עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקתי ותורותי. אפשר לרמוז דרך אסמכתא. והענין שהראשונים חקרו מדוע בושש אברהם אע״ה לימול והלא היה מקיים כל התורה והרב משפטי שמואל ז״ל בתשובה סימן י״ג תירץ דכל המצות היה יכול לקיימם כמה פעמים ולכן קיימם עד שלא נצטוה שאם יצוהו הוא יתברך עליהם יכול לקיימם אחר שיצטוה ויהיה במדרגת גדול המצווה ועושה אבל אם ימול עצמו שוב אי אפשר לזכות לסוג מצווה ועושה כי המילה עשויה. ובספרי הקטן ראש דוד פרשת לך לך חקרתי דלפי מ״ש הרב פרשת דרכים ז״ל דמעת שקבל אברהם אע״ה לקיים התורה ח״ו היה נענש אם יעבור על דבר א׳ והיה דינו כמצווה ועושה לפי מ״ש התוספות דטעם גדול המצווה דיצרו תוקפו. וכתבתי שם דלפי מ״ש הריטב״א ז״ל פ״ק דקדושין דגדול המצווה ה״ט שזכה לקיים גזרת מלך ועל זה נקרא גדול. ניחא ע״ש באורך. ואפשר שזה ירמוז עקב אשר שמע אברהם אחר שנקרא אברהם שמע בקולי מצות דמילה ולא עשאה מקודם. ואם יקשה בעיניך דלפי טעם מצווה ועושה דיצרו תוקפו כבר אברהם אע״ה היה בסוג זה וא״כ הי״ל לימול מקודם. לז״א אע״ג דכבר וישמור משמרתי. מ״מ מצותי דגדול המצווה שמקיים גזרת המלך כמ״ש הריטב״א ז״ל ולזה לא מל עד אשר שמע בקולי שצויתיו. ואם נפשך לומר הא אמרו בירושלמי כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ואברהם אע״ה איך מקיים התורה. לז״א חוקותי כלומר זה שהוא הדיוט הוא כשאינו מצווה אבל אם הוא מצווה שנצטוו אחרים עושה מצוה ולזה אברהם אע״ה מקיים מצות ועוסק בתורה אף שלא נצטוה כיון שהם מצות ה׳ ותורת ה׳ ובזה לא נאמר כל הפטור הדיוט כמ״ש הרמב״ן ז״ל והריטב״א ז״ל פ״ק דקדושין וז״ש חוקותי ותורותי. ודברי הריטב״א הנז״ל נעלמו מהרב שלטי הגבורים ז״ל (שהוא הדפיסם) ומהרב יד אהרן ז״ל כמ״ש בעניותי במקומו בס״ד. וכבר כתבתי דנעלם מהרם משפטי שמואל ז״ל ומהמפרשים דברי רז״ל בב״ר ובתנחומא ובשוחר טוב סימן טוב דטעם אברהם אע״ה שלא מל עד זקנותו כדי שיוכלו הגרים להתגייר בזקנותם ויש לרמוז דס״ת עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי בגימטריא יעיר גרים עם הכולל: