1
קרחת ורעותה. משפט קרחת וגבחת. דכתיב ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא וגו' ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא וגו'. ומנאן רבינו הגאון ז"ל במצוה אחת משום דמשם אחד הן. נגע שבמקום שער. שנמרט אע"פ שאין מצטרפין זה עם זה ואינן פושות מזה לזה. כדתנן (סו"פ עשירי דנגעים). מ"מ דין אחד להן לכל דבריהן. כמבואר שם וברמב"ם הלכות טומאת צרעת (פ"ה ה"ט) עיי"ש ובמש"כ בכ"מ שם. ובאזהרות שע"פ עשה"ד (דבור לא תענה) לא מנה רבינו הגאון ז"ל קרחת וגבחת עיי"ש. ונראה דהיינו משום דס"ל דהו"ל בכלל הנתקים. וזה מתבאר ע"פ דברי הכ"מ (פ"ח מהלכות צרעת ה"א) עייש"ה. ואין זו דרך רבינו הגאון ז"ל כאן. וזה מן המקומות שחזר בו כאן מדבריו שם: