נעלם מקהל. ומשיח יביא פר. והנשיא בשעיר יתכפר. במצוה דלעיל מיני' מנה ההדיוט בשאר מצות. וכאן מנה הקהל והמשיח והנשיא בשלש מצות ג"כ בשגגת שאר כל המצות וכדרכו ז"ל לפי שכתובין כל אחד בתורה בפרשה בפ"ע וקרבנותיהן חלוקין. הקהל בפר והוא פר העלם דבר של ציבור בשאר כל המצות. וכן המשיח בפר. והוא פר כהן משיח. והנשיא בשעיר. אבל בשגגת ע"ז כל היחידים כפרתן שוה בשעירה. אחד ההדיוט ואחד המשיח ואחד הנשיא. וכתובין בתורה במצוה אחת הכוללת שלשתן כאחת (בפרשת שלח). דכתיב ואם נפש אחת תחטא בשגגה וגו'. וכבר מנאה לעיל (עשה קל"ז). ודברי רבינו הגאון ז"ל באזהרותיו (בדבור לא תענה) צריכין ביאור דשם מנה בשגגת שאר מצות כל הארבע חלוקי הכפרות כל אחד בפ"ע. הצבור והנשיא והמשיח וההדיוט. אבל בשגגת ע"ז סתם וכתב ושעיר חטאת על עבודת נכר עיי"ש. ותו לא מידי. וע"כ צריך לומר שכלל בזה שעירי ע"ז של ציבור. והפר לא הזכיר מטעם שביארנו לעיל. וגם שעירת יחיד אף דהציבור הם בשעיר זכר והיחיד בשעירה נקבה. והם נמנין בשתי מצות כל אחד בפ"ע. וכבר ביארנו בכמה מקומות דשם לא דקדק רבינו הגאון ז"ל כ"כ במנין המצות. דעיקר מלאכתו שם הוא הפיוט. אבל כאן עיקר דבריו הוא במנין המצות ודבריו מדוקדקים. ועי' מה שביארנו בזה לעיל (מצוה קל"ו קל"ז). וראיתי באזהרות הר"א הזקן ז"ל בזה דבר מתמיה דמלבד מה שמנה במספר הפרשיות מצות פר העלם דבר של ציבור כדרך הבה"ג בזה. כמו שביארנו לעיל (עשין קל"ו קל"ז). מנה עוד במנין שאר העשין שלו מצות קרבן ב"ד עיי"ש. והוא תמוה איזה קרבן ב"ד כוונתו למנות במנין העשין דיחיד. אחר אשר מנה פר העלם דבר של ציבור במספר הפרשיות. ואין לומר שהוא מחלק פר העלם דבר של ציבור בשאר מצות. ופר העולה של ציבור והשעירים בע"ז. בשתי מצות בפ"ע. דא"כ אמאי מנה זו במנין הפרשיות וזו במנין העשין. הרי שניהם מצות כל הציבור. ודבריו צ"ע אצלי. וכבר ראינו דבכל מוני המצות יש בזה מבוכה רבה. ודברי רבינו הגאון ז"ל מבוררים: