1
רש"י בד"ה בעלי פטסין כו' באנומלין. נ"ב עי' פ' תולין והוא יין ודבש ופלפלין:
2
בד"ה עד מתי הם יושבים ל"ג הס"ד:
3
תוס' בד"ה לוו עלי כו' הני מילי כשאין לו לפרוע אא"כ יטול מן הצדקה אבל הכא מיירי שיש לו משכונות כדי לפרוע ואן לו מעות לכך קאמר לוו עלי ואני פורע כן הוא בס"א וכן בהגה"ת אשר"י: