אמנם אצילי בני ישראל הם הרסו והשיגו אבל השגה בלתי שלימה. יש מפרשים שההריסה היא חשבם שהשם ית' רוח הגלגל או שהשם מניע החומר בלי אמצעי ואם היתה מחשבתם שעצם הגלגל הוא השם איך יאמרו ויראו את אלהי ישראל אין זה אלהי ישראל אבל אלהי האומות אבל באמת הם השיגו הנפרד ולא שמו הבדל בנפרדים וזהו אמרו השגה בלתי שלמה כי מי שהוא חכם בחכמה מן החכמות ואינו יודע כלם יאמר בו שהוא בלתי שלם ואמרו אשר כללה מן הגשמות מה שכללה שיחסו לו הפחות שבגשמים והוא החומר הראשון כאלו אמר המלך עומר על כסא מלכותו ועטרת זהב בראשו ושפחתו אצלו וזה הפך מאמר מיכה כשאמר ראיתי את ה' יחד לו הנכבדים מן הגשמיים והוא אמרו כל צבא השמים עומדים מימינו ומשמאלו, כך פי' הפילוסוף אבן כספי ענין אצילי בני ישראל כמו שפירשנו ואם דעת הרב החכם הוא נכבד וחשוב מאוד לפי המשכו אחר הדרש הנעשה באצילי בני ישראל ואמרו ז"ל מכלל שהיו ראוים לשליחות יד ואמרו שבעבור זה נשרפו נדב ואביהוא באהל מועד בתורה מבואר החטא אשר בעבורו נשרפו והוא אמרו בהקריבם אש זרה לפני ה' אשר לא צוה אותם. וכן אמרו רז"ל לא מתו נדב ואביהוא אלא על שהורו הוראה לפני משה רבן כאלו אמרו שעשו זה מעצמם בלי צואת משה, ועוד אמרו שתויי יין נכנסו למקדש ואותה השתיה גרם להם שלא השתדלו ההשתדלות הראוי ועשו אותו החטא. יש לפרש לפי הפשט שהשגתם נכבדת ושלימה ומה שאמר ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו הוא בעבור שאמר למרע"ה וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו פן יפרץ בהם ה' ביאר בזה הפסוק כי הם עמדו בקדושה ובטהרה ובזכות הלב והדבקות בשם כמו שאמר ויראו עד שלא הוצרכו לשליחות יד, ומה שאמר ויאכלו וישתו שנראה מזה שנטו לדברים הגופיים ואותה אכילה היא אכילה ממש והיא היתה מצוה כמו שאמר למעלה ויעלו עולות שהם כלל ואמר אחר כך ויזבחו זבחים שלמים שיש בהם חלק לגבוה וחלק למקריבים ואכילתו מצוה וזהו שנראה לפי פשט הכתוב. ואמרו ותחת רגליו הרצון בו התבוננו בפעולותיו כלומר בנמצאות אשר הוא סבתם וראו בעין הלב שהפעולות ההם הם בתכלית היושר והטוב ודמו פעולותיו בלבנת הספיר ולעצם השמי' שהם בתכלית הספיריות והזכות והבהירות. ועוד שהרי משה נכלל בהשגה ויראו ולא נכלל באמרו ואל אצילי בני ישראל שהם נצטוו להתקדש אבל משה לא נצטוה שיתקדש שהוא מקודש ועומד:
לא בתאר איך ראו, פי' לא שתהיה השגתם אמתית אבל כאלו אמר בדרך פחיתה השיגו שאינו כמו כן כמו שחשבנו: