין ראוים להיות ראשים מ"מ הם ראשיכם ועון דור תלוי בקולרם. ובעל נפש יחוש לחילול ה' החמור מאד ולענין זה יחשוב עצמו תלמיד חכם:
ח"י. חמץ הנזהר בפסח מחמץ בכל שהוא מובטח לו שלא יחטא כל השנה כן כתבו גורי האר"י זצ"ל וזה רמז ושמרתם את המצות וקרי ושמרתם את המצוות כמשז"ל ורמז שאם שמרתם את המצות שמירה מעליא כהלכות הפסח אז תהיו בטוחים ושמרתם את המצוות לבלתי תחטאו ובמ"א כתבתי עוד בזה:
יט. חטא הוא שוגג ואם חטא שתי פעמים בשוגג כתבו רבני אשכנז ז"ל דנחשב כמזיד וסמוכות שלהם מפ"ב דביצה דאמר שמואל לההוא סמיא שלא הניח עירוב בשנה שניה פושע את וכמ"ש במקום אחר ובאמת דסמוכות שלהם תמהי"ם ואינה ראיה מכמה אנפי כאשר יראה המעיין:
כ. חזן מזבחי גימט' בחזן כל העומד הרי הוא ככהן גדול העומד ומקריב על המזבח כי התפלות במקום הקרבנות תקנום רבינו אפרים בפי' כ"י על התורה פ' יתרו וכתבו ז"ל כי חזן גימט' אדני כי ישים בדעתו שעומד לפני השכינה:
כא. חשך אמרו במדרש אמר הקב"ה למלאכים ראוים הם ללקות בחשך והסכימו כלם ולמה הביא עליהם חשך ואמר ב' טעמים א' בשביל מטמוניות ואחד בשביל רשעי ישראל. וק' למה לא שאל בתחילה למה הביא חשך ופירש הגאון מהר"ר העשל דקיי"ל פתחו כלם לחובה פטור וכתבו הפוסקים דווקא אם כלם מטעם אחד אבל אם מטעמים חלוקים הו"ל רוב לחיובא וחייב. והשתא בתחילה אמר דהסכימו כלם דילקו בחשך והשתא קשה דהם פטורים דפתחו כלם לחובה פטור לז"א דע שלא הסכימו כלם מטעם אחד אלא קצתם מטעם אחר וז"ש ולמה הביא עליהם חשך דיש ב' טעמים ולא השוו כלם מטעם אחד וחייבים ודו"ק:
כב. חכמת המסכן בזויה פירש בס' ארץ החיים דחכמת היצה"ט שנקרא מסכן הוא הביזוי שמיעץ לאדם שיקבל בזיונו וישתוק כי בזה מתכפרים כל עונותיו. ע"ש מזמור מ"א:
כג. חיים עשרה דברים נקראים חיים. הקב"ה. תורה. ישראל. צדיק. גן עדן. עץ. ארץ ישראל. גמילות חסדים. חכם. מים. אבות דר' נתן פ' ל"ד:
כד. חק היא התשובה ומשו"ה א"ה לא יש להם תשובה כמו שכ' הרב בינה לעתים דהם אינם רוצים בחוקים והתשובה חק וזש"ה רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו כמ"ש הרב אשד הנחלים דף קכ"ב ע"ג. ובזה אפשר דזכ"ה ופערה פיה לבלי חק ר"ל פערה פיה גהנם למי שלא שב. ומי שלא עשה תשובה שהיא חק והולך לגהינם גימט' חק. וכמאמר ר"י ור"ל פ' חלק דף קי"א עמ"ש בפתח עינים שם ומה שרמזתי:
כה. חלום עיין מה שכתבתי לעיל במערכת ג' אות טו"ב:
כו. חכמות חיצוניות הרמב"ם ז"ל היה בקי בכל שבע חכמות והיה ראש לחכמי כל חכמה כנודע מפי סופרים ומפי ספרים והוא ז"ל שהיה בקי בהן ובשמותיהן והחד"ש אשר נהפך להם היה יכול לומר שהחכמות החיצוניות הם לרקחות ולטבחות לחכמת התורה ע"ד שאמרו רז"ל במדרש דשלמה המלך ע"ה שידע בכל התענוגים יכול לומר הכל הבל. ופי' והחדש היינו שבחיצוניות האחרונים מחדשים ומהפכים דברי הראשונים:
וכתב הרב מהר"י ביערות דבש ח"ב דף מ"ד ע"ד ודף מ"ה שכל החכמות הם פרפראות וצורך לתורתנו:
חכמת גיאומיטריא שהוא חכמת המדידה ונכלל בה חכמת המספר ותשבורת ואלגיברה צריך מאד למדידת עגלה ערופה ומדידת ערי לויים ומקלט ותחומי ערים:
חכמת המשקלות צריך לב"ד להבין במאזני צדק ועול:
חכמת הראיה צריך ב"ד הגדול לידע לדעת זיופי העושים בתחבולות מראות משונות מורים פרצופים נפלאים משונים ומי שאינו בקי יאמר כי רוח זרה בתוך המראה והאריך בזה ועוד שצריך חכמה זו לעדים שאמרו שעמדו מרחוק וראו המראה אם קשת הראיה הולך כל כך אם ביושר אם בעקלתון:
חכמת התכונה היא חכמה ישראלית סוד העיבור לדעת מהלך תקופות ומזלות ולקדש חדשים:
חכמת התולדות שהיא חכמת האצטגנינים ונשתמשו בה חכמי הכלדיים הוא שער גדול להלכות עכו"ם ומזה נולד כל חכמת קסם וכישוף והאריך קצת ע"ש:
חכמת הטבע ונכלל בה חכמת הרפואה צריכה לחכמת התורה לדעת דמי נדה אם טהור אם לא ולידע בשפיר אם הוא תוך מ' ולהבחין בין זכר לנקבה. ולהבחין כי יכה איש את רעהו. אם יש בו כדי להמית ע"ש באורך:
חכמת צמחים ומחצבים כמה גדול כח רז"ל בזה בדיני כלאים לדעת שיעור יניקה ואיזה מין מותר בהרכבה. ונכלל בחכמת טבע בע"ח אם היא חיה או בהמה ע"ש באורך:
חכמת אומנות שדרך בה אפלטון בתקוני אכילות ומזגים ומזה נולד חכמת מרקחים וצריכה להבין טעמי קרבנות מנחות ונסכים ופטום הקטרת:
חכמת אלקימיא בכל חלקי התכת מתכות ושינוי טבעי מחצבים הוא צורך להבין טעמי בנין מקדש ומשכן איזה לכסף ואיזה לזהב ואיזה לנחשת וברזל וטעם אבני חפץ וסגולתן. וכהנה סתרי הטבע סימפאטיא"ה ואנטיפיטיא"ה. וצריך לב"ד לידע מהו מגדר וסגולת וטבע הענין ואין בו מדרכי האמורי. ומה שאין שייך שורש בחכמה זו והוא מדרכי האמורי:
חכמת הציור ונתוח יכירו בה על בוריה חכמת הפרצוף וחכמת היד. ונשיג ענין שיר השירים בתוארי שבח הגוף ופירוש ואתה תחזה כמ"ש בזוהר:
חכמת הגיון ומבטא נבין חכמת הדקדוק ונועם המליצה ומופתים אמיתיים ומזוייפים ודברי צחות בתורה ובנביאים:
חכמת המוזיקא היא חכמת השיר ובה נבין כל עניני הטעמים ונקודות ושיר השירים ונועם מליצת הלוים והאריך בזה ע"ש:
חכמת בעלי נימוסים שהוא משפט השוה וכולל לכל נפש צריכים ב"ד לידע להבחין בין משפט אלהים ומשפטי בני אדם ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו ומה שהיו ב"ד צריכים לתקן עם המלך לצורך תקון המדינה וכהנה רבות חכמות אשר בכלל ז' חכמות כלם סניפים לתורתנו הקדושה וע"ש באורך: