אדם כי יהיה בעור בשרו וכו׳. כל הפרשה נדרשת על העבירה ועל קבול הפורענות. שאת הוא גבהות הלב וכתיב תועבת ה׳ כל גבה לב. ספחת זה הכעס כי הוא עון פלילי כעע״ז. בהרת הוא השקר. והיה בעור בשרו לנגע צרעת כלומר גופי עבירות הן. והובא אל אהרן הכהן כלומר הובא הדבר לפני חכמים. ושער בנגע הפך לבן שנשתרש בחטא עד שהזקין ונעשו שערותיו לבנות. וראהו הכהן וטמא אותו כיון ששנה ושלש אין מספיקין בידו לעשות תשובה. ואם בהרת לבנה שלא האדים העון כל כך. והסגיר הכהן יוכיחנו בסתר. ואם בעיניו עמד שלא הועילה תוכחתו. והעמידו שבעת ימים שנית עוד יוכיחנו. וראה הכהן והנה כהה הנגע שנתכרכמו פניו וקבל מרדות. לא פשה הנגע לא הוסיף לחטוא וטיהרו הכהן יסדר לפניו דרכי התשובה ויטהרנו. רבינו אפרים ז״ל בפירושו כ״י וזהו בקצור נמרץ. והוא ז״ל האריך למתק הדברים במת״ק ודש״ן עדי״ו. ואני הדל קצרתי מאד. ומלבד זה עוד האריך על דרך זה בשאר הפרשה: