1
אמר המפרש אחר שמנה רבינו הגאון ז"ל מאתים עשין המוטלות על היחידים. הנכללות אצלנו בחלק ראשון. ומאתים ושבעים ושבעה לאוין. שנכללו אנלנו בחלק השני. ושבעים ואחד עונשים שבמיתה המצטרפים עם הלאוין ועולים בחשבונם. ולא יצאו מן הכלל להמנות בפני עצמם אלא משום דשאר הלאוין הם מצות המוטלות על היחידים. כמו המאתים עשין. אבל העונשים הם מצות המוטלות חובה על הב"ד. וכמו שנתבאר לעיל. בא מעתה למנות ששים וחמש הפרשיות. כמו שנקראו מצות אלו. לפי מסורת כל הגאונים ז"ל והראשונים ז"ל הבאים אחריהם. וכוללים שמונה וארבעים מצות עשה המשלימות למנין רמ"ח עשין. עם המאתים עשין שכבר נמנו. ושבע עשרה לאוין המשלימים למנין שס"ה לאוין. עם רע"ז הלאוין וע"א העונשין שנמנו בשכבר. וכשיטת כל הגאונים ז"ל. והראשונים ז"ל שבאו אחריהם. עד הרמב"ם ז"ל והבאים אחריו שנטו לדרך אחרת: