עם המהדורה החדשה
יסודו של הפירוש בהרצאות שניתנו בבית המדרש לרבנים בברלין, לפני כמאה וחמשים שנה (1873 ואילך), רד"צ פרסם את ההרצאות ב1904, בלשון שנאמרו – גרמנית, "לאחר שנענה להפצרות של תלמידיו וידידיו", תוך שהוא מעדכן את ההרצאות שתתאמנה לפרסום כפירוש עצמאי. הספר תורגם ע"י צבי הר שפר וד"ר אהרן ליברמן ופורסם בהוצאת מוה"ק לפני כחמשים שנה.
הספר שלפנינו מתפרס על שני תחומים, שמבחינה מסויימת נפרדים ושונים הם זה מזה: הפירוש הנכון של התורה לפי המסורת, והתשובות לטענותיהם של מבקרי המקרא. הפירוש לכשעצמו בא בגישה חדשנית ומעמיקה, המתארת את מבנה הספר במבט כללי, תוך שימוש בשיטות ניתוח מקוריות, לקשרים שבין חלקי הספר ומהותם. בשיטה זו הוא משתמש גם כדי לפרוך את התיאוריות שהציעו חוקרי המקרא הפרוטסטנטיים, שלא השכילו להבחין באחדות הספר ובקשרים שבין חלקיו.
רבים הם הלומדים החפצים ללמוד את פירושו של רד"צ, ולהבין את גישתו המעמיקה לביאור הכתובים והענין, אך אינם מתעניינים בפרטי הויכוחים עם מבקרי המקרא. משום כך, עמד בפנינו קושי, כיצד להתייחס לויכוחים הנרחבים של רד"צ מול דברי הכפירה.
אמנם, לא ראינו זכות לעצמנו לקלקל את היצירה, ולגרוע ממנה ולו פרט הכי קטן, לא רק משום שאין החיבור משלנו אלא משל מחברו, אלא גם משום שבסופו של דבר ישנם קשרים בין שני התחומים האלו, והספר חורזם זה בזה. ובטוחים אנו שבכך עושים אנו רצונו של צדיק, המחבר הדגול ז"ל, שברוב ענוותנותו וחריצותו, לא החזיק שום טובה לעצמו, אלא רק לתועלת המכוון, להגדיל תורה ולהאדיר. להשיב את אפיקורוס, מבלי להתגאות ולהתלהם, וללמוד תורה לשמה תוך נסיון להבין את הפשט באופן כנה ומעמיק.
ומתוך הנחה זו, שרצונו של המחבר ז"ל שהספר יהיה עדכני ומתאים לדורות שאחריו, להמשיך את מלאכתו הגדולה, לעמוד על כוונת הכתובים ומבנה הספר, ולסקל שגיאות וטעויות נפוצות, הוספנו בו בהערות שוליים מידע בן זמננו, להשלים את המכוון. המטרה היא להשלים את כוונת המחבר במלאכתו, להגיש לקורא את הגישה האמונית לפירוש תורת ה', מול טענות המכחישים, ומול הספיקות המתחדשים בכל דור לכן ההערות מתרחבות לעתים יותר מאשר בירור כוונת רד"צ, והן בעצם 'הרחבות'.
וסמכנו בזה על הסכמתו דמעיקרא, ב'מכתב הסכמה', שכתב לספר 'דע מה שתשיב' (מר' משה דוד גראס, לוצערן, תרס"ח): "ועל ספרו "דע מה שתשיב" אשר בו ידין בגוים מלא בקיאות... וכוונתו להוציא לאור משפט תוה"ק שבע"פ לסתום פיות משטינינו ומקטריגנו... והנה ספר כזה אין צריך להסכמה, כי הוא דבר השוה לכל נפש, ונוהג בכל מקום ובכל זמן, כי בכל דור ודור עומדים עלינו צוררים המדברים עתק על תורת ישראל, וכל בר ישראל מחויב לדעת מה שישיב על חירופים וגידופים כאלה". והיו דבריו הנפלאים בעינינו, כקול הקורא: 'כל השומע קולי יבא ויתרום'.
ענין נוסף עמד לנגד עינינו בכתיבת ההערות: רד"צ כאיש הלכה, הקפיד להכניס בביאורו בכל מקום, גם את ההלכה למעשה, בידעו כי ההלכה היא הפירוש האחרון והסופי של דברי התורה. וזאת, בהמשך לפירושו של רש"ר הירש, שכנגד ה'ביאור' הגרמני - אשר מטרתו היתה להעמיק בלשון התורה ובפשטות המתחדשים, ובעצם להפוך את לימוד התורה לעיון במה שהיה 'פעם' - הציב את לימוד התושבע"פ ואת חובת האדם העכשוית בעולמו כפי ההלכה, כמטרה ישירה העולה מן התורה שבכתב. ויש בזה גם ענין לעצמו, כפי שקבלתי מרבותי, שאי אפשר ללמוד את התורה "כדי לומר הפוך מהם" (וגם לימוד על מנת לקנטר את מבקרי המקרא, עדיין 'על מנת לקנטר' הוא), וגם מי שמטרתו נגד הבקורת, לא יצליח אלא כשיבא ללמוד את התורה כמות שהיא, בלימוד שיטתי לצורך עצמי. וההתנגדות לבקורת היא רק תוצאה צדדית. ולכן בכל מקום שהיה צורך לעדכן או להרחיב בנושאים ההלכתיים העולים בפירושו של רד"צ, עשינו זאת.
בנוגע לנוסח הדברים, נוכחנו לדעת שהתרגום העברי הקיים לוקה בחסר בכמה וכמה מקומות, בנאמנות למקור, בציונים ומראי מקומות, בהעתקת הלעזים מיוונית וערבית, ואף בהיעדר ניסוח ברור וקריא, בהתאם ללשון המדוברת בזמננו. לכן, השתדלנו לנסח מחדש כל מקום בו היה צורך לכך, ובמדת האפשר הושוו הדברים למקור הגרמני. כל ה'פירוש לספר ויקרא' שלפנינו הוא משל רד"צ, לא נגרע מאומה ולא נוסף מאומה, מלבד עריכה לשונית הכרחית, במקרה של תרגום שנראה לקוי.
כמו"כ אינה ה' לידינו, ע"י נין המחבר, ידידי הרב שלמה הופמן שליט"א ממודיעין עילית, את עותק הספר שהיה בידי רד"צ עצמו, ובו הגהות ותיקונים שונים בכתב ידו, ואף הוספות, אשר היו לנו לעיניים במקומות שונים. כמו"כ נעזרתי בו בבירור וליבון נושאים שונים, ובאיתור מסמכים ומקורות הקשורים לזקנו הגדול, והכל עשה יפה בעיתו, במאור הפנים, ובסבלנות המפורסמת של בית סבא... יעמוד לו לזכות, בין שאר פעולותיו לזכרון תורת רבינו המחבר זצ"ל.
בביאור מונחים מן השפה הגרמנית, נעזרתי בידידי הרב יצחק זאב ברנדייס, המלומד בתורה ובחכמות, בידע המקיף שלו בתורה, בדקדוק הלשון העברית, ובשפות לועזיות, וכן בגב' חיה בתיה מרקוביץ'. לדיוק ואימות התעתיקים מהשפה היוונית נעזרתי בידידי הרב יהושע אסף, ולשפה הערבית, בידידי הרב משה יצחק דויטש.
לכל העוזרים והמסייעים, רבותי וחברי, ולבני משפחתי: רעייתי היקרה יוכבד, הורי היקרים והאהובים: הרב צבי ושרה ענבל, חמי וחמותי: הרב שלום ורחל גילרנטר, מכולם הושפעתי שפע רב של מסירות נפש לאהבת תורה, מברכות פיהם וממעשה ידיהם התברכתי. ויזכו בעז"ה ליאור באור ה' מתוך אושר ובריאות איתנה עד ביאת ינון.
כמו"כ נעזרתי בחיבורים וספרים רבים, ואף בבירור וליבון עם תלמידי חכמים, רבים הם מספור ואי אפשר לפרטם, אך חלק משלי – שלהם הוא. תודה מיוחדת לרב יוסף וליס, מנכ"ל 'ערכים', ולרב דניאל נשיא, המסייעים לי רבות בלימוד ובירור הנושאים הסבוכים בהם עוסק ספר זה.
תודה מיוחדת להנהלת מוסד הרב קוק, הרב יהודה ליב רפאל יו"ר ההנהלה, הרב נתן דוד שפירא רב בית טובי העיר והרב יוסף אליהו מובשוביץ שליט"א, על עזרתם הרבה, על האימון והסבלנות, יאריכו ימים על ממלכתם וימשיכו להפיץ תורה ודעת בישראל.
תודה מקרב לב לידידי הרב יוסף בארי ממונסי יע"א, ולעוד הרבה ידידים וחברים תלמידי חכמים שסייעו בידי לתקן ולדייק את הדברים.
מעט על תולדות רבינו המחבר, ועל שיטתו, במאמר 'תרומתו של רד"צ הופמן לחיי האמונה' שנדפס בסוף הספר.
קיץ תשפ"ב, יהושע ענבל