קריאה אל התלמיד A Call to the Student

אשריך נער ישראל ואשרי חלקך, את התורה אור ד' ללמוד זכית, ולהיות בן שעשועו בן רחומו, עלית. מלאכי עליון יקנאוך אף יקירוך. ושרפי אל עליך יתמהו ואותך יכבדו. השמים וצבאם הארץ ומלואה עליך ישמחו ולפניך יכנעו. וזה אל זה שואלים, מי הוא הנער אשר עמודי אש קודש מפיו מתבערים, ואדון עולמים רם על כל רמים בפני המון צבאיו ורבבות קדושיו, בו מתפאר ואתו שמח. Fortunate are you, Jewish lad, and fortunate is your portion. You have merited to study the Torah of God's light and you have risen to be a disciple of that which is delightful and beloved to Him. The angels on high will be jealous of you, yet esteem you; the seraphs will be disturbed by you, yet honor you. The heavens and their hosts, and the earth and its fullness will rejoice about you and humble themselves before you. One will ask the other, "Who is this lad from whose mouth the pillars of fire are burning and whom the Master of the worlds - the Highest of the high - prides Himself and rejoices with him in front of the masses of His hosts and the myriad of His holy ones?"

ד' שמח בך, וגם אתה נער ישראל תגיל ותשמח בגודל אשרך ורבת הצלחתך זו, כי מי הוא האיש אשר זכה להיות מרואי פני המלך ולא יגיל ולא ישמח, ומי הוא הזוכה שהמלך מלכי המלכים הקב"ה ילחש לו את מצפוניו וילמד לו את תורתו, ולא יחשב לו קלות ראש ועוון אם לא ישמח. אבל ידענו גם ידענו שלו ידעת בנפשך שאת התורה בלב ומוח טהורים אתה לומד, ואת קרבת ד' היושב ושונה כנגדך, בקרבך אתה מרגיש, כל בקשותיך על חייך, חיי הוריך ופרנסתם וכל אשר שאלה נפשך, לפני ד' אשר לפניך כבן לפני האב אתה מתחנן, והוא יתברך כאב את בן אהובו לך עונה ומרצה, כי אז כולך נתרגשת עלזת ובכל נפשך שמחת. אבל כיון שאת כל אלה בקרבך אין אתה מרגיש ורק כנער בין הנערים את עצמך אתה מכיר, לכן לא תפרכס נפשך ולא תדע לשמוח בשמחתך, ולא עוד, אלא שבשביל זה יש לפעמים שגם הרצון ללמוד את תורת ד׳ חסר לך ולשמוע את קולו לא תאזין. God rejoices in you. And you, Jewish lad, be glad and rejoice in your great fortune and in this great advantage of yours! For which person would not be glad and rejoice if he merited to be from those who see the face of the King? Who would merit that the King of the kings of kings, the Holy One, blessed be He, would whisper His inner thoughts to him and teach him His law - if he would not rejoice, would it not be considered flightiness and iniquity? However we know too well that if you had internalized that you are studying the Torah with a pure heart and mind; that you felt inside yourself the closeness of God, who is sitting and reciting [the Torah] across from you; that you are supplicating all of your requests about your life, the lives of your parents and their livelihoods and all that your heart's desires in front of God, who is in front of you like a father in front of his child, and that He, may He be blessed, answers and soothes you like a father does to his beloved son - you would have been completely and emotionally elated, and rejoiced with all of your being. But since you do not feel all of this inside - and see yourself as just one of the lads - your spirit does not burst and you do not know to rejoice in [these great causes for] your joy. Moreover, because of this, the will to study God's Torah is sometimes lacking in you; and you do not give your ear to listen to His voice.

ועל זה באנו אליך, בן יקיר, זאת רוצים אנו לעשות ממך. חן השכינה על פניך יאיר, מוחך, לבך וכל אבריך לתורה ועבודת ד' יפתחו, לבך ונפשך בקרבת אלהים אשר על ידך ירגישו, את כל בקשותיך לפניו יתברך כלפני אב אוהב תשפוך, והוא כאב לבן אהוב לענותך ולרצותך יחיש. That is why we have come to you, dear son. This is what we want to make out of you: That the grace of the Divine Presence shine upon your face; that your mind, your heart and all of your limbs open up to God's service; that your heart and spirit feel the closeness of God near you; that you pour out all your requests in front of Him, may He be blessed, like a son in front of a loving father who hurries to answer you and soothe you.

בן יקיר, אפשר תפחד לאמר הנה אתה עוד נער רך וטוב, אוהב לשובב מעט אוהב לשחק עם הנערים, והנה באנו אליך לעשותך בפעם אחת לאיש זקן יושב ודומם ולרחק ממך את כל ילדותך, עוד די לך בכל זה. אבל טעית גם טעית. נער כשנותיך תשאר, עם חבריך חברים טובים כערכך תתחבר אף תשחק, ועם כל זה למטרה אשר העמדנו לך מראש תגיע, אם רק תדע איך לשחק ואיך לשובב, ואם רק תאמין ותדע שד' יתברך מלכותו בכל משלה ואת הכל אף את המשחק שלכם הוא יתברך רואה. וכמו שמוכרח האיש לעשות את צרכי גופו לאכל לשתות וכדומה מפני שכן בראו ד' כן גם קשה לכם נערים להתאפק מלשחק מפני הילדות אשר בכם. אבל גם באכילה וגם במשחק יזכור האיש, אשר ד' הוא אדון עולם הוא בראו הוא מנהיגו והוא משגיח עליו, הכל שלו וגם אנחנו שלו. Dear son, it is possible that you are afraid and say that, after all, you are still just a lad - soft and tender - who loves to fool around a little and to play with his friends. And now we have come to make you all at once into a sedentary and quiet old man and take away all of your childhood. So you would want none of this. But then you would surely be mistaken. You will stay as young as your years and will continue to be good friends with your valued friends and even play with them. But you will nevertheless reach the goal we have set up for you at the beginning, so long as you know how to play and how to fool around. Yet this is only when you believe and know that God's kingdom is over all of His jurisdiction and that He, may He be blessed, sees everything - even your games. However just like a person requires to supply all of his bodily needs - to eat, to drink and so on - because that is how how God created him; so too is it difficult for you, lads, to refrain from playing, due to your youth. But even in eating and drinking - and also in playing - should one remember that God is the Master of the world. He created it, He directs it and He supervises it. Everything is His and we are also His.

מטרה גדולה זו לנו, לא לכפות אותך שתלך בדרך ד' בעל כרחך, רק שגם בעצמך תרצה ללכת בו, כי לא בעשיותיך הטובות לבד אנו מסתפקים, רק שגם אתה בעצמך תהיה טוב אנו רוצים כפי שאמרנו לך. וכיון שזאת היא עיקר כונתנו לכן אין אנו רשאים להשאיר בך שום ניצוץ מחשבה ורצון לא טובים, מוכרחים אנו לכנס למוחך ולבך לישר בך כל מחשבה ורצון שבך ולהעלותם. וכיון שיודעים אנו שעודך מפקפק בדברינו אלה ושואל אתה בקרבך לאמר, איך אפשר שממני, ולא עוד אלא שעוד בנערותי אעשה אישיות גדולה כל כך ואהיה בן שעשועו בן רחומו של הקב"ה כפי שהם משיחים לי, לא אבי ולא אבי אבי היו כן, וגם אני בעצמי נער פשוט הנני. לכן גם מחשבה עקומה זו אסור לנו להשאיר בקרבך. It is an important goal of ours not to force you to go on the path of God against your will, but rather that you too will want to go on it yourself. For we will not suffice with your only doing good things, but rather want you, yourself, to be good - as we have told you. And since this is the essence of our intentions, we are not allowed to leave you with any remnant of thoughts or desires that are not good. So we are obligated to enter your mind and your heart to straighten every one of your thoughts and desires and elevate them. And since we know that you are still hesitant about these words of ours and are asking yourself, "How is it possible that such a great personality will come from me - and even more so when I am still a child - and become a disciple of that which is delightful and beloved to the Holy One, blessed be He, like they are saying to me; my father and grandfather were not like this, and I too am just a simple child" - hence we must also not allow this twisted thought to remain within you.

דבר ד' אלך, נער ישראל, עשה אזנך כאפרכסת לשמוע את תשובת אביך שבשמים לך, אשר שם בפי נביאיו וחכמיו בתורתו הקדושה, ואנחנו רק נלקט אחד לאחד את דבריו הקדושים כלהבות אש אליך, למען תתחזק להעשות ארז מארזי הלבנון אשר נטע ד׳. The word of God is to you, Jewish lad! Make your ears a receptacle to hear the answer to you from your Father in Heaven, who placed [it] in the mouth of His prophets and the Sages of His Torah. We will only collect it, one by one - His holy words that are like flames of fire to you - in order that you will be strong like a cedar of Lebanon that God has planted.

אם נפל לבך בקרבך מפני שאביך ואבי אביך רק אנשים פשוטים היו, הגבה את עצמך עוד למעלה מהם והסתכל עוד יותר מרחוק, ומי היו אבותיך מאז, הקדושים והנביאים התנאים האמוראים הגאונים והצדיקים, והגמרא אומרת (פסחים ס"ו ע"א) ישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן, לא דבר שהיה מכבר וכבר עבר הוא, רק גם עתה אומרת הגמרא ניצוץ אבותיך הנביאים בך ובכל נער ישראל נמצא, ועליך רק לחפור אחריו ולגלותו בקרבך. If you are very discouraged because your father and grandfather were simple people, raise your gaze up above them and look further back. Who were your ancestors from way back? The saints, the prophets, the tannaim, the amoraim, the giants and the tzaddikim. And the Gemara says (Pesachim 66a), "If Israelites are not prophets, they are the children of prophets." This is not something that was the case in the past and is no longer. Rather the Gemara is saying that is there a spark of the prophets in you and in every Jewish lad also now. But it is up to you to search for it and reveal it in yourself.

ולמה זה תתמה כך לאמר, שכיון שאין אתה מרגיש בך שום יתרון משאר הנערים אי אפשר שתעלה תתגדל ותתקדש, האם גם את עצם שאר הנערים אתה מכיר, האם תוכו של עצם נער ישראל אתה יודע, הסכת ושמע את דברי המדרש ותשתומם (מדרש רבה איכה) אר"י בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה, גלתה סנהדרין מירושלים ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות כהנים ולוים ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם עכ״ל^‏*לא הילדים הכי קטנים בלבד נקראים בשם תינוקות, רק כל הנערים שלומדים בבית רבם נקראים בשם תינוקות לענין הזה, ועיין זוה"ק משפטים צ"ה שמבן י"ג ולמעלה אקרי בן לכנס"י בבחי' אני היום ילדתיך.. כל כך יקרים הם אצל הקב"ה נערי ישראל שלומדים תורה. הסנהדרין גלו גם הכהנים והלוים ולא גלתה השכינה עמהם, וכשגלו התינוקות אמרה השכינה, כל כך קשורה אני בהם עד שאי אפשר לי להשאר בלעדיהם ויחד עמהם אני את עול הגלות עלי מקבלת וכביכול עמם יחד בצרה אתענה. And why is it that you wonder about this and say that since you don't feel any different than any of the other lads, it is impossible for you to be elevated, grow and become holy? Do you understand the essence of the other lads you know? Do you understand the makeup of the essence of the Jewish lad? Be still and listen to the words of the Midrash (Eichah Rabbah 1:32) and you will be amazed: Rabbi Yehudah said, "Come and see how beloved the infants (tinokot) are in front of the Holy One, blessed be He. The Sanhedrin was exiled from Jerusalem, but the Divine Presence was not exiled with [it]; the shifts of the priests and the Levites were exiled, but the Divine Presence was not exiled with them. But once the infants were exiled, the Divine Presence was exiled with them." Up to here are its words. (Editor's note from the printed edition: The word, infants, is not used only for the smallest children. Rather all youths that study Torah with their teachers are called infants in this regard. And see Zohar, 2:98a:2, that one thirteen and above is called a son of the Congregation of Israel, in the sense of (Psalms 2:7), "I have begotten you today...") The Jewish lads that study Torah are very beloved to the Holy One, blessed be He. For when the Sanhedrin, the priests and the Levites were exiled, the Divine Presence was not exiled with them. But when the the infants were exiled, the Divine Presence said, "I am so connected to them, to the point that is impossible for Me to stay without them. So I will accept the yoke of the exile upon Myself together with them and, as it were, suffer the pain together with them."

והאם גם בעצמך ובדעתך לא תבין זאת, שמע נא את דברי ישעי׳ הנביא (ישעי׳ ה׳ ז') כי כרם ד׳ צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. כל בית ישראל הכרם של ד׳ הוא, ואיש ישראל הפרטי עץ יקר הוא שד׳ משתעשע בו אם רק הולך בדרכו, דרך התורה, וגם אתה נער ישראל שורק קטן. כשאנו מדברים עתה אליך, אין אנו יודעים עם מי מדברים ואף אתה לא תדע מי אתה ומה תהי׳ כשתתגדל בעבודתו ובתורתו, אם צדיק וגאון אשר שמו ילך מקצה העולם ועד קצהו, או אפילו עשיר עובד ד׳ מופלג בתורה ויראה בעל צדקה גדול, טוב לשמים וטוב לבריות אשר תפארת לעם ישראל כלו תהי׳, וכל אב ואם בו יתברכו לאמר לבניהם, ישימך אלהים כזה. כבר שמענו גם שמענו מהרבה אנשים גדולי ישראל, שבקטנותם לא הכירו בהם שום יתרון על חבריהם וכשהתמסרו לעבודתו יתברך גדלו והצליחו ועד לנצח בראש עם ישראל כלו נשארו, בצל תורתם ועבודתם כל בית ישראל יחסיון, ועד שיבא משיחנו באורם נסע ונלך. And if you do not understand this on your own, with your own mind, please listen to the words of Isaiah the prophet (Isaiah 5:7) - "For the vineyard of the Lord of Hosts is the House of Israel, and the seedlings of his delight are the men of Judah." The whole House of Israel is the vineyard of the Lord and the individual Jewish man is His precious [vine]. Hence the Lord delights in him - so long as he follows His path, the path of the Torah. So you too, Jewish lad, are a small vine. When we are speaking to you now, we do not know with whom we are speaking. And you also don't know who you are and who you will be, when you grow in your divine service and in your Torah. [Perhaps] you will be a tzaddik and a giant, the name of whom will spread from one end of the world to the other; or perhaps even a wealthy servant of God distinguished by Torah [knowledge] and fear [of God], a great philanthropist - good to the Heavens and good to the creations - who will be the glory of the entire Jewish people, such that every father and mother will bless their children by saying, "May the Lord make you like him." How well have we heard about many great men of Israel that were not noticed as being any greater than their friends when they were little. But when they dedicated themselves to His service, may He be blessed, they grew and succeeded. And they became ensconced forever at the head of the Jewish people; the entire House of Israel is sheltered under the shade of their Torah and their service. and we will continue to walk by their light until the advent of our messiah.

לא שאנו אומרים בזה שאין חילוק בין הכשרת נער ונער, רק שאין אנו יכולים להחליט בעניני ההכשרה ולאמר מראש מה יהי׳ משפט הנער כשיגדל, כי ישנם תלמידים שהכשרותיהם סגורות ונעלמות בהם עד שלא יאומן עליו שהוא יהי׳ גדול בישראל הן בתורה והן בצדקת עבודה, וכשיגדל והנה לפלא כל מכיריו, לפנינו איש גדול אשר כלם לפני רום ערכו יכנעו ולפני גדולתו יתבטלו, ולהיפך כמה נשמות גדולות שהיו ראויות להאיר את עיני ישראל נאבדו ע״י שהתרשלו בעבודתם בנעוריהם. וגם אתה, בן יקיר אם כהתרשלותם תתרשל ואת כשרונותיך אשר עצורים בך מבלי אשר תרגיש אותם ח״ו תאבד, לא נער בלבד שחתת רק אפשר גאון ישראל וצדיק בעל מדרגה ח״ו אבדת, ולא לו לבד הרעות רק גם בעם ישראל כלו אף לקדוש ישראל פגעת, ועל הדבר הזה השכינה מקוננת ומיללת לאמר, ספדו שמים ומלאכיכם אף הארץ ומלואה לי מר יבכיון, עולם לי בראתי ולשכון בתוכה קויתי, גדולי ישראל ועבדי הצדיקים את שכינתי בו ימשיכו ואת גדלות שמי בתוכו יקדישו, את דברי לכלם ישמיעו ולעבודתי את כלם יסגלו וישעבדו, והנה בא העלם הזה, וצדיק וגדול אשר אליו חכיתי ממני איבד, ועבד אשר את כבודי יקדיש וישכון מאתי ביטל, רגל מרגלי כסא כבודי אשר בארץ נגדע וחלק שכינתי מן עולמי נגרש. It is not that we are now saying that there is no difference in the talents of children. Rather it is that we cannot decide about talents and say, from the beginning, what a child will be when he grows up. For there are students whose talents are hidden and concealed inside themselves to the point that it would be unbelievable that [such a student] could become a great man among the Jewish people, whether in Torah or in true service. And yet when he grows up, all of those who know him are amazed that here in front of us is a great man among the Jewish people; one by whose stature everyone is humbled and by whose greatness everyone is dwarfed. And it is just the opposite, that many great souls that were fit to become great lights for the Jewish people were lost because they were negligent in their work when they were young. And so, you too, dear son - if you are negligent like them, and you, God forbid, lose the talents unperceivably stored inside you, you will not just destroy a lad. Rather it is possible that you will, God forbid, destroy a Jewish giant and a tzaddik of great stature. And you will not only have done evil to him, but also to the entire Jewish people. You will even have hurt the Holy One of Israel: About this thing, the Divine Presence laments and wails, saying, "Let the heavens and their angels eulogize, let the earth and its fullness also cry bitterly for Me - I created a world for myself and I hoped to dwell in it. It is the great men of Israel and My servants, the tzaddikim, that draw My Divine Presence into it and sanctify My name in it; they broadcast My words to everyone and they bring and subjugate everyone to My service. And this young man came along and destroyed from Me, the great man that I awaited; he eliminated the one who would sanctify and house My glory. He chopped off a leg from My throne of glory and banished a portion of My Divine Presence from My world."

נערי ובחורי ישראל, עול גדול הוטל על צואריכם, אחריות גדולה ורבה הרבה מן דעתכם וידיעותיכם עליכם. את כל בית ישראל צריכים אתם להעמיד, חסידיו צדיקיו גאוניו וחכמיו מכם להוציא, אף התגלות שכינת עוזו והתקרבות ביאת משיחו בידכם נתנה. האם תרצו שח״ו נרקב בגלות, אין רואה, לא נביא וחוזה, או האם גם יישר בעיניכם שבעודנו בגלות, ח״ו עוד יותר נרד ועד שאול נפול, ובכם דור הבא, גם גאון גם צדיק העומד בפרץ לגלות את קדושת אלקינו ח"ו לא ימצא, העל כל אלה יתאפק ה'. Jewish lads and young men, a great yoke has been placed on your necks; a responsibility much greater and bigger than you think or know is upon you. You will be required to hold up the whole House of Israel, to bring out from yourselves its pious, its tzaddikim, its giants and its sages. Even the revelation of His powerful Divine Presence and bringing closer the arrival of His messiah is given into your hands. Would you, God forbid, want us to rot in the exile, with no seer, prophet or visionary? Or would it perhaps be right in your eyes that while we are still in exile, we should, God forbid, descend further until we fall into the pit. And if, God forbid, there not be found from among you - the next generation - a giant or tzaddik to stand in the breach and to reveal the holiness of our God, will God hold Himself back about all these things?

ואפשר כל אחד מכם על חבריו יתמוך ויאמר, גדולי ישראל משאר הבחורים זולתי יצמחו ואני אתרשל ואתעצל. אבל אם להתרשל, גם חבריך כמוך יתרשלו והם עליך יתמוכו, ותורה מה תהא עליה. עם ישראל גוי קדוש מה יהא עליו, השכינה הקדושה מה תהא עליה, נער ובחור ישראל, לומד תורה ודורש את ד׳ כגדול כקטן, על כל אחד מכם החוב מוטל לגלות מקרבו את נשמת ישראל ולעשות את עצמו לעמוד, אשר בית ישראל ישען עליו, אין בכם אף אחד אשר יוכל לפטור את עצמו מן האחריות הזאת. It is possible that each one of you will rely upon his friends and say, "The great men of Israel will develop from the other young men besides me, whereas I can be negligent and lazy." But if you are going to be lazy, your friends will likewise also be lazy. And they will rely upon you! So what will happen to the Torah? What will happen to the holy nation of Israel? What will happen to the holy Divine Presence? Jewish lad and young man, you must study Torah and seek God. Whether great or small, the obligation rests upon each and every one of you to reveal the Jewish soul that is within him and to make himself into a pillar upon which the House of Israel rests. There is none among you who can excuse himself from this responsibility!