הושיעה ה' כי גמר חסיד. ובזכות החסיד העולם עומד כדכתיב וצדיק יסוד עולם וכ"ש אם הוא חסיד ועתה כי גמר חסיד הושיעה ה' כרב רחמיך. כי פסו אמונים מבני אדם. אפשר דהכונה דזו רעה כפולה להיותם בני אדם דאמרו המפרשים כי הן בעון באכילת עץ הדעת נפגמו כל אבריו זולתי הקנה שלא נפגם כי לא דיבר אדה"ר וא"כ היה ראוי לבני אד"ם דייקא שאדם פגם בכל אבריו ולא פגם בקול שהם לפחות יזהרו שלא לפגום בקול. והן בעון פסו אמונים מבני אדם שוא ידברו איש את רעהו וזה חטא כפול לפגום מחדש גם במה שלא פגם אדה"ר. ועוד רעה חולה שמדברים לה"ר ואח"כ לומדים בתורה ולא דעת ולא תבונה בהם דהלשון נעשה חתיכה דאיסורא שקץ הוא ואיך יבא לעבוד ה' וללמוד בתורה ולהתפלל לפניו בכלי מטונף וטמא ודאי ענשו כפול וכמ"ש ז"ל וזה אפשר רמז הפסוק יכרת ה' כל שפתי חלקות. שאחר שסיפר לה"ר לשון מדברת גדולות ר"ל דברי תורה ותפלה וזה פגם גדול וענש יענש ולכן צריך קודם שילמוד או יתפלל להתודות ולשוב ואז התורה והתפלה יתקבלו ברצון לפניו יתברך: