גמ' [למאי הלכתא וכו'. עי' מה שמקשי כאן (ובמ"ב) [בח"ה] ותירוצו אבל קשה דגם לעיל אדברי מקשן דפריך והא כתיב לא תאפה חמץ וכו' יש לתרץ דלהכי אצטריך עוד לעיכובא דליכא למימר דליכא לתרץ כך דהא הברייתא אמרי למצוה דמשמע ולא לעיכובא דא"כ אמאי לא סותרי' התוספות כך דליכא למימר דהוא כמו שינה הכתוב עליו לעכב אלא ע"כ מלשון זה ליכא למשמע מיניה בעלמא וכו' וע"כ הנראה לומר דודאי לאו בכל מקום אמרינן דאי כתיב קרא חד זימנא ה"א לכתחלה דוקא וכו' וה"א כאן ג"כ אמרינן דאפי' בחד קרא הוי לעיכובא אך שהתוספות כתבו דליכא למימר דגם כאן סברי הש"ס דאיצטריך לעיכוב דא"כ מנ"ל לש"ס לומר כך אלא ודאי דלא מבקש הש"ס למילף זה כאן]. בתוס' בד"ה שנה בה קרא כו' דמהיכי תיתי לעכב דדלמא למצוה כו' עכ"ל דכיון דחלוט מצה היא ליכא למעוטי אלא מיתורא דחד קרא דהיינו למצוה וה"ה דהמ"ל דחלוט לאו מצה מקרי ומתרתי קראי אימעוט חלוט אפילו לעכב ויש לדחות ודו"ק: