וירא אליו ה׳. ס״ת אוה. יושב פתח האהל ר״ת יפה כמו שאמר הכתוב ויתאו המלך יפיך רבינו מהר״א מגרמיזא ז״ל בכ״י. ואפשר אליו גימטריא אליה עם הכולל רמז שיבא אליהו הנביא זכור לטוב בכל מילה. עוד אפשר דע״י המילה מתגלים החסדים וזה רמז וירא גימטריא גבורה עם הכולל אליו ה׳ מדת רחמים רומז לחסדים ומתמתקים הדינים. ור״ת וירא אליו ה׳ גימטריא טוב שהוא יסוד. והנה אמרו במדרש רבה על פסוק זה ואחר עורי נקפו זאת אמר אברהם אחר שמלתי הרבה גרים באו לידבק בזאת הברית ומבשרי אחזה אלוה אלולי שעשיתי כן מהיכן היה הקב״ה נגלה עלי וירא אליו ה׳ עכ״ל. והנה אני הדל פירשתי בספרי הקטן ראש דוד בדין תדיר ומקודש שהוא היה סבור שע״י שנימול יבטל מצוה תדירית דהכנסת אורחים ועכ״ז מל שהוא מקודש וכדעת הרמב״ם שאיזה שירצה יקדים ע״ש. ועתה אני בעניי מוסיף דגם לרבינו עובדיה ז״ל דסבר בעלמא דתדיר עדיף הכא מודה דיש לדחות התדיר שהם האורחים מפני המילה מתרי טעמי תריצי חדא דהמילה נצטוה מפי ה׳ ומצות הכנסת אורחים היה עושה מעצמו בלי ציווי פרטי רק שהוא מצד עצמו קבל לעשות כל המצות ואין ספק דציווי ה׳ אשר ציוהו קדים ודוחה מצוה שלא נצטוה. ותו דלא דמיא מצות מילה לשום מצוה שהיא שקולה ככל התורה ונכרתו עליה י״ג בריתות ואינו שלם ובלעדה לא יכונו כל המצות. ויש להסמיך זה במאמר הנזכר ובכתוב דאמר אאע״ה אחר שמלתי הרבה גרים באו וכו׳ שהוא היה סבור שלא יבואו ולא יבא שום אורח אצלו כמ״ש במדרש לקמן ובסוף פרשת לך לך והיה חידוש אצלו שבאו אחר המילה וז״ש ואחר עורי נקפו זאת וכי תימא ולמאי דס״ד שלא היו באים איך הניח מצוה תדירית לז״א ומבשרי אחזה אלוה אלולי שעשיתי זאת מהיכן היה הקב״ה נגלה עלי וירא אליו ה׳ ובזה כלולים כל הטעמים א׳ שזה מקודש ואין זה כמקודש דעלמא כי קודם המילה אינו כדאי לחזות בנועם ה׳ ואינה כשאר המצות שהיא עיקר קבלת האלהות וירא אליו ה׳ והיינו שקיים מצותו ולזה וירא אליו ה׳ וא״כ מה שציוה הוא יתברך קודם. ועוד המצוה עצמה גדולה מכל המצות והראיה והוא יושב וקודם זה היה נופל ועוד שמצוה זו היא פתח האהל ר״ל התורה ע״ד אדם כי ימות באהל והיא יסוד הדת ומצלת מגיהנם וזהו כחום היום ואפילו שתתבטל מצות אורחים אין לחוש: