1
תוס' בד"ה אלא אימא כו' פ"ה ובלבד כו'. נ"ב בפירוש הקונטרס מצא אבל בפירוש שלנו אינו:
2
בא"ד וגם מעיקרא כי בעי כו'. נ"ב פי' מ"ה פ"ה כן שהרי בתחלה נמי כך היה שלר' שמעון פטור בכל ענין והשיב לעולם כר"י דמשמע לעולם כמו שעלה על דעתך תחלה דלרבי שמעון פטור כשאינו מתכוין אפילו מכסה כולה ולר"י מחייב וה"ק כו' ודו"ק:
3
בא"ד ותימה דהא מודה רבי שמעון בפסיק רישיה כו'. נ"ב פירוש לפי האמת מקשה על פ"ה (עיין במהרש"א):
4
רש"י בד"ה פשיטא כיון דאית ליה כו'. כצ"ל:
5
בד"ה תיתי לי כו' תבואני זאת בשכרי. נ"ב פי' יהי רצון שיבוא זה ההפסד בשכרי ולא אקבל עונש ממקום אחר:
6
בד"ה נותן בו מים ומחזירין כו'. כצ"ל:
7
בד"ה ואין מרקדין כו'. עבד מנא הס"ד:
8
שם בד"ה ולא מקדשים כו' נמחק ומאי טעמא גזרו עלייהו:
9
תוס' בד"ה תיתי לי כו'. כמו מזמנין גוי כו'. כצ"ל ונ"ב דף כ"א ע"ב: