רש"י בד"ה מוכן לאדם כו' מוקצה הבאה לגבי כלבים כצ"ל:
בד"ה עם יציאתה נגמרה כשיצאה כו' כצ"ל:
בד"ה ביצים גמורות כו' בגידין אסורות הס"ד:
בד"ה בי"ט כו' ואסורה משום הכנה דרבה כו'. נ"ב לא ידעתי מאי הכנה שייך ביומו אם לא איסור מוקצה ואולי גזירת הכנה קאמר דגזרינן י"ט [דעלמא] אטו י"ט אחר השבת ודו"ק:
תוס' בד"ה השתא מוכן כו' מוכח מהכא דמוכן לאדם כו' כצ"ל:
בד"ה ביצים גמורות כו' וי"ל דכולי עלמא מודו דביצים גמורות כו'. נ"ב פירוש היכא דאינן מעורות אפי' הכי לא לישרי אינש כו' והטעם דשרי משום דלא חשבינן כגופה וא"כ קשה ביצה דנבילה למה אסורה אלא היינו טעמא משום דגזרינן כו' (עיין במהרש"א):
בד"ה וכי תימא כו' אבל במעי אמה היו מודים דאסור כו'. נ"ב קמ"ל בברייתא דשרי אליבא דב"ש אבל רב פסק בביצה שנולדה כב"ש אבל בביצה שנמצא בתוך התרנגולת פסק כב"ה דאסרי ודו"ק היטב (עיין במהרש"א):