ומה מאד רחוק מציור האמת מי שיחשוב שזה לשון הענין, פי' שירצה לומר שהרצון בזה בחינת האנשים בהם. לשון חריזי לשון הענין הנראה מהם לבני אדם, וזה כי לשון הגדה וספור לא יפילום העברים יחד פי' אבל כל אחד בפני עצמו יפילום על מי שאין לו שכל כאמרו עוף השמים יגיד לך ויספרו לך דגי הים. אמרו אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם. פירוש ואלו ירצה בזה בחינת האנשים לא היה אומר אין אומר ואין דברים, כי בענין הבחינה מצאנו לשון אמירה כמו כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך כי הם אינם בעלי שכל, אמנם אמר זה מפני בחינת האנשים בהם. כל דברי הרב יקרים מפנינים, אמנם לפי עניות דעתנו היה נראה לנו כי זה הספור אינו יוצא מכלל ויספרו לך דגי הים ואם הספור הזה יותר גדול ויותר נכבד, וזה כי דרך הנביאים לכפול דבריהם ואחר שכפל דבריו ואמר במקום שמים רקיע אמר הגדה לרקיע במקום ספור לשמים והכל ענין אחד, ועוד כי הגדה וספור אינו נופל רק על הזולת נראה שזה הוא מצד הבחינה. ראיה אחרת אמרו יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת וכמו שאמר יחוה דעת הוא לזולת כן אמרו יביע אומר, והאמת שזה כלו מצד הבחינה, ולזה אמר אין אומר ואין דברים אחר אמרו יחוה דעת, שירצה בו שהוא מצד בחינת האנשים בהם. ראיה אחרת אמרו ובקצה תבל מליהם אחר אמרו אין אומר ואין דברים, א"כ מה זה שאמר ובקצה תבל מליהם רצה בו הדבורים שהם מדברים לזולת והוא הבנת עניניהם והבחינה בהם על עוצם ממציאם ומניעם. ועוד אחר שנאמרו הגדה וספור בב"ח מה לי אם בשני סוגים אם בסוג אחד, ועוד נאמר בהם לשון הוראה, וכאשר זכר שלשה סוגים מב"ח אמר בהם ג' מלות יורו ויספרו ויגידו ואין בכאן דרך לכפול: (הגה"ה מן המחבר ואולי יחשוב החושב שהגדה וספור הוא כהגדת וספור בני אדם שהם דברים נשמעים בחוש השמע, שלל מהם זה ואמר אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם, וכאלו אמר שאין זה אלא מצד הבחינה, אחר כן ביאר לנו תאר ההגדה איך היא ואמר בכל הארץ יצא קום, ירצה בזה קו תכונתם ותנועתם וסבובם תמיד בלי הפסק, ואח"כ תאר אותם בדבור באומרו ובקצה תבל מליהם וכבר שלל מהם קודם הדבור א"כ זה באמת מצד הבחינה אחר שהיחס הוא לקצה תבל, וכאלו אמרו שאין מקום בעולם שלא יגידו זאת ההגדה, ואם היתה כוונה בזה השגתם אין ליחס אותה לקצה תבל, אמנם אמרם כל עצמותי תאמרנה אין בו מקום ספק שלא יהיה זה אלא מצד הבחינה, ואפשר לאומר שיאמר כי הרקיע הוא האויר ואומרו מעשה ידיו מגיד רומז אל הענינים הנוראים ההוים באויר כמו הברקים והרעמים והלהבות והלפידים וכוכבים בעלי זנבות וכן המטר המתהוה באויר ברצון הש"י אשר הוא מן הנפלאות הגדולות כמו שאמר הכתוב עושה גדולות עד אין חקר וכו' אשר סבת כל זה הם האדים העולים בסבת תנועת הגלגל בשפע השופע לו מהש"י תמיד או הוא אשר נותן לו הכח על התנועה המתמדת מעת היותו. עכ"ה):
(ועוד אמר בהם לשון אלוף וחכמה) ודוד כשכפל ואמר במקום רקיע שמים ואמר במקום כבוד אל מעשה ידיו אמר במקום מספרים מגיד, וזה יותר נאות משישנה הספור, ואחר שזכר הספור וההגדה וההבעה והחואה אמר אין אומר ואין דברים כאלו אמר שזה כלו מצד הבחינה. ע"כ דבריו:
וענין הממשלה השלטון כהנהגה, ואפשר לומר שהממשלה הזאת לא מכונתם ורצונם אבל הש"י בעת בריאתם סדרם בזה הסדר הטוב שיגיעו מהם טובות העולם השפל וכחות אשר ישפיעו ממנו על השכלים ומהשכלים עליהם כמו שאמר אשר חלק ה':