גמרא דברי הימים עד לו וכו' נ"ב נ"ל האי עד לו דקאמר אינו מלשון עד ולשון לו הוא עצמו כי אין זה לשון התלמוד ועוד מנין לו שלא כתב כולו ואין זה אלא דברי נביאות בלא טעם גם בכל הספר של ד"ה לא כתב שמו של עזרא אלא שם אביו ושם אחיו ועוד דא"כ לפ"ז משמע דספר עזרא כתב כולו וזהו מוכח להדיא מן הפסוק שנחמיה בן חכליה סיימו וא"ת שזהו ספר בפני עצמו א"כ יהיו כ"ה ספרים על כן נראה לפרש דה"ק כתב ספר עזרא וייחוס של ד"ה שהוא עד לו כלומר עדות למה שייחס את עצמו כבר בספר עזרא וזהו אינו בראיה ובמופת מה שיחס אדם את עצמו עד שכתב ספר ד"ה שיחס הכלל מראש ועד סוף ובתוכו ייחס כל עולי גולה וייחס אביו ואחיו עד פנחס בן אלעזר בן אהרן וזהו עדות יחוס במופת למה שיחס כבר את עצמו ועל זה מסיק שפיר מסייע כו' ותלמודא אינו נראה כל כך הנראה לעניות דעתי כתבתי:
רש"י בד"ה כמו שנאמר להלן כו' אכולה כו' הד"א:
דאקשי מאן אסקיה על ספר עזרא הוא דהקשי וכן פירוש רש"י לשם כך נראה בעיני אף שמלשון רש"י כאן בד"ה למתני' כו' צ"ל ללישנא אחרינא גרסינן למתניתא דלעיל בעניינא דעשרה כו':