נתנה ראש ונשובה מצרימה. פירש״י ז״ל ראש ע״ז. ואפשר בהקדמה שכתבנו במ״א דהיו שתי שטרות במתנת הארץ. שטר בין הבתרים דמתנת הארץ בתנאי גלות ארבע מאות שנה וכן אמרו רז״ל ויקם מלך חדש כבע״ח ושטרו בידו. ושטר המילה מתנת הארץ בקבלת אלהותו ואמרו פרק נערה דף מ״ד אי אוסיף ביה דקלא אי בעי בהאי גבי ואי בעי בהאי גבי ולרש״י ז״ל והרי״ף ז״ל גובה בשטר שרוצה. וישראל היו בגלות מצרים בשטר בין הבתרים וראו שאינם יכולים להתקיים ולקחו שטר המילה שהיא קבלת אלהותו ויצאו ממצרים. ועתה אמרו נתנה ראש נחזור על הראשונות השטר הראשון של בין הבתרים שהוא על תנאי גלות ארבע מאות שנה ונשובה מצרימה להשלים הגלות ואז יעבדו ע״?ז כראשונה. ועל זה הוא שנקרא ע״ז ראש כמשרז״ל על פסוק ויהי דוד בא עד הראש. על שם נתנה ראש שהוא השטר הראשון שלא יש קבלת אלהותו ויעבדו ע״ז. א״נ אפשר כלפי מש״ה וינצלו את מצרים שהוציאו כל ניצוצי הקדושה אשר היו במצרים מניצוצי קרי דאד״הר. עתה אמרו נתנו ראש נחזור לתת ניצוצי אד״הר הוא הראש במצרים ערות הארץ ונשובה מצרימה הפך לא תוסיפו לראותם עוד ע״ע שהטעם שיצאו ניצוצי הקדושה והן עתה נתנה אותם ונשובה: