ונעלם דבר מעיני הקהל. אם מעיני העדה ונעלמה מעיני כל חי ונעלם מעיני אישה. כך הוא במסרה ואפשר לרמוז מה שפסק הרמב״ם פי״ג דשגגות דצריך שישגו כל הסנהדרין ואם אחד חלק ורבו המתירין לענין זה לא שמה הוראה שיביאו ב״ד קרבן וכו׳ אבל אם היה אחד שידע שטעו ושתק הואיל ולא היה שם חולק הויא הוראה ע״ש באורך. וזה רמז ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל שכלן שגו וגם כלן ראוים להוראה כמ״ש אם מעיני העדה כמ״ש שם הרמב״ם וצריך שלא יהיה שם חולק וזהו ונעלמה מעיני כל חי שיהא נראה שכלן מסכימין ולא תימא דאם אחד חלק בטל במיעוטו אלא צריך שכלן מסכימין ואעפ״י דידע שטעו כיון ששתק נראה שכלן הסכימו. אבל אם אחד גילה דעתו נתבטל דין הוראה זו דומה לסוטה דכתיב ונעלם מעיני אישה דאפילו בא עד פסול וא״ל שנטמא אשתו לא היתה שותה גם כאן אפילו אחד שחלק וביטלו דבריו בטל דין הוראה לענין זה. ורבינו בעל הטורים ז״ל בפרפראותיו פירש מסרה זו לדעת רבי אליעזר שאינה הלכה. והכי רגילי לפרש לחד מ״ד כל שיש סברא זו בעולם כמ״ש במ״א ויש עוד לדקדק על דברי רבינו בעה״ט ז״ל שם ואכמ״ל: