ברש"י בד"ה בין בתחלה כו' גט לזו וחלץ לזו וחזר ועשה בה מאמר או בבעלת הגט כו' עכ"ל הכא ניחא ליה לפרש דעשה בהו מאמר ולא הוצרך לפרש דעשה מאמר בשלישית אבל גבי ביאה באמצע משום מאמר לזו ובעל לזו הוצרך לפרש דעשה מאמר בשלישית וק"ל:
תד"ה מדגט לא כו' באשה דעלמא כו' יאמרו מדחליצה לא מהני גט נמי לא מהני כו' עכ"ל פירוש שיאמרו גט לא מהני בלחוד ואם קדשה אחר אח"כ יאמרו דאינה מקודשת לאחר ויבא לידי איסור א"א ותרצו דבאשה לא שייך כו' אך קשה כיון דהכא יטעו לומר דבעי תרוייהו גט וחליצה א"כ מה נקט בזה דגט מהני למיקם עליה בלא יבנה אכתי יאמרו כיון דגט בלחוד לא מהני ולא קני חליצה לחודה נמי לא מהני ואם יקדש אותה אחר יאמרו דאינה מקודשת לרע"ק דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין ויבא לידי איסור א"א וכעין שהקשו באשה דעלמא וצ"ע ודו"ק:
בא"ד ואתי למבעל אחר חליצה ואתי למבעל אחר ביאה אבל השתא כו' עכ"ל הד"א דמה שכתבו בדבריהם אחר גט כו' ביאה וחליצה כו' שייך אדלעיל ובסוף דבריהם יש להגיה ואתי למבעל אחר חליצה וביאה כמו אחר מאמר וגט דאחר מאמר וגט נמי כו' כצ"ל ותחלת דבריהם ואתי למבעל אחר ביאה שייך נמי אדלעיל דיש לדקדק בביאה ומאמר נמי שמא יאמרו מדביאה מהני לחודה מאמר נמי מהני לחוד וצ"ל נמי דבהא לא יטעו לומר דמהני מאמר לחוד דהא בהדיא כתיב יבמה יבא עליה דהיינו ביאה אבל יטעו לומר דבעי ביאה עם המאמר כבכל הנשים וכעין שכתבו גבי גט וחליצה ודו"ק:
והיה נראה ליישב דלענין קניה לא יטעו וידעו דביאה עדיפא ממאמר וכה"ג כתבו התוספות לקמן בד"ה ביאה פסולה כמאמר כו' ע"ש אבל לא כ"כ לקמן אלא אליבא דרבי נחמיה אבל רבנן הא גזרי הכא דלא יקנה ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה:
ברש"י ד"ה ומ"ט אמור רבנן מאמר כו' (מדקאמר לא) ואתי למבעל וכו' נראה דה"ה דהמ"ל דלכך בעי המאמר גט משום דלא יאמרו מאמר לקנות וביאה לקנות ומדמאמר לא מהני ויוצאת בחליצה בלא גט ה"נ ביאה לא מהני ויוצאת בחליצה בלא גט כדלקמן ליגזר חליצה אחר מאמר כו' אטו חליצה אחר מאמר לא בעי גט כו' משמע דאי לא הוה בעי גט הוו טעו למימר דביאה נמי לא בעי גט אלא דחדא מתרתי נקט ולעיל גבי גט הוצרך נמי להאי טעמא דאתי למבעל כו':