1
שכחה. פאה. פרט.. ולקט. כתיב (בפרשת תצא) ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו. והוא אזהרה לשכחה. ובפרשת קדושים כתיב לא תכלה פאת שדך לקצור. והוא אזהרת פאה. וכתיב שם ולקט קצירך לא תלקט. ופרט כרמך לא תלקט. והוא אזהרה ללקט ופרט ומנאום כל מוני המצות כולם. אלא שמנו בהן ג"כ עשה בכל אחד במנין העשין. ורבינו הגאון ז"ל לטעמי' אזיל ומנה הלאוין שמבוררין בקרא ומפורשין טפי ולא מנה העשין: