ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק וכו׳. אפשר לפרש במ״ש רז״ל דנענש יעקב אע״ה על שלא כיבד לאביו כ״ב שנה וע״ז נצטער כ״ב שנה ביוסף. והוינן בה דאב שמחל על כבודו כבודו מחול ואיך יצחק אבינו ע״ה לא מחל ליעקב. ובעניותנו תירצנו דודאי יצחק מחל. אבל בביטול כבוד או״א איכא תרתי אחד עם אב ואם המולידים אותו. והשנית שביטל מצותו יתברך אשר צוה לכבד או״א והשתא יצחק אע״ה מחל חלקו אבל חלק אלוה ממעל מי מחל. והקב״ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ולכן נענש יעקב אע״ה על חלק גבוה (ועמ״ש אני הדל בקונטריס ברית עולם דף קכ״ג ומה שרמזתי שם) ואמרו במדבר רבה פ״ג דבעבור שישראל נזהרו מזנות במצרים נגאלו ומשמע דאם לא היו זהירין בזנות לא היו נגאלים. וכתבנו בעניותנו בקונטריס שמחת הרגל דממה שהיו הנשים יולדות ששה בכרס א׳ שלא כדרך טבע מוכח דנזהרו מזנות דאם אמרו דהבא על ערוה מוליד היינו דעולם כמנהגו נוהג דזהו הטבע אבל לפרות ולרבות חוץ מהטבע דרך נס ודאי הוא טובה תוכח״ת דנזהרו מזנות דלא עביד קב״ה ניסא לשקרי וא״כ במצרים שילדו חוץ מהטבע דרך נס ודאי דנזהרו מזנות. איכו השתא שנשלמו כ״ב שנה בפרו״ע פרעו״ת בישרא״ל עונש על חלק גבוה שביטל מצות כבוד לכן ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק כי עתה נשלמו כ״ב שנה של צער על שביטל כבוד או״א וחטא לאלהי אביו יצחק ועתה שיצא ידי חובת״ו זבח לאלהי אביו יצחק כי לו יתברך דוקא חטא. ויאמר יעקב יעקב ופסק באמצע רמז כשהיית אצל יצחק היית יעקב שלם. ואח״כ היה הפסק אשר בטלת כבוד או״א. ועתה כי פרו״ע הוא יעקב פעם אחרת שלם. אל תירא מרדה מצרימה שהיא ערות הארץ ואם בניך יחטאו לא יצאו מהגלות. דע כי לגוי גדול אשימך שם ויפרו וירבו שלא כדרך טבע ובא האות שלא חטאו בזנות דלא עביד ניסא לשקרי כדאמרן ולא תחוש כי הן רבים ניצוצי קרי אדה״ר הנפוצים במצרים ולא יספיקו להוציאם. אנכי ארד עמ״ך גימטריא ק״ל עתה שנצטערת ק״ל שנה על ק״ל שנים דאדה״ר ובעבור זה תהיה השכינה גימטריא מצרימ״ה ואנכי אעלך ליקבר עם אבותיך. גם עלה אח״כ להעלות ניצוצי הקדושה במה שארד למצרים כי יעלו כל ניצוצות ויוסף ישית ידו כי גם הוא נפש אדה״ר ואתה גלגולו ויהיה לך לנחת ועיין לקמן פרשת שמות מ״ש בזה בס״ד ומשם באר״ה: