תד"ה נשאת למי כו' וכ"ת משום דא"ל השתא הוא דכחשי כו' עכ"ל ולפום סברא דהשתא אפי' להוציא מהני השתא הוא דכחשי ולא תקשי דא"כ מן השלישי נמי תצא משום השתא הוא דכחשי כמו שהקשו התוס' לקמן הא מסקי התוס' לקמן דמן הג' אין לה כתובה משום דלא הכיר בה ודו"ק:
ד"ה תצא בלא כו' אבל קשה דאי בשהה כו' לכך נראה לר"י דלאלתר תצא כו' דבשלא הכיר בה איירי כו' עכ"ל אע"ג דהך אבעיא קמייתא דנישאת לשלישי ע"כ איירי בשהה עמה עשר שנים ניחא לן לפרושי הא דקתני בברייתא נשאת כו' תצא בלא כתובה דהיינו לאלתר ומשום דלא הכיר בה כאבעי' בתרייתא דהשתא אתיא הברייתא בפשיטות ולא איצטריך לן לפלוגי בין להחזיק בין להוציא ודו"ק:
בד"ה שבינו לבינה כו' והריב"ם פי' דהכא אניסת לג' קאי כו' וק' לר"י דמתוך הלשון כו' עכ"ל. סמכו עצמם אמה שכתבו לעיל דבניסת לג' לאלתר תצא משום דלא הכיר בה כמ"ש לעיל ואשמעינן הכא דאם היא אומרת שאינו יורה כחץ וחזיא ליה דנאמנת ולכאורה דמצי לאשמעינן הך מילתא בנישאת רק לא' ושהתה עמו י' שנים ולא לענין כתובה אלא דאם היא אומרת שאינו יורה כחץ וחזיא ליה נאמנת ולא תצא ממנו ויש ליישב משום פלוגתא דר' אמי ורבא נקט בניסת לג' ולענין כתובה:
בא"ד ועוד ק"ק דלמה אין לחוש שטוענת כן ומשקרת בשביל כתובה כו' עכ"ל אבל לפי הפי' שכתבו דאיירי בשהה עם הא' י' שנים ויש לו בנים ובבאה מחמת טענה ניחא דלאו בשביל כתובה טוענת כן אלא בשביל שתצא ממנו ומיהו לפירוש הר"ש בר חיים הך קושיא במקומה עומדת דאימא דמשקרת בשביל כתובה ועי' ברא"ש:
ע"ב בתוס' בד"ה ואי ס"ד דלא מפקדא כו' משמע דאי מפקדא ניחא דיש כו' עכ"ל ומהך מילתא גופא דקאמר ואס"ד דלא מיפקדא כתובה מאי כו' לא תקשי להו דאדרבה מה"ט דלא מיפקדא ולא מיענשא אפ"ו אית לן למימר דאיהו לא זכה ויש לה כתובה כדמוכח לעיל די"ל דאיירי הכא בשהה עמו י' שנים ויש לו בנים כמ"ש התוס' אבל הך קושיא שהקשו דמשמע דאי מיפקדא ניחא כו' לא מיתרצי בהכי דכ"ש דנימא דאיהי לא זכתה וליכא לתרוצי אלא כריב"ם דאיירי בידוע שהוא עקר ודו"ק: