[גמרא במאי קמיפלגי באיסור כולל וכו'. וליכא למימר דפליגא אי רבי סבר כרבי יוסי או כרבי שמעון דאם כן הוה להו לאשמעינן פלוגתייהו באשת אחיו ואחות אשה גופיה במאי דמיירו רבי יוסי ורבי שמעון וק"ל:
שם אלא לבר קפרא רבי חייא שקורי קא משקר וכו'. ק"ק כמו דלרבי חייא בר קפרא טעי במאי ששמע מרבי אליביה דר"ש וסבר ששמע אליביה דרבי יוסי לפטור סבר ששמע אליביה דרבי שמעון לפטור ממילא לרבי יוסי חייב ובאמת אינו כן וכן בסמוך קשה בהיפך ויש ליישב דמלשון שאמר כך שמעתי (מן) אחת משמע שזה הלשון עצמו שמע מפיו ולא שלמד כן מדיוק מדאמר לרבי יוסי שתים מכלל דרבי שמעון אחת ודו"ק]:
פרש"י בד"ה ואליבא דר"ש וה"ק ר' חייא אע"ג דפליג ר"ש ופטר ה"מ בכולל כו' עכ"ל לאו דוקא בכולל דאפי' באיסור מוסיף נמי לא מחייב ר"ש אלא א' דהיינו דנשא חי ואחר כך נשא מת אלא נקט כולל דקיימינן ביה וק"ל:
תד"ה באיסור בת אחת כו' דהא דקאמר לעיל חייב שתים כגון כו' וק"ק דלא איצטריך רש"י לומר דפלוגתייהו דר"י ור"ש איירי בבת אחת רק דהם איירי במוסיף וכולל ורבי חייא סבר דה"ה בבת אחת נמי סבר רבי יוסי דחייב ובר קפרא סבר דרבי יוסי איירי במוסיף דוקא לקוברו ולא לענין חיוב וה"ה בבת אחת ג"כ אינו חייב שתים ויש ליישב ודו"ק:
[ד"ה בר קפרא סבר כו' וקשה לר"י דמשמע דבאיסור כו'. היינו לפי שיטתם דכתבו דברייתא דקתני אינו חייב לא משום אשת אח מחייב תרתי היינו לקוברו ולא לענין חיוב ממש וע"כ איסור מוסיף ס"ל כדאמרינן פ' אמרו לו ועלה קאי רבי שמעון ואמר דאינו חייב אלא כו' אבל לא כפרש"י לעיל דבר קפרא לא קתני בברייתא רבי שמעון כו' ודברי חדושי הלכות אינם מובנים בזה:
בא"ד דלא חיילא היינו משום דהותרה וכו' ר"ל גם באחות אשה נקרא הותרה מפני שיש לה היתר לאחר מיתה כמ"ש בדיבור שלפני זה ולקמן בד"ה אמר רבי יוסי כו' ודברי החדושים הם ללא צורך ודו"ק]: