בתוס' ד"ה ה"ג בקונטרס כו' ואו' ר"י דאי הוה גרסי' כו' ערל בהדי אונן כו' עכ"ל ע"כ דהוה גרסי' נמי ערל בהדי אונן נמי בדברי רבי יוסף הבבלי דאל"כ אדמייתי מת"ק דיוסף הבבלי לייתו מברייתא דלעיל דקתני בהדי ערל כשר כמו שהקשו לעיל וא"כ לאו ממש כגירסת הקונטרס קאמר דגריס תנא דיוסף הבבלי דהא עיקר מלתא מיוסף הבבלי גופיה מייתי ויש ליישב כיון דת"ק נמי ס"ל הכי ולא פליג אלא במחוסר כפורים קאמר שפיר תנא דיוסף הבבלי דהיינו הברייתא דתני בה יוסף הבבלי ודו"ק:
ד"ה מה לפסח כו' המ"ל שכן פנ"ק עכ"ס עכ"ל וטמא דקאמר ש"ס היינו כ' של פנ"ק עכ"ס דאיכא בטומאת הגוף כרת בפסח משא"כ במעשר וק"ל:
ד"ה מנין למעשר כו' דס"ד דאסור משום שמבער בטומאה עכ"ל לא ניחא להו כפרש"י דס"ד דאסור משום דסיכה כשתיה דמשמע דס"ד דלהוי אסור בהו סיכה דומיא דמת דלא שייך ביה סיכה כשתיה אלא שמבער בטומאה וק"ל: