Crescas on Guide for the Perplexed, Part 3 10

ולא ידמו העדר אלא ההעדר הגמור, רוצה בו ההעדר שלא יצא אל המציאות לעולם כאלו תאמר העדר העופפות לאדם:

אמנם העדרי הקנינים כלם לא יחשבו בהם שהם העדרים, הרצון בזה שהיו קנינים תחלה ואחר הגיע להם ההעדר, כאלו תאמר העורון אשר הוא העדר קנין הראות או שלא הגיע לו אותו הקנין והוא נפקד ממנו בעת שדרכו שימצא לו:

והם אצלם כענין החום והקור, פי' אשר כל אחד יש לו מציאות בזמן מה:

ולזה אמרו כי ההעדר לא יצטרך לפועל, רוצים בזה ההעדר הגמור אבל המות אשר הוא העדר החיים קוראים אותו מקרה ואמרו שהשם בורא מקרה המות תמיד כמו שבורא מקרה החיים כי החיים והמות הם מקרים אצלם וחושבים שהמקרים לא יעמדו שני זמנים ולזה הם צריכים לפועל תמיד:

וזה אמת מצד אחד, רוצה בו שהוא פועל בעצם הדבר, אמנם לפעמים יקרא פועל ואם אינו פועל באמת אבל יקרא פועל במקרה כמו שיפרש הוא אחד זה:

כי מסיר העמוד הוא הניע הקורה, פי' ונקרא זה המניע פועל אבל הוא במקרה מצד הסרת העמוד לא שהוא הפיל הקורה בעצם:

על זה הצד אשר זכרנו. הרצון בזה שמצד הסרת הקנין יאמר שהוא עשה ההעדר:

ועל זה הצד הבין אמרו מי שם פה לאדם, הרצון בו שמצד הסרת הקנין יוחס לו הפועל:

שעל כל אחד מן הדעות, הרצון בזה לפי דעת המדברים בהעדר הגמור או לפי דעתנו בהעדרי הקנינים ג"כ, או ירצה בזה כמו שפירש באמרו או מי ישום אלם כפרשו בב' פירושים מתחלפים:

והוא משער המצטרף. רוצה בו שהוא שווי ובלתי שווי, והשווי הוא שיגברו הכחות הפועלות כאלו תאמר החום והקור על הכחות המתפעלות והם הליחות והיובש:

שהוא עושה רע בעצם כלל, פי' רק כל מה שברא ברא כוונה ראשונה לטוב והדבר ההוא הטוב יגיע ממנו רע במקרה לא שיכוון הרע כלל. אמר החכם בזה הענין ואם יאמר אנחנו רואים העולם מלא רעות ופגעים ושממות כרעמים והזועות והמבולים והטורפים וזולתם. וככה בנפשות בני אדם מן התאוה והכעס וזולתם, ואיך הגיע הרע מן הראשון ביכולת או בלתי יכולת ואם לא היה ביכולת היה חוץ מיכולת הראשון ואם היה ביכולת איך יכול להרע והוא טוב גמור והטוב הגמור לא יאצל ממנו רק טוב, ואמר לא יגלה סוד היכולת הראשון כי אם בזכרנו הטוב והרע, אולם הטוב יוחלט על שני פנים, אחד מהם שיהיה טוב בעצמו וענינו שיהיה הדבר נמצא וימצא עמו שלמותו, וכאשר היה זה ענין הטוב הנה הרע המקביל לו העדר הדבר או העדר שלמותו כי הרע אין עצמות לו, א"כ המציאות הוא טוב גמור וההעדר רע וסבת הרע הוא אשר יפסיד הדבר או יפסיד שלמותו משלמותו הנה יהיה רע בצירוף אל אשר השחיתו, שהטוב כבר ירצה בו מי שיגיע מאתו מציאות הדברים ושלמותם. והראשון טוב גמור כפי זה הענין אלא שהדברים בזאת הבחינה ארבעה חלקים, הראשון מה שהוא טוב גמור לא יצוייר שיגיע מאתו רע, והשני מה שהוא רע גמור א"א שיהיה טוב, והשלישי מה שימצא ממנו הטוב והרע אלא שהטוב איננו יותר גובר, והרביעי מה שיהיה ממנו הטוב יותר גובר, אולם הראשון כבר נאצל מהקדמון והם המלאכים כי הם סבת הטובות לא יהיה מאתם רע, והשני לא נמצא מאתו והוא מה שלא יצוייר שיהיה בו טוב אך הוא רע גמור, והשלישי הוא אשר גובר בו הרע ראוי בו שלא ימצא ג"כ כי סבול הרע הגדול בעבור הטוב המועט רע ולא טוב, אולם החלק הרביעי ראוי שימצא וזה כאש דרך משל אשר בו קיום גדול לעולם ואלמלא לא נברא נתבלבל סדר העולם וירבה הרע בו, ועכשיו שנברא אין ספק שישרוף בגד העני אם יקרב אליו בהמצא הסבות, וכן המטר אלו לא נברא יבטלו הזריעות ויחרב העולם ועכשיו שנברא אין ספק שיחריב גג בית העצל כאשר ירד עליו, וא"א לברוא מטר יבדיל ברדתו בין מקום למקום ולא יפול על הגגות ויפול על הזרעים אשר סביבותם כי זה פועל חי בוחר, וצורת המים לבדה בלי המזגית לא תקבל צורת החיים ולו נמזגה בזולתה ושבה ב"ח לא הוה מגיע ממנו תועלת המים כאשר לא יגיע מאלו הב"ח, והמקור הטוב אם שיברא המטר לטובת העולם ולא יחוש לרע אשר יולד ויתחייב בהכרח ממנו, ואם שלא יברא המטר ויהיה הרע כולל, וכאשר הוקבל זה נודע ידיעה גוזרת שהטוב הוא המכוון בבריאת המטר ואין לחוש אם יגיע ממנו היזק מעט אחר שהטוב הרב מכוון ממנו, ובעבור זה נברא שבתאי ומאדים והאש והמים והתאוה והכעס כי אלו הענינים אם לא היו היה בטל מן העולם טובה הרבה, ואי אפשר הבראם אם לא שיתחייב מהם רע מעט, ונודע שזה ממה שיחוייב ממנו ורצה בו, והטוב נגזר ונרצה לו בעצמות והרע נגזר ונרצה לו במקרה והכל ביכולת. ואם יאמר היה ראוי שיברא בצד שיהיה ממנו טוב גמור, יאמר ענין זאת השאלה שהוא היה ראוי שלא יברא זה החלק, כי החלק אשר הוא טוב גמור כבר נמצא ונשאר באפשרות מה שאין טובו גמור אלא שירבה טובו ותמעט רעתו והיה הטוב במציאותו לא בהעדרו, ואילו לא יהיה כן לא היה זה החלק, וכענין השאלה שהאש ראוי שיברא בצד שלא יהיה אש ושבתאי בצד שלא יהיה שבתאי, וזה בטל, ואם יאמר מדוע אמרתם שהרע מעט, נאמר לפי שהרע נמצא מן ההשחתה וחסרון, וענינו העדר העצם והעדר תואר שהוא שלמות לעצם, וזה שקר בחק המלאך והגלגל, ולא ימצא זה רק כשתמצאינה הצורות ההפכיות והם היסודות אשר יעדירו קצתם את קצתם להפכיותם בלא ספק ולא יהיה אלא בארץ, ואם היה הרע כולל בכל הארץ היתה הארץ כלה מעט בצירוף אל המציאות, כ"ש שהשלום גובר ואמנם נמצאו אלו הרעות בחק הב"ח והם המעט ממה שבארץ, גם לא ימצאו כי אם במעט מן הב"ח כי רובם בריאים ואשר אינם בריאים הנה הם ברוב ענינם בריאים ואמנם יהיו חסרים בקצת הענינים וקצת התארים לא בכלם, ולא יעלם שהוא מעט בצירוף אל הטוב ועל הכלל כל זה לא ישוב אל הפסד עניני העצם, והיראה מהעדר העצמית כשתצייר יותר חזקה מן היראה מהעדר התארים, והרע הוא העדר והשגת העדר הוא הצער, והטוב הוא השלמות והשגתו הוא התענוג, לענין אשר העירוני עליו וזהו הענין, כי לולא ההעדר האישי לא היתה נמשכת ההויה המינית: