Da'at Zekenim on Genesis 15:12

ותרדמה נפלה על אברם. נפלה ובתוך אותה שינה הראה לו הקב"ה שעבוד מלכיות וממשלתם ואבודם שנאמר קחה לי עגלה משולשת זו מלכות רביעית שהיא קשה שנא' דאילא ואימתא עז זו מלכות יון שנא' והצעיר [וצפיר] הגדול מאד ואיל משולש זו מלכות מדי ופרס שנאמר האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס. ת"ר אמר ר' ישמעאל לא התור הזה אלא בלשון ארמי תר זה השור כשיצמד השור זכר עם נקבה ופתחו וישדדו כל העמקים שנא' ארום חיויא רביעאה וכו'. וגוזל אלו ישראל שנא' יונתי בחגוי הסלע וכתיב אחת היא יונתי תמתי ר' אחא אומר לא נאמר משלש אלא לשון גבורי כח כמו והחוט המשולש לא במהרה ינתק. רבי משרשיא אומר משולשים היו שלשה פעמים לשלוט בארץ פעם ראשונה כל אחד בפני עצמו שניה בשנים שנים שלישית כלם כאחד נלחמים עם משיח בן דוד שנאמר יתיצבו מלכי ארץ. א"ר יהושע לקח כל אחד חרבו ובתר כל אחד לשנים שנא' ויבתר אותם בתוך ומיד תשש כחם ואלו לא בתרם לא היה העולם יכול לעמוד בפניהם. ואת הצפור לא בתר והוא בן יונה שאין לך צפור כתוב בתורה אלא בן יונה וירד העיט על הפגרים להאכילם ולאבדם ואין עיט אלא בן דוד הנמשל לעיט צבוע שנאמר העיט צבוע נחלתי לי שנראה קורא ממזרח עיט כצאת השמש ממזרח. וישב אותם אברם שהיה מניף בסודרו שלא ישלוט בהם העיט עד הערב. א"ר אלעזר מכאן אתה למד שממשלתן של ארבע אומות הללו אינן אלא יום אחד של הקב"ה אמרו לו ר' אלעזר ודאי כדבריך נתנני שוממה כל היום דוה חוץ משתי ידות שעה ותדע שכן הוא שהרי כשהשמש נוטה לבא במער' תשש כחו ואורו עד שיבא הערב שיצמח אורן של ישראל שנאמר לעת ערב יהיה אור. ועוד יש להוכיח מכאן שעבוד ארבע מלכיות אומה במלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל מכל מצות שבתורה. גדולה זו מלכות מדי שגדלה עד מאוד למכור ישראל חנם. נופלת עליו זו במלכות בבל שנפלה עטרת ישראל בידה. עליו אלו בני ישמעאל שעליהם בן דוד יצמח שנא' אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו. ר' אלעזר בן עזריה אומר לא נבראו המלכיות האלו אלא לעצים לגיהנם שנאמר והנה תנור עשן ולפיד אש ואין תנור אלא לגיהנם שנאמר נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים כך הראה הקב"ה לאברהם שעבוד מלכיות וגיהנם והראה לו תורה וקרבנות אמר לו כל זמן שישראל עוסקין בתורה ובקרבנות יהיו נצולין מן השנים האלו ומצליחין. אבל עתיד בית המקדש ליחרב וקרבנות ליבטל במה אתה חפץ שישתעבדו בניך בשעבוד מלכיות או בדינה של גיהנם והיה תמה אברהם ולא היה יודע מה לענות ולבחור א"ל ית' ממה אתה תמה בחר לך בשעבוד מלכיות ואל ידונו בגיהנם הה"ד אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם צורם זה אברהם שנא' הביטו אל צור חצבתם: ותרדמה נפלה על אברם, “and a deep darkness (sleep) had fallen upon Avraham. During this sleep G–d showed Avraham that his descendants would endure the enslavement to several kingdoms at different times as well as the collapse of these kingdoms (empires). When he was told to קחה לי עגלה משולשת, “take for Me a three year old calf,” (verses 8) this was a reference to the fourth (and last) of these empires, which would subjugate the Jews more cruelly and for longer than any other. This has been confirmed by a vision experienced by Daniel, (Daniel 7,7) with the words: דחילה ואמתני, “excessively terrifying and awesome.” The עז משולשת , “three year old goat,” represents the Greek empire. (Daniel, 8,5 וצפיר העזים בא מן המערב, “and the-goat came from the west across the surface of the whole earth.) The three year old ram, איל משולש, represents the empire of the Medes and Persians; mentioned in Daniel 8,8, i.e. וצפיר העזים הגדיל עד מאד, “and the he-goat grew exceedingly.” The תור, in our verse refers to the empire of the Ishmaelites. The word here has to be understood as the aramaic,תר ,שור, “ox or bull”. (The author on a Targum, unfamiliar to this editor) The גוזל in our verse refers to the Jewish people. It appears in that sense in Song of Songs, 2,14, as well as in the same Book, 6,9).
Rabbi Acha claims that the word משולש and משולשת is a metaphor for anything that is exceedingly strong. He quotes as support for his view Kohelet 4,12: והחוט המשולש לא במהרה ינתק, “and the threefold cord will not tear easily.” Rabbi Mesharshia, interpreting the word משולשים, understands the rule of the empires while the Israelites are under their domination as occurring during three different periods in history. The first time each of these empires states, or Kingdoms, dominates the Israelites on their own. unaided by other powers. The second time, two of those powers combine in subjugating the Israelites On the third occasion, during the period ushering in the messianic age, they all combine in their assault, as a result of which the Messiah will appear. He quotes Psalms 2,2; יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו, “all the kings of the earth and its regents will take a combined stand against the Lord and His messiah.” Rabbi Yoshua, in referring to the phrase: ויבתר אותם בתוך “he divided them in the middle,” understand the subject in that phrase as being the respective swords of Avraham’s opponents, thus breaking their power in half. He adds that if Avraham had not succeeded in doing this, the earth as we know it could not have continued to function. Concerning the Torah writing that Avraham did not divide the צפור, this is why that bird represents the Jewish people, and no other species of birds has ever been called tzipor, a young turtle dove. וירד העיט על הפגרים, “when the vultures tried to descend on the cadavers, (Avraham chased them away).” The word עיט here is a metaphor for David (the King) he has been compared to a coloured vulture. Compare Jeremiah 12,9: העיט צבוע נחלתי לי ,העיט סבב עליה, אספו כל חית השדה התיו לאכלה, (normal translation from beginning of that verse: “My own people acts towards Me like a bird of prey or hyena; let the birds of prey surround it, go gather the wild beasts bring them to devour.” The metaphoric interpretation our author cites and which is also mentioned by Rashi, understands the עיט, as being coloured, as it is so different from all other birds and stands out therefore. The gentile nations view the Jewish people as different and therefore cannot abide it. They gather together in order to commit genocide of the Jewish people. This enables us to understand why Avraham in his dream is described as “reviving, וישב”, the corpses of the slain Jews, so that we would have here a first hint that Jews will be resurrected in due course (as described in Ezekiel chapter 37). (Compare Psalms 147,18, where the expression yashev occurs in such a positive way.) Another explanation credited to Rabbi Eleazar, feels that our verse proves that the power of any of the aforementioned kingdoms which excel in persecuting Jews will not last for more that a single day in G–d’s calendar, as such a “day” is a thousand years in our calendar. (Compare Psalms 90,4: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור, “for one thousand years in Your eyes are as yesterday that has passed.”) A colleague of Rabbi Eleazar concurred with him, adding that additional proof could be cited from Lamentations 1,13, נתנני שוממה כל היום, “He made me desolate all day long.” The power of this last empire would gradually evaporate in the west, symbol of the day coming to an end, and the ascent of the Jewish people would commence in the evening as predicted in Zachariah 14,7: והיה לעת ערב יהיה אור, “and it will be that at evening time there will be light.” Another thing that can be predicted based on Avraham’s dream and its wording is that there will be a total of four eras of suppression of the Jewish people; the expression אימה חשיכה, refers to the suppression of the Jewish religion in the time of the Seleucids, Antiochus, who tried to eradicate us spiritually by forbidding us to practice our religion, whereas the empire following the decline of the Greeks, the Medes produced Haman who tried to eradicate us physically. The word נופלת, refers to the Babylonian empire during the heyday of which the first Temple was destroyed and most of our people (that had not been exiled when the ten tribes were exiled by the Assyrians), were exiled. The word עליו refers to the suppression of our people by the Ishmaelites, who will be overcome by the Messiah, descendant of David, as predicted in Psalms 132,18: שם אצמיח קרן לדוד, ערכתי נר למשיחי, “there I will make a horn sprout for David, I have prepared a lamp for My anointed one.” Rabbi Elazar ben Azaryah is on record as having said that these empires were created by G–d only to serve G–d as firewood to heat up the fires in hell. This is why the Torah wrote here: והנה תנור עשן ולפיד אש, “and behold there was a furnace and a flaming torch (verse 17),” and we find a reference to this phenomenon also in Isaiah 31,9: נאום ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים, “says the Lord Who has a fire in Zion and a furnace in Jerusalem.” This is the way in which G–d illustrated to him that there is such a region we call gehinom, (hell). He also showed him the Torah and the animals used for the sacrificial service in the Temple, indicating to him that as long as his descendants would observe both, they would never have to be afraid of gehinom. Nonetheless, He showed that even the Temple would be destroyed one day, so that the sacrificial service would not be able to be performed. He asked Avraham if he preferred that his descendants descend to gehinom at a time like that, or if he preferred that they endure slavery and persecution while alive on earth. Avraham was in a quandary how to answer such a question. This is why we read in Deuteronomy 32,30, that even the gentiles came to the conclusion that the sudden and drastic decline of the fortunes of the Jewish people could only have come about because their צור, (Rock), metaphor for the patriarch Avraham in this case, had “sold them out.” (had chosen persecution and exile for his descendants rather than gehinom.) According to Pirke de Rabbi Eliezer, an ancient kabalistic text chapter 28 the word צור in Isaiah 51,1: הביטו אל צור חצבתם, “look at the tzur from which you have been hewn,” is also a reference to the patriarch Avraham. [My edition of Pirke de Rabbi Eliezer, while quoting Isaiah 31,9 in the sense that our author quoted Rabbi Eliezer ben Azaryah having done, does not refer to Isaiah 51,1 at all. Most of the other text quoted here has been taken from that chapter in Pirke de Rabbi Eliezer. Ed.] [In the event that any of my readers finds it strange that the 400 years of bondage etc. in Egypt are not referred to in Avraham’s dream at all, 1) he was told about this while awake, 2) in Egypt the Israelites had not been a people in the sense of having their own land and a political union known as “state.” This only began at the time of the Exodus, and specifically when Joshua conquered the land of Canaan. Ed.]