גמרא [אלמא סופה להיות בוגרת תחתיו כו' ק"ק דלמא מאי שאמר ומוציא בגט היינו אליביה דר"א בן יעקב דסבר הולד חלל ומ"ש גבי בוגרת אם נשא נשוי הוא אליביה דרבנן ויש ליישב וק"ל]:
תד"ה שאינו משלם קנס במפותה וא"ת כו' וא"כ מנ"מ דאין משלם קנס כו' עכ"ל יש לדקדק ומאי קושיא ואימא דאי לא הוה קתני דאינו משלם קנס כמפותה ה"א דנותן כתובה מדבעי גט וגם נותן קנס כאילו לא נשא אותה ויש ליישב דהקנס הוא בעצמו שיעור הכתובה כדכתיב כמוהר הבתולות ואין סברא ליתן שתיהם ודו"ק:
[בא"ד מוציא בגט היינו מדרבנן וכו' עי' מה שכתב מהר"ם והאריך בספרו ולפי דבריו מפרש תירוץ של התוספות. מהר"ם יצ"ו]:
ד"ה סופה להיות כו' וברייתא דלא כר"א דהא אמרי רבנן הוולד כשר עכ"ל וראב"י נמי מסיק ש"ס דלא כר"א ומהא דקתני ואם נשא נשוי לא מוכח דלא כר"א דאימא דאינו משלם קנס כמפותה וק"ל:
בד"ה אליו לרבות כו' דממשמעות בתולה מימעטה מוכת עץ אפי' לר"מ כו' עכ"ל לישנא דאפי' מגומגם קצת דלר"ש לאו ממשמעות בתולה מימעט מוכת עץ אלא דגמר לה מכ"ג ובכ"ג מבתוליה עד שיהו כל בתוליה קיימין וק"ל:
ד"ה נילף בתולה כו' ולא כמו שפירש בקונטרס דמבתולה דאונס ומפתה כו' עכ"ל ק"ק לפרש"י דאי מאונס ומפתה הוה גמר ליה ל"ל למכתב גבי כ"ג בתוליה למעט בוגרת הא איכא למילף בתולה בתולה מאונס ומפתה ולפי מה שכתבו התוס' לקמן לר"ש דבענין אחר לא אפשר למכתב יתורא אלא בית ה"נ איכא למימר דס"ד השתא לר"מ וכבר כתבנו במ"ק דלפי האמת לק"מ וע"ש: