1
בתוס' ד"ה ע"פ ב"ד הוא כו' אידי ואידי לא בעי גט וא"ה מודה כו' בע"א דתצא כו' עכ"ל צ"ל אע"ג דלא פליג ר"ש במתניתין ברישא דלא בעי גט הא שמעינן ליה בברייתא אבל לענין תצא ע"כ דר"ש מודה ברישא מדנקט גבי בשלא ברשות ב"ד דתחזיר משמע הא ברשות ב"ד מודה דתצא כדקתני ברישא: