1
תוס' בד"ה ותו חמותו כו' דשפיר גרס ליה וטעי הכא כדהוה טעי התם כו' עכ"ל היינו לפי הגירסא שהביאו התוס' משם וליתרו נמי משום איסור א"א ליכא לפרושי התם אלא דטעי אבל לפי גירסת הגמרא שלפנינו שם דגרסי' ולידון נמי משום א"א יש לפרש דלא טעי בהא אלא דהוה ס"ד דאיירי בשוגג אי נמי דלא התרו בו משום חמותו ורבה מהדר דאיירי במזיד ובהתרו בו משום שניהם כ"כ התוס' שם וק"ל: