1
תוס' ד"ה דאי מעד אשר יטהר כו' ה"א דעד אשר יטהר בטבילה לחודה במידי דלאו בר כפרה כו' עכ"ל והיינו לאכילת תרומה אבל לנגיעה ה"א חמירא טפי דהא כתיב במים יובא וטמא עד הערב דהאי לנגיעה בכלי דהוה מידי דלאו בר כפרה ומצינו אכילה בלא נגיעה כמ"ש התוס' לעיל וק"ל:
2
ד"ה כרות שפכה כו' דאמאי נקט פציעה כו' ואר"י דמשום דגיד ע"י כריתה כו' עכ"ל בהא דנקט פצוע בגיד ובגמרא אמר פצוע בביצים לא תירץ כלום וי"ל דר"ל כיון דבכרות נקט חדא נקט נמי בפצוע חדא ודו"ק:
3
ד"ה ניקבו וה"ה אפי' אחת מהן עכ"ל דאל"כ לא שייך למימר ואפי' אחת מהן ואפי' נקבו שתיהן דאימא דגרע ניקבו בשניהן מפצוע בא' וק"ל: