Crescas on Guide for the Perplexed, Part 2 19

לא כל כונה. פי' כאלו תאמר שהמקיף יהיה המרכז והמרכז יהיה המקיף, או שהאש תרד למטה והארץ למעלה:

אי אפשר בטולו כמו שנבאר. פירוש הדבר שיהיה בטבעו שיהיה כך אי אפשר שלא יהיה, כאלו תאמר שההפכים בנושא אחד אי אפשר שיהיו, או קוטר המרובע בלתי שוה לצלעו אי אפשר שלא יהיה כן ושיהיה קוטר המרובע שוה לצלעו:

ואני אקיים התייחדות בנמצאות במה שצריך שיקיים בהם בהקדמות פילוסופיות. פירוש הנמצאות שצריך שיקויים בהם ההתיחדות הם השמים אשר בהם ההתחלפות הגדול אשר לא יבואר בהם סבה אם היו על צד החיוב ואי אפשר מבלתי מיחד רוצה ומכוין אותו ההתחלפות אשר יראה:

כי מן השקר שיהיה החומר הזה לא במקום. פי' כי אחר שיש לו מקום לפי חלוף המקומות יהיו הצורות שיקבלם מתחלפות:

קצתם יותר ממהר וקצתם יותר מאחר. פי' כי האש מתנועע למעלה מכל היסודות והארץ למטה מכלם והאויר מתנועע למעלה ומתאחר מן האש והמים מתנועעים למטה וממהרים מן הארץ. כי הארץ היא במטה מן התחתיים והאש הוא למעלה שבעליונים מכל היסודות:

על אי זה פנים. פי' אריסט"ו אמר שיהיה הוא על צד החיוב. וזה שהוא השתדל לתת סבה בהיות הגלגל מתנועע מן המזרח אל המערב ולא יתנועע מן המערב אל המזרח. פירוש להיות אותה הפיאה הנכבדת שבפאות שהוא מתאר הגלגל כאלו יש לו ששה צדדין מעלה ומטה ופנים ואחור וימין ושמאל והאופק המזרחי הוא הימין, ואמר במשלו נחשוב שנדמה אדם שהקיף על עצמו גלגל והוא מניע אותו מן המזרח אל המערב ומתחת הארץ אל מעלה מן הארץ, שראוי הוא שיהיה זה ראש האדם אל מול קוטב הדרומי ורגליו אל מול הצפון וימינו באופק המזרחי ושמאלו במערבי ופניו אל אמצע השמים, ויהיה התחלת הנענוע מזה הגלגל באופק המזרחי בהכרח ויהיה נענועו אל אמצע השמים, וזה כפי מה שתמצא עליו התנועה היומית, כי יראה מענינה שהחלק אשר יעלה על הארץ הוא המכוון ראשונה בטבע, והרחיב בזה המאמר בספר השמים והעולם במאמר השני בכלל הב':

והשתדל לתת עלה להיות קצתם ממהר וקצתם מאחר ושזה מחויב לסדר הנחתם מן הגלגל העליון. פירוש דעת אריסט"ו הוא שכוכב ונוגה למעלה מן השמש ויהיה סדרם כן מן הגלגל השמיני, שבתאי צדק מאדים נוגה כוכב חמה לבנה ושיש לכל אלו ב' תנועות תנועה הכרחית מצד הגלגל המקיף בכל המניעם ממזרח למערב בהפך תנועתם המיוחדת שתנועתם המיוחדת היא ממערב למזרח, ואמר שהיותר ממהר בתנועה הכרחית היא שבתאי מצד קורבתו אל המקיף המניעו בתכלית החוזק, ויתחייב שיהיה תנועתו המיוחדת אשר היא בהפך הצד יותר מאוחרת וכל אשר ירחקו מהמקיף הם מאחרי התנועה הכרחית וממהרים בתנועתם הטבעית להם אשר הוא בהפך הצד, (אמר בזה הלשון) והוא אחר זה יבקש הסבה אשר בגללה היו הכוכבים קצתם יותר מאחרים מקצתם, ויאמר שהעלה בזה שאלה הכוכבים מפני שהיו מתנועעים תנועה מתחלפת לתנועת הגשם הראשון המתנועע בכל התנועה היומית היה ראוי שתהיה הסבה באיחורם ומהירותם רוחקם וקרבם מן הגשם הראשון. וזה שכל מה שיקרב מן הגשם הראשון יהיה הכח המניע אליו מן הגשם הראשון המניע אותו בחלוף תנועתו יותר חזק ומה שירחק ממנו יהיה הכח הזה בו יותר חלוש, ויהיה כל מה שיקרב הכוכב מן הגשם הראשון יהיה המונע לו מתנועתו יותר חזק וכל מה שירחק יהיה יותר חלוש, ואע"פ שאין בהם שם מניע על דרך האמת, ואמנם שם תשוקה ובחירה וכל מה שתהיה תשוקתו ובחירתו להמשך אחר המניע יותר תהיה תנועתו למתנועע המיוחד בו יותר מאחרת, והוא מביא ראיה על אמתת זאת העלה במה שאמרוהו בעלי חכמת אלמגיסט"י מאמתת זה המציאות, וזה שהם מסכימים על שבתאי שהוא הגבוה שבכוכבים והיותר מאחר, ושהלבנה היא יותר שפלה שבכוכבים והיותר ממהרת שבהם, ושמה שיש ביניהם מן הכוכבים ימצא על הענין הממוצע מן המהירות והאיחור, אכל כבר יקשה המקשה על אריסט"ו, ויאמר ראוי היה שאילו היתה זאת הסבה אמתית שיהיה הענין נמצא בהם על סדר, ואין הענין נמצא כן, כי אם נודה שהשמש תחת כוכב ונוגה לפי מה שהיו רואים הקדמונים מחכמי הכוכבים מה נאמר א"כ בכוכבים האחרים, נמצא אם היו נוגה וכוכב למעלה מן השמש הם ממהרי תנועתם הטבעית לפי שנגה גומר הלוכו בי"א חדשים וכוכב בעשרה חדשים והשמש אשר תחתיהם בשנה אחת והוא מאחר התנועה תנועתו הטבעית, והיה ראוי לפי סדרו שיהיה יותר ממהר א"כ לא ימשך לו זה הענין על הסדר שחשב, ואבן רש"ד השתדל להתיר הספק והאריך בדברים כמו שתראה בכלל הה' מהמאמר השני בספר השמים והעולם:

נרצה עתה לחקור על שתי שאלות. פירוש אריסט"ו בספר השמים והעולם בכלל השלישי במאמר השני אמר והנה ראוי שנחקור על שתי שאלות חקירה מופלגת, האחת מהם למה היו הכוכבים הנבוכים אשר הוא קרוב משם מן הגלגל הראשון יתנועעו תנועות רבות ואשר הוא יותר רחוק יתנועעו תנועות מועטות וכבר היה ראוי שיהיה הענין בחלוף זה, ר"ל שיהיה מה שיקרב מן הגלגל הראשון יתנועעו בתנועות מועטות מפני שהגלגל הראשון אמנם יתנועע תנועה אחת בלבד, והוא יעשה בכמו זה המציאות לפי מה שנראה במבט הקודמים לאנשי בבל ומצרים שהשמש היא היותר רחוקה מן הגלגל הראשון אחר הלבנה, ושהיא ר"ל הלבנה היותר מועטת התנועה וזה שהלבנה על דעת אנשי בבל ומצרים אמנם העמידו לה ג' תנועות בלבד תנועת האורך ותנועת הרוחב ותנועת ראש התלי, ר"ל מקום חתוך גלגל הנוטה לגלגל המזלות, ואמנם בטלמיוס הוא העמיד שתי תנועות אחרות חוץ מאלה השלש תנועות ודעתו גם כן שהשמש למעלה מכוכב ונגה ולא חלקו בעלי הלימודיות בשהשמש היא ממעטת התנועה שבהם כמו שלא חלקו כשהלבנה יותר שפלה שבכוכבים, ואריסט"ו מביא ראיה על זה ממה שעמד עליו שראה שמאדים לקה בלבנה. ואמנם המבוקש השני היא לאי זו עלה היא בגלגל הראשון כוכבים רבים והוא אחד ושאר הגלגלים הוא בהפך זה, ר"ל שלא ימצא בגלגל האחד מהם כי אם כוכב אחד, והוא מתנצל תחלה מן הדבור באלה השני מחקרים מפני קושיים ואמר שאין ראוי שיחשב בנו אם נחקור על כיוצא באלו הדברים שיש לנו מדת עזות ללא תכלית, אבל ראוי שנשובח על מה שנאמר באלה הענינים, מפני שמאמרנו בהם בלתי יוצא מסוג המופתים, ושישמח בזה העומד עליה, מפני שההשגה המעוטה באלה הענינים דבר גדול מאד מפני קשיים ויקרה בעצמה, עם מה שיש בחקירה על הענינים העמוקים מהדוד השכל והוצאתו אל הפועל והגעתו אל מעלתו השלמה, ואמנם היינו רואים שמה שיבוקש מאלה הענינים באלה הגשמים הנכבדים סגור ומסוגר אלו היינו מאמינים בהם שהם בלתי בעלי נפש, אך אחר שנאמין בהם שהם בעלי נפש מצד שהם מתנועעים בעצמם השתדלותנו בזה אינו יוצא מן ההקש ואינו נמנע ממנו, ונתחיל מן המבוקש הראשון ונאמר, שהדבר החשוב אשר הוא בתכלית החשיבות הוא אשר מדרכו להיות המעלה אשר תתיחד בו בלי מעשה ובלא פעולה וזהו דרך העלה הראשונה, ואמנם מה שהוא חוץ מזה מן הדברים החשובים ר"ל בעלי נפש, מהם מי שישיג הדבר אשר הוא ממין הפעולה השלימה אשר היא בתכלית במעשה אחד בלבד, ואלה הם הדברים הקרובים מן הדבר החשוב בחלטות והקרובות מעלת מן המעלה הראשונה בחלטות, ומהם מה שישיגו זאת המעלה במעשים רבים, ומהם מה שאי אפשר בהם זאת המעלה לא במעשים מועטים ולא במעשים רבים אבל אפשר בהם לקנות מה שהוא מסוג המעלה במעשים מועטים, וזה יהיה בהכרח לאחד משני ענינים אם למעלת הדבר הנקנה וכבודו אם למעוט המעלה הנקנית ורחקה מן המעלה השלמה, ומהם מה שאי אפשר בו להשיג דבר מזאת המעלה ר"ל אשר תושג למעוטה במעשים מועטים, וזה המין לא ימצא בו דבר ממעשי בעלי המעלות, ודמיון זה שקצת בנ"א יקנו הבריאות בבלתי התעמלות ולא מעשה וקצתם יקנוהו בהתעמלות מועט וקצתם יקנוהו בהתעמלות גדול וענינים קשים וקצתם אי אפשר בו שיקנה הבריאות לא בהתעמלות מועט ולא בגדול אך יגיע למה שהוא דומה בבריאות במעשים מועטים וזה כלו מבואר ענין בעלי הנפש, ועוד שאנחנו נאמר שקצת הדברים יגיעו אל המעלה השלמה במעשה אחד וקצתם אי אפשר להגיע אל זאת המעלה אבל אפשר להגיע אל מעלות רבות ממנה במעשים רבים עד שיעמדו להם רוב המעלות מקום מה שאבד מהם מאיכות המעלה, וזהו ענין האדם עם הדברים שהם יותר נכבדים ממנו ואשר הם נכבדים בחלטות, כי האדם מפני שאי אפשר בו שיקנה המעלה השלמה הושם לו קנין מעלות רבות ממין המעלה השלמה, וקצת הדברים אי אפשר בהם שיקנו מאלה המעלות ר"ל שהם ממין המעלה השלמה כי אם מעלות מועטות ומעשים מועטים, וזהו ענין בעלי חיים והצמח עם האדם, ומבואר הוא שקנין המעלה האחת בעצמה במעשים מועטים יותר נקל ומעט יגיעה מקנותם במעשים רבים, ואחר שנתישב מציאות אלה הדברים בבעלי הנפשות במה שהם בעלי נפשות אומר שהגשם הראשון אמנם נמצאה לו תנועה אחת מפני שאפשר בו שיגיע המעלה הקרובה מן המעלה השלמה או המעלה השלמה בפועל אחד בלבד ושמה שיקרב ממנו מן הרקיעים אמנם נמצאו לו תנועות רבות, אם מפני שהוא אי אפשר בו שישיג המעלה השיגה הגשם הראשון כי אם בפעולות רבות כמו אשר יקנה הבריאות בפעולות רבות או מפני שהוא אחר שלא היה אפשר בו השגת המעלה אשר השיגה הגשם הראשון, הושם קונה פעלות רבות מסוגה בפעולות רבות כדי שיעמוד לו הרבוי מקום מה שחסר ממנו משלימות האיכות, וזה בענין האדם עם מה שהוא יותר נכבד ממנו ויותר שלם המציאות, ויהיו הגשמים הרקיעיים הרחוקים מן הגשם הראשון. אמנם נמצאו אלו להם תנועות אם נודה שהשמש והלבנה באלה שני דברים ר"ל שהם המעטי תנועות שבכוכבים והרחוקים מן הגלגל הראשון לאחד מב' הענינים בהכרח מפני שאי אפשר בהם שיקנו הרבה מן המעלות כי אם מה שהוא למטה מן המעלות האמצעיות אשר יקנו אותם הגרמים השמימיים האמצעיים ולזה היו קנינם בפעולות מועטות בענין הצמח עם בעלי חיים, וזה שא"א שתהיה המעלה האחת בעצמה קנויה לנכבד ולמעט וכבד בפעולות משתוות במספר, ואמנם מה שלמטה מן הגשמים הרקיעיים מפני שלא היה אפשר בהם להגיע אל המעלה אשר הוא ממין המעלה אשר השיגוהו הגשמיים הרקיעיים היו פעולתם מועטות בערך אל המעלה המעוטה אשר בטבעם להשיגה. ואמנם המבוקש השני הוא למה היו בגלגל הראשון כוכבים רבים ומסבב אותם גלגל אחד ובשאר הגלגלים כוכב אחד ומסבבים אותו גלגלים רבים, הנה הוא ישיב על זה כשאמר שהגלגל הראשון מפני שיראה מענינו שהוא התחלת החיים ועלת המציאות לדברים החיים ובלתי החיים יותר משאר הגלגלים היה ראוי שיהיה כחו יותר גדול משאר כחות הגלגלים והכח העצום יניע גשמים רבים והכח הקטן יניע גשמים מועטים, ולזאת העלה היה הגלגל הראשון מניע כוכבים רבים בהתחלפות בתנועה אחת והיו האחרים מניעים כוכב אחד בגלגלים רבים, ואמנם היו הנה תנועות רבים כדי שיחליף הטבע בזה מה שאבד, אשר לא יהיו בהם כוכבים רבים שם לו תנועה אחת בלבד ואשר שם לו כוכב אחד שם תנועות רבות כדי שיהיה כל גשם מהם תכלית מה שבטבעו לקבל מן השלמות ישתבח יוצר הכל, ע"כ דבריו:

ואיחור גלגל הכוכבים העומדים בחלוף הצד הוא עלה נפלאה, הרצון בזה כי אחר שגלגל הכוכבים העומדים שהוא בשמיני סמוך לגלגל המקיף הכל יתחייב תנועתו ההכרחית חזקה בתכלית מצד המקיף המכריח, ויתחייב ג"כ שתהיה התנועה המיוחדת אשר הוא בהפך הצד חלושה מאד:

והיה ראוי שיהיו יותר ממהרים ממה שתחתיהם, פירוש מצד שהם קרובים לגלגל המתנועע תנועה חזקה ויש תחתיהם שממהרים יותר מהם ואם כלם תנועתם מן המזרח אל המערב:

כעלת התחלף היסודות בהנחתם בין המקיף והמרכז, פי' אשר הסבה התחלף המקומות, כי מה שיקרב כל המקיף במהירות תנועת הגלגל יתילד באותו המקום אש וכן כל אשר יקרב הגשם אל נקודת המרכז התעבה עצמו וכבדה תנועתו והיה ארץ:

על מציאות השם בהכרח, פירוש כאמרו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה:

והנחות החומר מן הגלגל כמו שלמדנו אריסט"ו. ירצה בו החומר הראשון שהוא מתחלף ההנחות אשר סבת חלופם הוא הגלגל כי מה שקרב מן החומר אליו חדש בו דקות וקלות וחום מצד תנועתו וזה הוא סוד האש, ומה שרחק ממנו קצת קבל צורת האויר שאינו בקלות ובדקות וחום כמו האש, וכל אשר ירחק מהם החמר מתנועת הגלגל התהפכו הצורות שקבל, כמו שאמר הר"ם כל אשר יקרבו הגשמים אל צד המרכז התעבו עצמם וכבדה תנועתם כמו המים והארץ, וזה הוא האמתי: